האם קשה להיות לסבית בהיי-טק?

סוגיית הגיוון התעסוקתי, ובמילים פשוטות ההבנה של חברות את הצורך בהעסקת עובדים מכל מיני מגזרים וקבוצות בחברה, הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות. חברות בכלל, וטכנולוגיות בפרט, מבינות שהעסקה של קבוצות שסובלות מאפליה ושל כאלה שאין להן כרגע ייצוג הולם מניבה תועלת לא רק חברתית אלא גם עסקית.

פייסבוק (Facebook), יבמ (IBM), אפל (Apple) ועוד הרבה תאגידים בעמק הסיליקון ומחוצה לו מבינים שהפרופיל של העובדים שלהן הוא גברי-לבן-סטרייטי מדי, ושכדאי להם למלא את השורות גם בעובדים ובעובדות נשים, שחורים ולהט"בים. בגרסה הישראלית, מדובר גם בערבים, חרדים ובני העדה האתיופית. החברות שולחות עובדים שלהן לכנסים והשתלמויות בנושא ומשקיעות בכך משאבים.

כתוצאה מכך, הסוגיה עולה גם בתקשורת הטכנולוגית. אתרים רבים, כולל אנחנו, באנשים ומחשבים, פרסמו כתבות בנושא. אלא שבעוד שערבים, חרדים והומואים זוכים להתייחסות רבה יותר, בכל הקשור ללסביות, הנושא עדיין בחיתולים. מעט מאוד, אם בכלל, נכתב על כך בתקשורת הישראלית, והמודעות של החברות ליתרונות שיש בהעסקת נשים שאוהבות נשים נמוכה.

נגה תבור, מנהלת פיתוח בסטארט-אפ Jelly button games וממארגנות הכנס. צילום: לידר משה

לקראת מצעד הגאווה שייערך מחר (ו') התכנסו השבוע במשרדי גוגל (Google) בתל אביב כ-100 נשים לסביות וקוויריות מרחבי העולם לכנס Lesbian who tech. הן דנו שם בעניינים שמעסיקים את כלל התעשייה, כמו מחשוב ענן, אינטרנט של הדברים ו-Big Data, אבל ניצלו הזדמנות ייחודית לנטוורקינג ועשיית עסקים.

Lesbian who tech הוא ארגון כלל עולמי, עם שלוחה בישראל. הוא קיים בעבר כנסים במספר ערים בעולם והפעם נבחרה תל אביב – עקב הבולטות שקיימת בה הן של קהילת הלהט"ב והן של קהילת ההיי-טק והסטארט-אפים.

נגה תבור, מנהלת פיתוח בסטארט-אפ Jelly button games וממארגנות הכנס, אומרת שכנסים ייעודיים מהווים עבור לסביות הזדמנות נוחה הרבה יותר לנטוורקינג מאשר כנסים טכנולוגיים כלליים. "בתור לסבית בתעשיית ההיי-טק, לא משנה לאיזה כנס אני הולכת – אני תמיד במיעוט, כולל בכנסים שמיועדים לנשים, וזה לא נוח. לכנסי היי-טק שמיועדים לכלל קהילת הלהט"ב מגיעים בעיקר גברים, בקושי מגיעות נשים. בנוסף, עם לסביות אחרות יש לי הרבה יותר שפה משותפת, וכנסים ייעודיים יוצרים עבורנו אזורי נוחות".

"כמו כן", ציינה, "בניגוד להומואים, שלהם יש 'דמויות לחיקוי', כולל בהיי-טק, אין הרבה לסביות כאלה, וכנסים כאלה מהווים הזדמנות לייצר אותן".

תבור, שעבדה במשך שמונה שנים ביבמ – אחת החברות שדוגלות במגוון ואף מגיעה למקומות הראשונים במדדים בתחום – טוענת ש-"אישית, מעולם לא יצא לי לחוות בענף אפליה על רקע היותי לסבית, אבל נתקלתי בהמון בורות וחוסר רגישות. למשל, ארגונים מתייחסים, בתוכם ובפניות לתקשורת, לבן ובת זוג ואין מחשבה על משפחות לא שגרתיות, גם אם זה בלי כוונה רעה. אנשים מתעניינים ומסתקרנים, כי אין להם מושג מה זה משפחות לסביות וקשרים לסביים. זה עניין של חינוך עד שהפתיחות ללהט"ב בכלל, וללסביות בפרט, תיכנס לרוטינה ואנשים יהיו מורגלים לזה".

"בהיי-טק, קשה יותר להיות אישה מאשר להט"ב"

אחת המשתתפות בכנס הייתה טניה דה קוסטר, יועצת כללית ב-Airbnb – תואר שלדבריה מקביל בדרגתו לסגנית נשיא. דה קוסטר, שעובדת בתעשייה וסביבה כבר 17 שנים – מהיותה עו"דית שעוסקת בנושא, עבור ב-eBay ועד למקום עבודתה הנוכחי – טוענת ש-"קשה יותר להיות אישה בחברה המערבית מאשר להט"ב. קיימת אפליה רבה כלפי נשים, יש עלינו הרבה סטריאוטיפים. למשל, חושבים שאנחנו אמוציונאליות ולא רציונאליות. זה נכון בעיקר במגזר ההיי-טק. אם אתה להט"ב בהיי-טק – אף אחד לא יהיה נגדך".

