בכירה ביחידה הביומטרית: "דליפה של המאגר – אפשרית"

"נקודת המוצא היא שכל המאגרים יכולים לדלוף. אין מי שיחתום על תעודת ביטוח שהם לא ידלפו לעולם, כולל לא המאגר הביומטרי. זה עניין של ניהול סיכונים והשאלה היא איך מנהלים אותו", כך אמרה עו"ד נעמה בן צבי, היועצת המשפטית של יחידת הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה. בתנועה לזכויות דיגיטליות אומרים בתגובה לדברים כי "בפעם הראשונה, הממשלה אומרת את האמת: המאגר הביומטרי ידלוף".

עו"ד בן צבי דיברה בדיון של הוועדה ליישומים ביומטריים של הכנסת, המשותפת לוועדות הפנים, המדע והטכנולוגיה והחוקה, חוק ומשפט. הדיון עסק במאגר הביומטרי, בפיילוט שמתקיים בימים אלה ובאפשרות להארכתו בתשעה חודשים נוספים.

לדבריה, "ההמלצה של ועדה שבחנה את הנושא היא להמשיך את קיומו של המאגר. אולם, היא המליצה על כך שיהיו בו רק תמונות פנים, ללא טביעות אצבע".

הדיון התקיים בהשתתפות גורמים רלוונטיים לנושא, בהם, לצד חברי הכנסת, נציגי הרשות לניהול המאגר הביומטרי, התנועה לזכויות דיגיטליות והמטה ללוחמה בטרור. כמה מחברי הכנסת התרעמו על כך שהדיון זומן בהתראה קצרה. זאת, למרות הזמן הדוחק: אם לא יוארך בתשעה חודשים נוספים, הפיילוט הביומטרי עתיד להסתיים בסוף חודש זה.

אלא שלדברי יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, שר הפנים, אריה דרעי, עדיין לא פנה אליה, על אף שהחליט להאריך את הניסוי. יצוין כי ההחלטה הסופית צריכה להתקבל על ידי דרעי בשיתוף עם הוועדה. ח"כ סלומינסקי אמר כי אם דרעי יפנה, תקיים הוועדה הצבעה על הארכת הניסוי בשבוע הבא.

קואליציה מול אופוזיציה

קיום המאגר זכה בדיון לתמיכת יו"ר הקואליציה, ח"כ צחי הנגבי, שאמר ש-"מדינת ישראל חייבת לעבור לתיעוד ביומטרי". דבריו מתבססים על פעולותיה של הרשות לניהול המאגר הביומטרי. ראש הרשות, גון קמני, ציין בדיון כי עד כה הצטרפו לתיעוד הביומטרי יותר מ-935 אלף איש, והונפקו מעל מיליון וחצי תעודות ודרכונים. לדבריו, "חוות הדעת של כל הגורמים המקצועיים קבעו את נחיצות המאגר".

ראש חטיבת טכנולוגיות במטה ללוחמה בטרור, יואב זקס, אמר כי "יש כיום עשרות אלפי תעודות זהות כפולות מזויפות ועל כן, המאגר הביומטרי מחויב המציאות. הצורך במאגר עלה כתוצאה מהקלות בה ניתן לזייף את התיעוד הישראלי. זו המטרה והתכלית הביטחונית לקיומו של המאגר והתיעוד הביומטרי".

לעומת הקואליציה והרשויות, הח"כים מהאופוזיציה הביעו את התנגדותם לקיומו של המאגר. ח"כ יעל גרמן תהתה האם המטרה היא אמנם מניעת כפילוחת בתעודות הזהות או שמא מטרות ביטחוניות. ח"כ רויטל סויד הציעה להפסיק להנפיק תעודות ביומטריות ולאגור את הנתונים, ואמרה כי "זה מאגר מסוכן שצריך ללכת לעולמו". ח"כ חיים ילין טען ש-"אין סיבה להשקיע עוד עשרות מיליוני שקלים בהארכת הפיילוט". לדבריו, "אין מאגר שלא ניתן לפריצה. אני לא מאמין שהמוח הישראלי עדיין לא פרץ את המאגר".

דוברת נוספת מהצד המתנגד הייתה ח"כ תמי זנדברג, שטענה שמעולם לא בוצעה בדיקה אמיתית לנחיצות המאגר ובחינת החלופות. "לא יעלה על הדעת שכל הנתונים הביומטריים של אזרחי מדינת ישראל יילקחו בכפייה", אמרה. "לא נשעבד את כל נתוני הביומטריה של אזרחי ישראל לטובת משטרת ישראל".

הצטרפו אליהם גורמים שמתנגדים לקיומו של המעאגר מאז שהחלו הדיונים עליו. פרופ' קארין נהון אמרה כי קיומו של המאגר עלול ליצור בעיות גדולות מאשר הסיכונים הקיימים בתיעוד ללא מאגר. עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הצביע על תקלות בהפעלת המאגר. לדבריו, "חלק מהבדיקות שהצו המורה על הניסוי דורש לקיימם כלל לא בוצעו". עוד טען עו"ד קלינגר כי "הרשות לניהול המאגר הביומטרי מפעילה לחץ על תלמידים ועל חיילים להסכים לתיעוד הביומטרי בטענה לא נכונה שהוא חובה".