מבקר המדינה: "ליקויים חמורים בהטמעת מערכת נט-המשפט"

פרויקט הדגל של הנהלת בתי המשפט, "נט-המשפט", לוקה בליקויים רבים – החל מאי עמידה בלוחות הזמנים לביצוע, עבור בחריגות תקציביות וכלה בריבוי תקלות – כך קבע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח שפרסם אתמול (ג'). כך, למשל, נקבע בדו"ח, כי המערכת סובלת מאי יציבות, מהירות תגובה איטית, אמינות נמוכה ואי-טיפול בתקלות שהביאו לחוסר שביעות רצון של המשתמשים מהמערכת.

מערכת "נט-המשפט" הביאה לכך שהתיקים המתנהלים בבתי המשפט עברו מהנייר אל המחשב. כך, לדוגמה, השופט לא מקבל עוד את התיקים בנייר – אלא קורא את כתבי הטענות והבקשות השונות לאחר שנסרקו למחשב. בהתאם, גם החלטות בית המשפט ניתנות בדרך זו. המערכת עלתה עד כה לאוויר, בשלבים, ב-80% מבתי המשפט בארץ.

פרויקט "נט-המשפט" החל לפני יותר מעשור, כפרויקט במ"ה. החברה שזכתה במכרז להפעלתו הייתה EDS ישראל, אולם בשלב מסוים הוא הועבר, ללא מכרז, לנס טכנולוגיות, טלדור ויבמ (IBM). מאז התחלתו, הושקעו בפרויקט, להערכת גורמים המקורבים אליו, כחצי מיליארד שקלים. סכום זה כולל את תחזוקת שתי המערכות – הישנה והחדשה במקביל – וכן את הפרויקט הנוכחי, שעלותו עומדת על מעט יותר מ-100 מיליון שקלים. המערכת, שפיתוחה החל ב-2003, מחליפה בהדרגה את מערכות המידע הנוכחיות. היא נגישה לכלל המשתמשים המשתלבים בתהליך העבודה באמצעות מאגר נתונים משותף, ואמורה לאפשר שקיפות, נגישות וזמינות. עם סיום הטמעתה, יהיו למערכת קרוב ל-5,000 משתמשים פנימיים: שופטים, עוזרים משפטיים, מזכירות, קלדניות ועובדי מטה.

בדו"ח המבקר נכתב, כי "תהליך המיחשוב של מערכת בתי המשפט החל בתחילת שנות ה-90', אך המערכות שמוחשבו לא היו מקושרות ביניהן. אז הוחלט לפתח מערכת מידע חדשה המבוססת על התיק האלקטרוני – 'בית משפט ללא נייר', ורק ב-2003 החל פיתוח המערכת החדשה. הפרויקט תוכנן להסתיים בפברואר 2006, אך עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2009, יותר משלוש שנים וחצי לאחר מועד הסיום המתוכנן, הוא טרם הגיע לסיומו, והטמעתו בבתי המשפט עדיין נמשכת".

"לא היה לספקים תמריץ לעמוד בהתחייבויותיהם"

המבקר מצא פגמים בהיערכות לפרויקט ובהתקשרות עם הספקים: "הנהלת בתי המשפט לא פעלה בפיתוח המערכת לפי הנוהל המחייב לפיתוח מערכות מידע במשרדי ממשלה – נוהל מפת"ח", נכתב. "ההתקשרות לניהול הפרויקט נעשתה בפטור ממכרז בנימוק שמדובר באיחוד מערכות קיימות. עם זאת, בסופו של דבר, התוצר היה פרויקט פיתוח חדש, שראוי היה לבצע אותו לאחר מכרז פומבי לפיתוח המערכת, כמתחייב מחוק חובת המכרזים".

"ההסכם לפיתוח המערכת נחתם על ידי הנהלת בתי המשפט בדיעבד מבלי שאופיינה המערכת, ולפיכך – לא היה לספק וללקוח בסיס משותף לפיתוח", קבע המבקר. "לכן, לא היה אפשר לעשות בקרה ראויה בהיעדר מדדים ותכולות עבודה", הוסיף. לדבריו, "אין להנהלת בתי המשפט אומדן כספי מלא ומעודכן להשלמת הפרויקט, להטמעתו, לתפעולו ואחזקתו". מבקר המדינה אף כתב, כי אין תמריץ לספקים לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט: "על פי ההסכם, הפרויקט היה אמור להימשך 38 חודשים ולהסתיים בפברואר 2006, אך הוא טרם הסתיים. לספק שולמה מדי חודש 90% מהתמורה, בלא כל התניה לעמידה באבני דרך. לא היה לו תמריץ לעמוד בהתחייבויותיו מבחינת לוחות זמנים ותכולות עבודה, ואכן הוא לא עמד בהן".

