יו"ר ועדת המדע: "יש לשקול חקיקה נגד Blindspot"

"אפליקציית Blindspot הציגה את עצמה כמשהו טוב ושימושי, אלא שזה לא נכון – אין בה שום דבר חיובי ויש לשקול חקיקה נגדה. נבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה לגבי חקיקה מול אפליקציות אנונימיות בעולם, כדי ללמוד מה נעשה בחו"ל במקרים דומים", כך אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

הוועדה דנה באפליקציה, שמסעירה באחרונה את המדינה בטענה שהיא מהווה פלטפורמה בה מבוצעים מקרי בריונות ואלימות מילולית, בפרט נגד ילדים ובני נוער. היא "זכתה" למחאה נרחבת ולפוסטים שליליים רבים ברשתות החברתיות.

Blindspot היא אפליקציית מסרים אנונימית, שמאפשרת לכל אחד לכתוב מה שהוא רוצה מבלי שיצטרך לשאת בתוצאות. היא נוסדה על ידי דור רפאלי, אחיה של בר רפאלי, ועודד קובו, בנו של איש העסקים בבו קובו.

הדיון התקיים בעקבות הצעות לדיון מהיר שהגישו הח"כים מיכל רוזין (מרצ), מירב בן ארי (כולנו), עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת), רויטל סויד (המחנה הציוני) ועליזה לביא (יש עתיד), שביקשו לדון בהשפעות של האפליקציה.

"האנונימיות מעודדת אלימות ברשת"

ח"כ מקלב אמר כי "הוועדה מקיימת דיונים רבים על פיתוחים טכנולוגיים שנועדו להפוך אותנו לזמינים ונגישים. יחד עם זאת, צריך למנוע מכל מיני תופעות בעייתיות שנוצרות עם התפתחות הטכנולוגיה ויכולות להזיק במקום להועיל".

לדברי ח"כ רוזין, "Blindspot, כמו Secret בשעתה, גורמת לפגיעה בבני נוער. האנונימיות באפליקציה מהווה כלי נשק להשמצות, הטרדות והטרדות מיניות, ומעודדת אלימות ברשת". היא ציינה ש-"אחד מכל שני ילדים נפגע מבריונות רשת. הרשויות אינן ערוכות להתמודד עם זה. צריך לחייב בחוק את מפתחי האפליקציה לאגור את פרטי המשתמשים, כך שבמידה שתהיה פגיעה, ניתן יהיה להגיע לפוגעים".

ח"כ סויד אמרה ש-"זהו מאבק ציבורי וחייבים למנוע את מקרה ההתאבדות הבא. צריכה לצאת מכאן קריאה להחרים את Blindspot. המטרה של האפליקציה הזו הרסנית".

איפה הממשלה?

"אנשים חושבים איך לקדם את עצמם כלכלית ומסחרית על חשבון הילדים שלנו", ציינה ח"כ לביא. "הורים רבים לא מכירים את שפת הילדים ולא מבינים את הנזק. צריכה להיות כאן אחריות משותפת של כל גורמי הממשלה והכנסת".

השלט של BlindSpot מעל נתיבי איילון. צילום: עידו אייזנברג

ח"כ בן ארי דיברה על מודעות הפרסומת הבולטות ל-Blindspot, כולל שלט ענק מעל נתיבי איילון, ואמרה כי "מעולם לא היה קמפיין כה אגרסיבי לאפליקציה בישראל. אם אנשים נפגעים מבריונות באפליקציה, זה צריך להדיר שינה מעיני מפתחיה".

בהמשך דיבר רפאל מנחם, שיזם מחאת פייסבוק (Facebook) נגד האפליקציה. הוא כינה את Blindspot "נשק טעון. תוצאות ההודעות האנונימיות הרות אסון". מנחם ציין כי "ב-2014 הגיעו לבתי החולים 822 ילדים לאחר שניסו להתאבד בגלל בריונות ברשת".

איתמר אביב, תלמיד בית ספר, העלה קריאה שלו ושל חבריו לחברי הכנסת להילחם נגד התופעה.

אורנה היילינגר, שייצגה בדיון את איגוד האינטרנט הישראלי, אמרה כי "לא טריוויאלי לאיגוד האינטרנט לדבר נגד אנונימיות בצורה כזו או אחרת. אנחנו מאוד מאמינים באנונימיות, בטח ברשת. יחד עם זאת, לא כזה הוא המקרה. אמר עוה"ד שזו פלטפורמה ואני מסכימה עם זה, אבל לפעמים יש גם כבישים אדומים, ובתחושה שלנו – האפליקציה הספציפית הזו זה כביש אדום שצריך לעשות הכל על מנת להיזהר. בואו נפגין אחריות ציבורית ולא ניתן לאפליקציה הזו יד. נמית אותה בזה שלא נעשה בה שימוש".

ד"ר אבישי קליין, מומחה לסייבר, הציע שהתקנת Blindspot ואפליקציות מסוגה על ידי ילדים תהיה מותנית בהסכמת הוריהם וקרא לחייב להתקין בהן מנגנון מובנה שיאפשר לדווח על פגיעות.

"אנחנו לא עסוקים בקבלת לגיטימציה"

את מפתחי Blindspot ייצג בדיון עו"ד אהוד ארד. הוא טען שהאפליקציה המדוברת "לא יצרה את הצ'אטים האנונימיים והבריונות ברשת. הן היו לפניה".

"אנחנו לא עסוקים בלקבל לגיטימציה אזרחית או לא", ציין עו"ד ארד. "Blindspot מהווה פלטפורמה להעברת מסרים ולא מייצרת תכנים. האפליקציה לא מאפשרת העברת הודעות למישהו שלא רוצה לקבל אותן. צריך להתייחס לתופעה בכללותה ולא לאפליקציה עצמה".

לדבריו, "אנחנו לא בעד מסרים בריוניים, אבל אי אפשר לפגוע בחופש העיסוק ואי אפשר לעסוק בחקיקה פרסונלית".

נציג המשטרה בדיון – ראש חוליית הסייבר, רפ"ק ירון שטרן – ציין שעד כה לא התקבלה כל תלונה על מעשה שנובע משימוש באפליקציה.