כיצד משיגים איכות?

"איכות היא מכלול התכונות והמאפיינים המבטאים את יכולת הארגון או הפרויקט לספק צרכים מפורשים ומשתמעים", אמר חיים לוי – סמנכ"ל במתודה מחשבים, בפורום PPM&PMO שבהפקת אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ה') במלון שרתון שבתל אביב.

"בכל פרויקט יש לתכנן את האיכות ולוודא את עמידות המוצר בפונקציונליות הנדרשת על ידי הלקוח, וכן לבצע דיווח, בקרה, מעקב ושיפור האיכות", אמר לוי, "לשם כך יש להגדיר בכל פרויקט את היעדים, המטרות המשאבים שמוקצים לפרויקט ולוחות הזמנים. בנוסף, יש לעבוד לפי מתודולוגיה, ולוודא שהיא מותאמת לארגון, שהיא 'רזה', כלומר לא מנופחת, ושהיא אפקטיבית. אף אחד לא יקרא מתודולוגיה שמתועדת ב-80 עמודים".

"יתרה מכך", הוסיף לוי, "צריך להיות לינק לגלופה עם המידע הרלוונטי, כך שבעלי התפקידים יוכלו להגיע למסמך שהם זקוקים לו בהקשת כפתור. הכנת הגלופות צריכה להיעשות על ידי בעל התפקיד הרלוונטי. לדוגמה, תנו לאיש התשתיות למלא את הגלופה העוסקת בארכיטקטורה והכניסו את הגלופה שכתב, כפי שהיא, לתוך המסמך".

זיו מנדל, מנכ"ל משותף ומייסד ג'ון ברייס הדרכה, מטריקס גלובל וטאקט בדיקות תוכנה, דיבר בפורום על חשיבות הנטוורקינג. לדבריו, "נטווריקנג הוא אחד הכלים החשובים ביותר בניהול פרויקטים. מנהלים מקבלים כיום אחריות ללא סמכות. הכלי היחיד להתמודד עם זה הוא נטוורקינג – אנשים שיצרת איתם קשרים ארוכי טווח ירצו לסייע לך לעמוד ביעדים, בין אם זה עמיתים, לקוחות או ספקים. זו מיומנות נרכשת. מרגע שלמדת את העקרונות ותרגלת אותם, אתה נטוורקר".

לדבריו, "נטרווקינג זו שיטה ליצירת מעגלי השפעה וקשרים, כתשתית לקידום אינטרסים ופעילויות עתידיות. הקמת נטוורקינג צריכה להיעשות מתוך חשיבה לטווח ארוך מאוד, ולא כדי למלא מטרה ספציפית קצרת טווח. יתרה מכך, הנטוורקינג הוא קודם כל מיומנות הנתינה בלי לצפות לקבל תמורה. הייתי אומר ש-90% מזמן הנטוורקינג צריך להיות מושקע בנתינה לסביבה, ו-10% בקבלה". מנדל המשיך וקבע, כי "בכל פעם שאתה עוזר למישהו או נותן לו משהו שהוא צריך, אתה בונה מעגל מחויבות. אבל הנתינה חייבת להיעשות ממקום אמיתי של רצון לעזור. אחרת, פספסתם את המטרה".

גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד (Proceed) שהנחה את הפורום, אמר כי "האיכות הופכת חלק משמעותי מהמותג, ואף לאחד מיסודות הבסיס שלו. ברוב הארגונים נושאים של איכות, תכנון ובקרה כרוכים זה בזה, עד כדי כך שאם הם אינם מוגדרים באותה קטגוריה, עולות סוגיות של ממשקים".

נעמי כץ, מנהלת Global IT Compliance בכירה בטבע, אמרה כי "בחברות פרמצבטיקה אין הנחות ואין אפשרות לסטייה מאבטחת איכות. ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) הגדיר הנחיות ברורות בנושא טפסים אלקטרונים – וכל חברות התרופות חייבות לעמוד בהן. בנוסף, הן חייבות לעמוד בכל הדרישות הקפדניות של כל מדינה שבה נמכרות התרופות. חשוב לתכנן היטב מראש את הוולידציה של המערכת הממוחשבת. בכל שלב של הפרויקט יש לבדוק כל פרט של עמידה בדרישות האיכות".

אתי פסח, מנהלת איכות בחטיבת תפעול במיחשוב בבנק לאומי, הרחיבה על עקרונות החטיבה. "אחד היעדים הראשונים בהשגת האיכות הוא האפשרות לעשות שימוש חוזר בתשתיות מוכחות, תוך יישום בקרת אבטחת איכות, מידע ורגולציה. כדי ליישם את עקרונות ניהול האיכות, יש צורך במחויבות ההנהלה. אם אחד התהליכים מתבצע בצורה לא תקינה או לא מתוקצב כראוי, וההנהלה לא רואה עצמה מחויבת לנקוט צעדים על פי המלצת אנשי האיכות – לא ניתן יהיה ליישם את הליכי האיכות. עקרון שני הוא מעורבות העובדים ומחויבותם לתהליכים. העקרון השלישי הוא המדידה ברמה הארגונית – אם התהליך לא מדיד, אין אפשרות לשיפור מתמיד".