עו"ד אלון בכר מונה לראש רמו"ט – הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
שרת המשפטים, ציפי לבני, החליטה למנות את עו"ד בכר: "מועמד מתאים ביותר להוביל את הרשות למימוש תפקידיה בתחום ההגנה על הפרטיות והמידע האישי בישראל" ● עו"ד בכר מכהן מ-2008 כראש רשות התאגידים במשרד המשפטים ● מינויו הגיע לאחר שהמאבק להארכת כהונתו של עו"ד יורם הכהן כראש רמו"ט נכשל
ראש חדש לרמו"ט: עו"ד אלון בכר (43) מונה לתפקיד ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. שרת המשפטים, ציפי לבני, החליטה על מינויו בהמשך להמלצת ועדת איתור בראשות ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל המשרד. מינוי של עו"ד בכר טעון אישור של הממשלה והוא יועלה להצבעה בשבועות הקרובים.
עו"ד בכר מכהן מ-2008 כראש רשות התאגידים במשרד המשפטים. מהמשרד נמסר, כי בתפקיד זה הנהיג רפורמות במגוון נושאים ובהם ייעול וצמצום הביורוקרטיה, שיפור תהליכים והגברת האכיפה ושיתוף פעולה עם גורמי המדינה, המגזר העסקי והמגזר השלישי. הוא החל את עבודתו במשרד המשפטים ב-1998. מאז ועד 2007 הוא שימש כסגן וממלא מקום הסנגור הציבורי במחוז ירושלים. הראש החדש של רמו"ט הוא בעל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסא"ל במילואים במפקדת הפרקליט הצבאי הראשי.
לבני הביעה את ביטחונה ביכולותיו המקצועיות והניהוליות של עו"ד בכר, "שבאו לידי ביטוי מיטבי בתפקידיו הקודמים ושעושות אותו מועמד מתאים ביותר להוביל את הרשות למימוש תפקידיה בתחום ההגנה על הפרטיות והמידע האישי בישראל".
ראש רמו"ט מחזיק בנוסף בשלושה תפקידים סטטוטוריים: רשם מאגרי המידע, שאחראי, לפי חוק הגנת הפרטיות, על הפיקוח ועל אכיפת הגנת המידע האישי; רשם הגורמים המאשרים, שאחראי, לפי חוק החתימה האלקטרונית, על הרישום והפיקוח על הגורמים המאשרים; ורשם שירותי נתוני אשראי ושירותי מידע על עוסקים, שאחראי, לפי חוק שירות נתוני אשראי, על מתן רישיונות ופיקוח על בעלי רישיונות מכוח החוק.
מינוי עו"ד בכר – לאחר כישלון המאבק להארכת כהונתו של עו"ד הכהן
מינויו של עו"ד בכר מגיע לאחר שנכשלו המאמצים להאריך את כהונתו של עו"ד יורם הכהן, שהיה ראש רמו"ט הראשון וסיים את תפקידו בשלהי השנה שעברה. הוא נאלץ לסיים את התפקיד לאחר שתקופת כהונתו, שש שנים, נקבעה עם הקמת רמו"ט ב-2006 ושד"ר רוטקופף דחה את יוזמת המועצה הציבורית להגנת הפרטיות להאריך אותה בשנתיים.
המלצתם של חברי המועצה, שמייעצת לשר המשפטים בתחום הגנת הפרטיות, ניתנה בשל החשיבות של פעילות עו"ד הכהן ורמו"ט בכלל. באמצע מאי אשתקד כתב ד"ר רוטקופף ליהושע שופמן, ראש המועצה, מכתב בו נימק את השיקולים לדחיית היוזמה: "לאור מדיניותה המוצהרת של הממשלה לקציבת כהונתם של נושאי המשרה הבכירים, וכן לאור אמות המידה והעקרונות שאותם קבעה לעצמה ועל פיהם פעלה בעבר ועדת החריגים בהתאם להחלטת הממשלה, אינני סבור, כי יש היתכנות למתן ארכה ארוכה של שנתיים, כפי שהצעת ומהנימוקים שציינת".
בדבריו התכוון מנכ"ל משרד המשפטים להחלטת הממשלה מ-2008 לפיה יש לקצוב בזמן את תפקידיהם של בכירים בשירות הציבורי. ב-2009 הוחלט להחיל את ההחלטה גם על בכירים שכבר מכהנים בתפקידם, ועו"ד הכהן ביניהם. עוד כתב מנכ"ל משרד המשפטים במכתבו, כי "היות שמדובר במשרה בעלת אופי רגולטורי, המחייבת אי תלות מוגברת, נקצבה תקופת הכהונה לאחת בלבד".
"פער של 40 שנה באבטחת המידע"
עו"ד הכהן אמר בראיון ששודר בשבוע שעבר בתוכנית פוליטיקה בערוץ הראשון, כי "בנושא הפרטיות וההגנה על המידע אנחנו נמצאים בנסיגה ללפני 40 שנה. נדרש לסגור את הפער הזה, כי אם לא נעשה זאת, נהיה לגבי המידע במצב של מה שקרה לנו במלחמת יום הכיפורים".
"מרשם האוכלוסין נמצא ברשת ומידע רב מסתובב ברשתות החברתיות", הוסיף. "מכאן שאם אני רוצה לגנוב את הבית שלך – אני יכול לעשות זאת בקלות. אני מסוגל להתחזות לאחר, ליצור מצב בו הנכס של האחר יעבור להיות על שמי ובבעלותי – ואז למכור אותו. זה לא מדע בדיוני, זה קורה במציאות".
עם כל הדאגה למידע של האזרחים איך הממשלה מקדמת את המאגר הביומטרי שפוטנציאל הנזק שלו הוא עצום. דליפה של נתון ביומטרי היא לנצח ואי אפשר להחליף טביעת אצבע.