50 חברות מוקמות על ידי בוגרי אוניברסיטת תל אביב בשנה

50 חברות מוקמות על ידי בוגרי אוניברסיטת תל אביב בשנה, אומר פרופ' דוד מנדלוביץ', שהקים את מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב בעקבות פרסום מדד פיצ'בוק (PitchBook), שהציב אותה במקום השמיני בעולם במספר היזמויות בחמש השנים האחרונות. עוד כ-50 חברות בשנה הוקמו במצטבר על ידי בוגרי הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' מנדלוביץ' הוא גם יזם בעצמו ומנכ"ל COREPHOTONIX.

694 יזמים, בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שהקימו 577 חברות, שגייסו הון בהיקף של 10.6 מיליארד דולרים, מציבים את אוניברסיטת תל אביב במקום השמיני בעולם, והראשון מחוץ לארה"ב, בדירוג של 50 האוניברסיטאות המובילות בעולם במספר בוגריהן היזמים, הנערך מדי שנה על ידי חברת המידע העסקי פיצ'בוק.

אוניברסיטת תל אביב מקדימה ברשימה את האוניברסיטאות ייל (11), קליפורניה (12) ופרינסטון (13).

שלוש אוניברסיטאות ישראליות נוספות נכללו ברשימה היוקרתית: הטכניון מדורג במקום ה-14 והאוניברסיטה העברית במקום ה-34, ולראשונה נכללת בו גם אוניברסיטת בן-גוריון במקום ה-49.

בדירוג נוסף של בוגרי תוכניות MBA מדורגת אוניברסיטת תל אביב במקום ה-13 בעולם, והיא האוניברסיטה הישראלית היחידה הנכללת בין 25 האוניברסיטאות המובילות הודות ל-253 יזמים בוגרי MBA.

פרופ' מנדלוביץ' הוא איש סגל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שיזם והקים את מרכז היזמות של האוניברסיטה, שבמסגרתו פועלת קרן טאו ונצ'רס, המנהלת סכום של יותר מ-20 מיליון דולרים ומתמקדת במיזמים של סטודנטים ובוגרים צעירים בתחילת דרכם.

איך אתה מסביר את הבולטות הישראלית ברשימה?

"המושג אומת הסטארט-אפ ידוע לכולנו. העובדה שישראלים רבים בוחרים בנתיב של יזמות כדרך חיים גם הוא ידוע, כשהדברים נפגשים ביחד עם קצת חוצפה וקצת כשרון מגיעים להישגים כפי שראינו בדוח הזה. הדו"ח של פיצ'בוק מדד את מספר החברות שהוקמו על ידי בוגרי אוניברסיטת תל אביב או כל אוניברסיטה אחרת  בחמש השנים האחרונות, ואת כמות הכסף שהם גייסו באותן שנים. להגיע לסדרי גודל של 50 חברות בשנה וגיוסים של 400-500 מיליון דולרים בשנה אלו מספרים מאוד מרשימים, והעובדה שאוניברסיטת תל אביב הגיעה למקום השמיני והגבוה ביותר שקיבלה אוניברסיטה מחוץ לארה"ב – זהו באמת מיקום יוצא דופן חיובי".

האם אנשי הסגל חדורי מוטיבציה להקמת סטארט-אפים?

"רוב אנשי הסגל דוגלים דווקא בתפיסת עולם שמרנית של מקום עבודה קבוע, אבל תוכניות הלימודים הטכנולוגיים בארץ הן תוכניות טובות בסך הכל, שנותנות לסטודנטים ולבוגרים את התשתית הנכונה להתמודד בסטארט-אפים שיהיו תחרותיים. אנחנו חיים בסביבה תחרותית, שגורמת לבוגרים לשאוף גבוה יותר, ודרך יפה לעשות זאת היא באמצעות הקמת חברה משלך, שתנסה לשנות את העולם. יש פה גם סביבה תומכת וגם חינוך נכון, ועל הדברים האלה אפשר לברך. באותה נשימה אפשר להגיד, שאפשר לעשות הרבה יותר טוב: במערכת החינוך צריך לשפר, וגם באוניברסיטה אני רוצה לראות תשומת לב בנושאים של יזמות וטיפוח טכנולוגיות שיהיו רלוונטיות למגזרים רווחיים לעולם טוב יותר, לכל מה שההיי-טק יודע לעשות ועושה את זה יפה מאוד".

יש משהו משותף לארבע האוניברסיטאות?

"אלה אוניברסיטאות ששמו את הפן הטכנולוגי בקדמת הבמה – הטכניון, כמובן, מתמקד בהנדסה, גם בתל אביב הפקולטה להנדסה היא הפקולטה הגדולה ביותר, וגם באוניברסיטה עברית ובבן-גוריון נותנים בולטות להנדסה. בכולן תוכניות הלימודים מאתגרות וטובות, וגם הסטודנטים דומים: סטודנטים ישראלים עם עבר צבאי, או עתודאים ועם מוטיבציה גדולה מאוד להצליח.

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "הישג זה הוא תוצאה של השקעה נרחבת מצד אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בפיתוח הגישה היזמית בקרב הסטודנטים והעובדים שלה. הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר השיקה השנה תואר ראשון בניהול במגמת יזמות, ויתר הפקולטות עומלות במרץ על שילוב תכנים יזמיים לתוכניות האקדמיות שלהם.

"בנוסף הקימה האוניברסיטה את המרכז החדש ליזמות, Yazamut 360°. אחד הפרויקטים הראשונים במסגרת זו היא קקטוס קפיטל – קרן השקעות לתמיכה כספית ביזמות סטודנטיאלית. הקרן הצעירה כבר הספיקה להכשיר 24 סטודנטים לאנליסטים בתחום ההשקעות, במסגרת הקורס הייחודי Fresh.ed, ואלה כבר קיימו את מחזור ההשקעות הראשון שלהם והשקיעו ב-9 מיזמים סטודנטיאליים מבטיחים.

"לשנת 2020 מתכנן המרכז הקמה של שתי תוכניות האצה בתחומי היזמות הטכנולוגית והe-commerce. המאיצים יספקו מענה מעמיק לכלל היזמים בקמפוס – בליווי מנטורים מקצועיים, ייעוץ עסקי וטכנולוגי ועוד".