"התנאים ההכרחיים לקיום חדשנות: רעיון, ערך כלכלי ואפשרות יישום"

"מנהלים ומדינאים מרבים להשתמש ב-'חדשנות' וב-'יזמות' – שני מושגים משלימים, שמכוונים ליצירת שינוי חיובי משמעותי – בלי להתעמק במשמעותם. כשמקלפים מהמושגים הללו את המיתוסים שנערמו עליהם מתבררים התנאים ההכרחיים לקיומם: רעיון, ערך כלכלי ואפשרות יישום", כך אמר פרופ' גדי אריאב, ראש המרכז לחקר עסקים גלובליים באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' אריאב היה דובר המפתח בכנס ובסיור מקצועי שערך בסוף השבוע פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים בבארי, בירת חבל פוליה שבדרום איטליה. הנחה את הכנס פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

בתום יום הדיונים, במלון גרנד אלברגו דלה שבעיר בארי, בירת פוליה שבדרום איטליה, התכנסו המנמ"רים ונציגי הספקים חברי פורום C3 של אנשים ומחשבים לצילום קבוצתי מסורתי, עם חולצות תכלת באדיבות One1. צילום יניב פאר

באירוע השתתפו כמה עשרות מנמ"רים מארגונים ממגזרים שונים במשק ומנהלי חברות IT שעובדות עם התעשייה. במהלך האירוע נערכו שלושה מושבים בהנחיית רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT, שבהם השתתפו מנמ"רים ומנהלי חברות. המושבים עסקו בנושאים ערים חכמות, תעשייה חכמה וחידושים טכנולוגיים, וענן ומערכות Legacy.

הרצאתו של פרופ' אריאב כללה סדנה אינטראקטיבית סביב שולחנות עגולים בהשתתפות מנמ"רים וספקים. הוא אמר כי "כשמקלפים מהמושגים חדשנות ויזמות את המיתוסים מתבררת גם ההכרה שתחום יישומי מערכות המידע וטכנולוגיות המידע עוסק במהותו העמוקה בתחומים אלה – מאז ומתמיד ובאחרונה ביתר שאת. אין פלא, אם כך, שמנמ"רים מוצאים את עצמם יותר ויותר כמובילי החדשנות בארגוניהם".

לדבריו, "בעוד שהסטארט-אפים מושכים את תשומת הלב, ניהול החדשנות בארגונים – בפרט בארגונים גדולים – הוא המפתח למימוש נרחב ומעמיק של התועלת הכלכלית שגלומה בחדשנות וביזמות".

"בימינו, חדשנות היא כבר לא אופציה שעומדת בפני הנהלות ארגונים, האם ללכת אליה או לא. ארגונים שלא מימשו חדשנות איבדו בשנים האחרונות 24 מיליארד דולר משוויים", אמר פרופ' אריאב.

"החדשנות הייתה מאז ומתמיד בבסיס הכלכלה"

הוא ציין ש-"נושא החדשנות היה מאז ומתמיד בבסיס הכלכלה העולמית. כבר ב-1934 כתב הכלכלן ג'וזף שומפטר שבסופו של דבר, הערך של כל פעילות הוא החדשנות שבה. מאז כולנו עושים חדשנות כל הזמן. אפילו הסינים מבינים כיום את חשיבות הנושא וחדשנות היא המילה הכי חכמה אצלם. לכן, התפיסה הנכונה היא שחדשנות ויזמות הולכות ביחד והן שני מושגים עוקבים".

"המסקנה הראשונה מכך היא שמנמ"רים צריכים להיות מובילי החדשנות בארגונים ולא בעלי תפקידים אחרים ששמותיהם מוזכרים מדי פעם", אמר פרופ' אריאב.

"יש כיום הגדרות שונות לחדשנות וקיים בלבול ביניהן, אבל בבסיסה, פירושה של חדשנות הוא שאני בא בבוקר לעבודה וחושב מה אני עושה טוב יותר לעומת אתמול. החדשנות עומדת על שלוש רגליים: רעיון, ערך ויישום", הוסיף.

פרופ' אריאב נתן דוגמאות לערכים הללו. "כשמדברים על חדשנות, מיד עולות בראש חברות כמו אפל (Apple), אובר (Uber) וגוגל (Google). אלא שחדשנות יכולה להתחיל מרעיונות שעולים במקרה, והיכולת לייצר להם ערך וכמובן המימוש שלהם יכולים לבוא לידי ביטוי לאו דווקא באותן חברות", אמר. הוא ציין את קובי ריכטר, שיזם והקים את מדינול – חברה שנולדה מרעיון מקרי שעלה במוחו בעקבות סיטואציות שונות שחווה. "ריכטר הוא דוגמה למודל קיים של חדשנות, מודל אקראי, שלא צפוי מראש. מדינול היא סיפור מוצלח של תהליכים".

דוגמה נוספת היא מפעל נטפים הישראלי, שהטפטפות שלו נמצאות כיום במקומות רבים ברחבי העולם. "היופי במקרה של נטפים הוא שמדובר בתהליכים לכאורה בסיסיים של השקיית שדות, כאלה שכל אחד יכול לייצר טפטפות שמתבססות עליהם, אבל אף אחד עדיין לא הצליח לחקות את הפטנט שמאחורי התהליכים האלה. הפטנט הוא זה שמייצר את הערך המוסף בשימוש במוצר זה".

הוא ציין ש-"הרעיון המקורי היה של המהנדס שמחה בלאס, שהיה ממייסדי מקורות ויועץ המים של הממשלה. עוד בשנות ה-30', כאשר ביקר בביתו של חבר וראה כיצד חיבור צינור בקרבת עץ יבש מביא לכך שנוטפים מים, הוא פיתח את הרעיון של הטפטפות, אבל חלפו 30 שנים ויותר עד שהרעיון הבשיל. הוא פיתח את הרעיון, עד שהפך למוצר הדגל של נטפים. שם המשחק הוא התמדה והיכולת לממש את הרעיון".

לסיכום המליץ פרופ' אריאב למנמ"רים לשאול את עצמם שלוש שאלות: האם ראית חדשנות באחרונה? האם יצרת חדשנות באחרונה? והאם הארגון שבו אתה מועסק הוא תלוי חדשנות?