עוד קבע המבקר, כי "הנהלת בתי המשפט קיבלה את המערכת בניגוד לנוהל מפת"ח, מבלי שביצעה בחינות קבלה מטעמה, והסתפקה בבחינות המסירה שביצע הספק. כתוצאה מכך, נוצרה אפשרות שהמערכת שהותקנה תכלול בעיות שיגרמו לתקלות – כפי שאכן קרה. התקלות במערכת הן תקלות אפיון, תקלות מערכת, תקלות בביצוע ואיטיות". ריבוי התקלות, נכתב בדו"ח, "השפיע על פעולת המערכת וגרם לחוסר שביעות רצון המשתמשים".

לינדנשטראוס הוסיף, כי "הביקורת העלתה שניהול הפרויקט לוקה בליקויים, מהם חמורים". בין היתר, "לא נקבעו תכניות עבודה מפורטות מתוחמות בלוחות זמנים מחייבים ומה שנקבע שונה תכופות; לא נקבעו תקנות תקציביות נפרדות לפיתוח ולתחזוקה; לא נעשה אומדן רב-שנתי של עלויות; אין אומדן כספי מלא ומעודכן להשלמת הפרויקט, להטמעתו, לתפעולו ואחזקתו; הפרויקט נוהל על ידי יועצים מבלי שהייתה ליבה ניהולית של עובדי מדינה; הנהלת בתי המשפט קיבלה את המערכת מבלי שביצעה בחינות קבלה מטעמה והסתפקה בבחינות המסירה שביצע הספק; במועד ביצוע הניסוי הראשוני, פיילוט של המערכת, לא עמדו הספקיות בדרישות החוזיות למסירת המערכת, שכן המערכת לא עמדה בקריטריונים שנקבעו במסמך תכולת העבודה, למשל, אפס תקלות חמורות".

לתיקון המצב, סיכם המבקר, "על הנהלת בתי המשפט לנקוט בצעדים הבאים: לסיים את פיתוחה של המערכת; לפרוש אותה בכל בתי המשפט; לייצב אותה ולתקן את התקלות הפוגעות בתפקודה ובאמינותה; להוציא מכרז לתפעול ותחזוקת המערכת; ולהשקיע את המשאבים הנדרשים לסיום הטמעתה".

הנהלת בתי המשפט: נפעל לתיקון הליקויים

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה, כי היא "לוקחת אחריות מלאה על אופן ניהול הפרויקט, ובכלל זה על הנושאים שנכללו בדו"ח. פעלנו ואנחנו פועלים לטיפול המתחייב בהם, בשים לב למורכבותו של הפרויקט והאתגרים שהוא מציב".

לדבריהם, "בסוף 2002 ניצבה הנהלת בתי המשפט בפני פרשת דרכים, בסופה הוחלט לאמץ את חזון ההקמה של המערכת. בשלבי התנעת הפרויקט נתגלו פערים מסוימים בהיבטים שונים של יישומו, ובכלל זה בתחומי האפיון, התאימות הטכנולוגית והמשאים ומתנים – העסקי והמשפטי. פערים אלה אינם בהכרח חריגים בפרויקט בסדר גודל שכזה. ממצאי הביקורת מתייחסים למקצתם של פערים אלה. לצד גישור על הפערים, התעורר צורך ממשי להתחיל בביצוע הפרויקט".

"השימוש במערכת מאפשר נגישות טובה וזמינה לבתי המשפט", הוסיפה הנהלת בתי המשפט. "מימוש היתרונות מצריך זמן, הסתגלות והפנמה של תהליך השינוי". כן צוין בתגובה, כי "בימים אלה מושלמת הטמעת המערכת בבתי המשפט ברחבי הארץ. הטמעת המערכת היא השלב הראשון במימוש הפרויקט. הנהלת בתי המשפט תמשיך, בשילוב כל הגורמים, בביצוע ההתאמות הנדרשות, בהתאם לתוכנית העבודה המתעדכנת לפי הצרכים המשתנים, כמו גם ביחס לממצאי הביקורת".