האם קשה להיות להט"ב בהיי-טק?

תעשיית ההיי-טק נחשבת לחדשנית, אבל יש בה גם הרבה דברים שעלולים להעיד על שמרנות מסוימת: שיעור הנשים ובפרט הערבים בה לא גבוה, בלשון המעטה, כאשר מספרם הולך וקטן ככל שעולים במעלה ההיררכיה של הארגונים, ומספר הלהט"בים מחוץ לארון בעמדות בכירות בענף נמוך. שלא כמו בענפים אחרים, כמו תרבות, תקשורת ואפילו פוליטיקה.

נושא זה עלה במפגש שקיימה באחרונה קבוצת ההיי-טקיסטים הלהט"בים LGBTech בבית השגריר החדש של בריטניה בישראל, דיוויד קוורי, בו הוא מתגורר עם בן זוגו, אלדו הנריקז. בפאנל שהתקיים במסגרת המפגש עלו שאלות על היחס של תעשיית ההיי-טק ללהט"בים, ובפרט לעובדים הגאים, והאם יש הבדל בין החברות הגדולות לסטארט-אפים.

מימין: נעמי קריגר-כרמי, מנהלת מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל בשגרירות הבריטית; מורן בר, מייסדת ומנכ"לית גיקטיים; גלעד נוביק, מנהל הטכנולוגיות הראשי של הורייזון ונצ'רס; אסף רפפורט, מייסד ומנכ"ל אדאלום; ודן ילון, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי בסטרטאסיס. צילום: לואיז גרין

דן ילון, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי בסטרטאסיס (Stratasys), טוען שהסטארט-אפים חדשניים יותר מהחברות הגדולות גם בנושא הזה. "בחברות גדולות, להיות להט"ב יכול להיות קשה יותר מאשר בסטארט-אפים". אמר. ילון, בעברו בכיר ב-NICE ובאמדוקס, ציין ש-"כשהתקבלתי לחברות זה היה אישיו. הבנתי את זה בין היתר מכך שבאחד מראיונות העבודה שהייתי לא עלו נושאים אישיים חוץ מהשאלה האם אני נשוי".

"הנהלות חברות ההיי-טק מורכבות פעמים רבות מגברים סטרייטים, שהיו ביחידות טכנולוגיות או קרביות מובחרות בצבא. אני תוהה כמה להט"בים קיימים בדרגים הנמוכים שחוששים מההנהלה שלהם בהקשר הזה, או שלא יקבלו אותם, ולא יוצאים מהארון בגלל זה", הוסיף.

מורן בר, מייסדת ומנכ"לית גיקטיים, שעבדה בעבר בחברות היי-טק, ציינה כי לא נתקלה באפליה באופן אישי.

אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל אדאלום, שנמכרה באחרונה למיקרוסופט (Microsoft) תמורת 350 מיליון דולר, אמר כי החברה "הוקמה על ידי שלושה שותפים כשאחד מהם – אני – גיי". הוא הסכים עם הטענה לגבי השוני בהקשר זה בין הסטארט-אפים לחברות ההיי-טק הגדולות ואמר כי "החברות הצעירות מוקמות על ידי אנשים שמגיעים מרקע דומה, חברים, רבים מהם הומואים בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל".

רפפורט ציין בהקשר זה אנקדוטה מעניינת: יום אחד חיפשו אנשי אדאלום מעצב ומצאו אותו בגריינדר (Grindr), אפליקציה שבדרך כלל משמשת להיכרויות לגייז.

גלעד נוביק, סמנכ"ל טכנולוגיות בקרן הורייזון ונצ'רס של המיליארדר הסיני לי קאשינג, הביא לדיון פן קצת אחר. הוא אמר ש-"אני עובד עבור מעסיקים סיניים וההומוסקסואליות שלי מעולם לא הייתה נושא. הם ידעו מהיום הראשון והתייחסו אליי יפה מאוד. יתרה מזאת, לפני שנתיים וחצי, כשהתחלתי לצאת עם בן זוגי, יובל, הבקשה הראשונה של הבוסית שלי הייתה לפגוש אותו. היא טסה לארץ לשם כך".

דיוויד קוורי, שגריר ישראל בבריטניה. צילום: לואיז גרין

יצוין כי ההכנסות מהמפגש הועברו למעברים – ארגון שעוסק בקידום הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל. חלק מהדוברים התייחסו לעובדת היותו של שיעור הטרנסג'נדרים בתעשיית ההיי-טק זניח יותר מזה של שאר חלקי הקהילה הגאה, ואמרו כי הם "נמצאים בתהליך, במקום בו ההומואים היו לפני 15-20 שנה".

לונדון, Here I come?

השגריר קוורי קישר בדבריו בראשית המפגש בין הסוגיה הלהט"בית לנושא אחר שעלה בפאנל – האפשרויות שיש לסטארט-אפים ישראליים בלונדון. "אני לא יכול לחשוב על תעשייה טובה יותר מההיי-טק לקהילת הלהט"ב. זאת תעשייה של חדשנות ואין קהילה טובה יותר להשיג את החדשנות מהקהילה הזאת", אמר. קוורי טען ש-"אין מקום טוב יותר מלונדון להיות עובד היי-טק להט"ב, ליהנות מהתעשייה החדשנית ומהחיים הגאים המפותחים של העיר".

נעמי קריגר-כרמי, מנהלת מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל בשגרירות הבריטית, מנתה את היתרונות שיש, לדבריה, במעבר של סטארט-אפים מישראל לממלכה. "האקו-סיסטם בבריטניה מזמין, המערכת החוקית נוחה יחסית ומדובר במדינה קרובה יחסית לישראל. בנוסף, בעוד שבארצות הברית הענף מתפזר על כל רחבי המדינה, בבריטניה נמצא ההיי-טק במקומות ספציפיים", אמרה.

היא ציינה כי "הרבה השתנה בבריטניה בשנים האחרונות בהקשר ההיי-טקי – הממשלה הבריטית קיבלה החלטות חכמות, שמסייעות לתעשייה, ובריטניה היא אף אחת המדינות הראשונות בעולם שיצרו ויזה ליזמים".

"תעשיית ההיי-טק הבריטית מתמחה בתחומים לכל אורך ורוחב הענף, ובמיוחד בפינטק, מסחר ו-Big Data", הוסיפה קריגר-כרמי.