דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים: "ה-IT מסייע לוודא שלא יגיעו למדף מוצרים מסוכנים"

"אנחנו נעזרים במחשוב על מנת לתקנן את המוצרים שצורכים אזרחי ישראל", אמר גולדשטיין, מנכ"ל המכון, בסיור פורום C3 של אנשים ומחשבים ● הוא ציין כי מכון התקנים עבר בארבע השנים האחרונות "מהפכה מחשובית" והופך לארגון ללא נייר

דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים. צילום: דרור כץ

"מכון התקנים הוא ארגון מקצועי שפועל בסטנדרטים הגבוהים ביותר, וישראל מובילה ועדות תקינה בינלאומיות בתחומים שונים, בעיקר מים ואנרגיה. ה-IT מסייע לנו להשיג את ייעודנו ולוודא שהמוצרים שצורכים אזרחי ישראל יהיו ברמת בטיחות ואיכות על פי התקנים", כך אמר דני גולדשטיין, מנכ"ל המכון.

גולדשטיין פתח את הסיור של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במכון התקנים ברמת אביב. הוא ציין כי בארבע השנים האחרונות עבר הארגון מהפכה מחשובית, במסגרתה בוטמעו תוכנות חדשות, קוצרו תהליכים תוך התקדמות מהירה להפיכתו לארגון ללא נייר. לדבריו, "מכון התקנים מצוי בטופ של הטכנולוגיה ושל התשתיות במדינת ישראל".

בעבר כיהן גולדשטיין כסמנכ"ל בתע"ש וכמנכ"ל תדיראן וסיפר כי שם, ובכל ארגון בו היה, ניסה להטמיע את התפיסה לפיה המחשוב הוא אחד הגורמים המרכזיים להצלחת הארגון.

"ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בתקנים", הוסיף. "כשהצרכנים קונים מוצר בישראל, הם קונים מוצר המיוצר עבור השווקים המתקדמים. למעשה, התקן הישראלי הוא אימוץ של התקן האירופי" עם שינויים לאומיים כמו סימון.

בהמשך הוא דיבר על אחד הנושאים הבולטים כיום בעולם המחשוב – הסייבר. גולדשטיין אמר כי "סייבר זה לא רק צרכים של אזרחים או של רשויות ביטחון. הוא נכנס לעולמות כמו התחבורה, החשמל והאנרגיה". לדבריו, מכון התקנים שם גם את הנושא הזה בסדר עדיפויות גבוה. "ביטחון, אבטחת מידע והמשכיות עסקית במצבי אסון הם נושאים שאנחנו שמים עליהם דגש", אמר.

גולדשטיין הקדיש חלק ניכר מדבריו לתיאור המכון ופעילותו. הוא ציין כי "אנחנו תאגיד סטטוטורי. בניגוד למה שחושבים עלינו, אנחנו לא מתעסקים רק בייבוא. למעשה, ייבוא מהווה 45% מהפעילות שלנו. מכון התקנים מתעסק גם בתחומי התשתיות, הייצוא, הסייבר ועוד".

הוא ציין כי מכון התקנים מעסיק כ-1,000 עובדים בתחומים מקצועיים ומעניק פתרון One Stop Shop. המחזור שלו עומד על 400 מיליון שקלים בשנה. מכון התקנים פועל משלושה סניפים – בתל אביב, ירושלים ובאר שבע – ומ-18 אתרים נוספים ברחבי המדינה. מספר הלקוחות שלו עומד על כ-30 אלף.

"אנחנו מוודאים שכל מה שמסוכן, בין אם ייצור מקומי או ייבוא, לא יגיע למדפים. אנחנו גם אמונים על גלובליזציה בסחר ועוסקים בהורדת יוקר המחייה", אמר גולדשטיין. המכון אף מעניק מדי שנה פרס לאיכות ולמצוינות על שם יצחק רבין ז"ל. "אנחנו עוסקים בלנסות להוביל את האיכות לרמה הכי גבוהה במדינה", אמר.

"המחאה החברתית משפיעה על מכון התקנים"

לדברי גולדשטיין, "המכון מושפע מההסכמים של ממשלת ישראל כחלק מה-OECD וה-WTO – התקינה הבינלאומית, הממשלה, המחאה החברתית ומצב המשק. אלה אתגרים מאוד גדולים, ואנחנו מעודדים את העובדים שלנו ללמוד ולדעת. אנחנו חייבים לעקוב אחרי החדשנות והטכנולוגיות בארץ ובעולם, חייבים להקדים את המערכת ולהיות בעלי אפשרות לאשר, ללמד ולעזור לשווקים חדשים להתקדם".

אחד מתחומי העיסוק של מכון התקנים הוא תמיכה בייצוא. "אנחנו תומכים ביזמים וסטארט-אפים מתחילים על ידי כך שאנחנו מקדמים את התקנים שלהם בעולם ודרך זה הם מקבלים ראשוניות בשיווק המוצרים. אנחנו גם נותנים ליצואנים מידע לגבי שווקים בחו"ל, כולל אישורים בינלאומיים. אנחנו מהווים ערך מוסף בשרשרת בדרך של המוצר לשווקים", הוסיף.

לסיום נתן גולדשטיין דוגמה לפרויקט ענק ברכבת ישראל שהמכון נוטל בו כיום חלק, שכולל מעבר של רכבות ממנועי דיזל לרכבות חשמליות, המנהרות שבהן הרכבות תעבורנה ואלמנטים נוספים. "כל זה מחייב תקינה והגדרות", ציין.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים