באמירויות משתמשים ב-NSO הישראלית למעקב אחר מתנגדי משטר

השלטון באיחוד האמירויות במפרץ משתמש בתוכנת הריגול של NSO הישראלית על מנת כדי לעקוב אחר מתנגדי משטר, כך דווח ביום ו' בניו יורק טיימס.

על פי הטלגרף הבריטי, המעקב נעשה גם אחר סעד אל חרירי, ראש ממשלת לבנון, כמו גם פקידי ממשל בכירים בארצות ערב, אחד מנסיכי סעודיה, מנהיגי קטאר – יריבתה של אבו-דאבי, וכן עיתונאים מקטאר.

המעקב הטלפוני אחר מנהיגים יריבים ומתנגדי שלטון מבית של איחוד האמירויות נעשה משך יותר משנה, כך דווח. הדיווח הגיע לאחר הדלפה של מסמכים מהתביעות המשפטיות נגד החברה הישראלית, המתקיימות בישראל ובקפריסין. על פי התביעות, בתוכנה לא נעשה שימוש כפי שהובטח, אלא היא נוצלה למעקב אחר יריבים פוליטיים מבית ומחוץ. את התביעות הגישו אזרח קטארי ועיתונאים ופעילי זכויות אדם ממקסיקו, כולם קורבנות, לטענתם של מעקב וריגול עם תוכנת NSO.

קבוצת NSO טענה בעבר בעקביות כי היא מוכרת את התוכנה שלה רק בתנאים מסויימים, לפיהם יעשה בה שימוש רק נגד סיכול פשע וטרור, וכי היא אינה מעורבת בריגול בלתי חוקי.

אתמול (ש') פרסם המגזין פוריין פוליסי, בעקבות הדיווח על התביעות, כי המעקב באמצעות תוכנת NSO הישראלית נעשה על יותר מ-175 בני אדם בעולם, מאז שנת 2016.

חברת הסייבר, המסייעת לממשלות לעקוב אחרי טלפונים ניידים, פיתחה מערכת למעקב אחר שיחות ונתונים ממכשירי סלולר, שמשמשת גופי ביטחון וממשלות. פגסוס, התוכנה שאותה פיתחה NSO, מאפשרת לגופי ביטחון להשתלט על מכשירים ניידים באופן מלא: להקליט שיחות ולקבל גישה לתמונות, לסמסים, לתעבורת אינטרנט ולפעילות המשתמש ברשתות החברתיות, וכן לשלוט מרחוק במכשיר בצורה אקטיבית. ציוד ההאזנה שהחברה מפתחת מבוסס על סוסים טרויאניים ומשמש למטרות ריגול ומודיעין. הרוגלה של פגסוס נשארת חבויה והיא קלה לשימוש: כדי להפעיל את המעקב על המכשיר נדרש להזין למערכת נתונים בסיסיים בלבד – מספר המכשיר, מספרו הסידורי או מיקומו.

עבר תקשורתי לא מזהיר

באוגוסט השנה פורסם כי כלי הריגול של NSO הישראלית היו בשימוש על מנת לתקוף עובד של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, ופעיל זכויות אדם מסעודיה, כך עלה מתחקיר של ארגון זכויות האדם יחד עם ארגון סיטיזן לאב.

ביולי השנה פורסם כי המגעים לגיבושה של עסקה בשווי של כמיליארד דולר למיזוג בין ורינט ו-NSO הופסקו. הסיבה לכישלון המשא ומתן, שהחל במאי השנה, הייתה התנגדותם של המייסדים השותפים של NSO, שלו חולי ועומרי לביא, לחלקים מסעיפי ההסכם שהתגבש.

ביוני פורסם כי עורכי דין בכירים לזכויות אדם, עיתונאים ופעילים הנאבקים בשחיתות במקסיקו היו נתונים למעקב לתוכנת NSO, שנמכרה על ידי הממשלה המקומית. גם ממשלת פנמה רכשה את טכנולוגיית הריגול, וממסמכי התביעה עולה כי הנשיא עשה בה שימוש נגד מתנגדים פוליטיים.

בספטמבר 2016 חשף הניו יורק טיימס את המחירון של NSO, בכתבה שבה נאמר "רוצים לרגל אחר 10 בעלים של מכשירי iPhone בלא ידיעתם? לדעת על כל הקשה, משלוח הודעה או מיקום שלהם? 650 אלף דולר, בתוספת דמי התקנה בסך חצי מיליון דולר".

עוד באותו חודש דווח כי החברה ניצלה שלוש פרצות אבטחה במוצרי אפל, מתוך מטרה לרגל אחר מתנגדי משטר ועיתונאים – כך על פי טענת חוקרי אבטחת מידע בארצות הברית.

החברה עלתה לכותרות גם באותו חודש, כשפורסם כי אחמד מנסור, פעיל זכויות אדם באיחוד הנסיכויות, אשר כבר היה יעד למעקב של התוכנה בעבר מאז 2011 – החל לקבל הודעות טקסט חשודות. יעד ריגול נוסף של החברה היה עיתונאי מקסיקני, שכתב על שחיתות בממשלה המקסיקנית.