טניה דה קוסטר, יועצת כללית ב-Airbnb. צילום: לידר משה

האם את חושבת שללהט"ב קל יותר מאשר לנשים לשבור את "תקרת הזכוכית" בענף?
"בהחלט, כי אנחנו – והפעם אני מדברת כבת לקהילת הלהט"ב – חווים חיים לא קונבנציונאליים והולכים נגד הזרם. מה גם שחברות מבינות שאם אתה מזדהה כגיי, סימן שיש לך ניסיון במאבקים, לפחות אישיים, כמו יציאה מהארון".

האם חווית אפליה על רקע הנטייה המינית שלך?
"אישית לא, אבל אנחנו, בחברות עמק הסיליקון, חיים בבועה. אלה חברות שמקבלות מאוד להט"בים, אבל לעובדים צעירים יותר, בעיקר במגזר הפיננסי, לא קל לצאת מהארון בעבודה".

"תמיד תמצא לסביות שנתקלו באפליה בתעשיית הטכנולוגיה"

שרון סיטי, ראש צוות Fronthead ב-Fiver וממארגנות הכנס, אומרת בהקשר זה ש-"אני מכירה סיפורים על אפליה של לסביות על רקע היותן לסביות. מחקרים קבעו שמי שמציין בקורות החיים שלו שהוא להט"ב – הסיכויים שלו להתקבל לעבודה יורדים ב-30%".

שרון סיטי, ראש צוות Fronthead ב-Fiver וממארגנות הכנס. צילום: לידר משה

לדבריה, "תמיד תמצא את אלה שנתקלו באפליה, בהערות במקום העבודה, שמרגישים שאפשר לדבר לידן על נשים באופן מחפיץ ופוגעני, כי הן נמשכות לנשים".

סיטי החלה להתעניין בתכנות ולעסוק בפיתוח ל-Web כבר בגיל 12. "עשיתי הרבה פרויקטים קטנים בתור נערה. מהר מאוד הבנתי שזה יותר מתחביב, שזו תשוקה. בגיל 15 כבר הייתי חלק מארגון ה-ISP הישראלי, ואף שירתתי כתוכניתנית דוט.נט בחיל האוויר", אמרה.

היי-טק ואקטיביזם לסבי

יצוין כי בין מארגנות הכנס נמצאות גם סיוון קניאל מ-Airbnb והילה ברוך מגוגל (Google). לעומת מרבית המשתתפות בכנס, ענת ניר אמנם עובדת בסטארט-אפ, אבל היא לא מגיעה מהתעשייה. ניר היא אקטיביסטית ותיקה בקהילת הלהט"ב בנושאים שונים, ומארגנת מזה שנים מסיבות לנשים ופסטיבל קולנוע לסבי. לפני כמה חודשים היא הצטרפה ל-Moovz, רשת חברתית ישראלית לקהילה הגאה בכל העולם, כמנהלת שיווק.

"החזון של Interacting Technology, החברה האם של Moovz, הוא לבנות קהילות אונליין, לקבוצות שמתעניינות בדברים ספציפיים, גם אם הם רחבי היקף. למשל, היא בנתה את הרשת החברתית של ריאל מדריד. Moovz הוא מוצר הדגל שלה, עם 1.3 מיליון משתמשים ומשתמשות – כ-50% מכל מין – בעיקר מאמריקה הלטינית, מזרח אסיה וארצות הברית".

ענת ניר, מנהלת השיווק של Moovz ואקטיביסטית להט"בית. צילום: לידר משה

היא סיפרה ש-Moovz עובדת בשיתופי פעולה עם חברות אחרות, בהן אובר (Uber), שביחד איתה יצרה קמפיין במכסיקו.

"החזון של Moovz הוא לחבר את הקהילה הגאה העולמית, לייצר חיבורים מקצועיים, אינטראקציות, אקטיביזם, תרבות גאה, הכלה, אקטיביזם למען זכויות אדם בחלקים שבהם המאבק יותר קשה ומין בטוח. מעבר לצד המסחרי, אנחנו משווקים אידיאולוגיה".

היה לך קל לגייס אנשי IT והיי-טק בכלל לנושאים האלה?
"אני מגיעה מהאופליין והביאו אותי ל-Moovz בתור מי שמתמחה בבניית עולם להט"בי וקהילה. כשהגעתי, בחנתי קודם כל את מידת המוכנות של החברה ושל הצוות שלה להתגייס לנושא, ומצאתי שהיא רבה. כל צוות ה-IT של Moovz עומד כרגע לרשות מימוש הצד האידיאולוגי של החברה. ההנהלה שמה את הכסף ומגלה הרבה הקשבה".

כפעילה להט"בית, איזו הזדמנות מהווה העיסוק בהיי-טק עבור עובדים מהקהילה?
"כשם שללהט"בים בחברה הכללית יש את ההזדמנות, ואני מקווה שננצל אותה, לא רק לדרוש שוויון זכויות אלא להיות לפיד לשינוי חברתי, הכלה והפסקה של אפליית מיעוטים, כך יש ללהט"בים בסצנת ההיי-טק היכולת להפוך את העולם ואת השירותים והמוצרים ליותר טובים, נכונים, מכילים וקשובים, ולהוביל את החדרת נושא המגוון בחברות ההיי-טק. אני רואה את הלהט"בים כציבור שיכול להחדיר את הנושאים האלה לתוך הסצנה הטכנולוגית".