האם המיקוד של תחום ה-BI שונה היום?

האם המיקוד של תחום ה-BI שונה כיום משהיה לפני מספר שנים? זו הייתה השאלה העיקרית שהעסיקה את משתתפי מפגש פורום IBI מבית אנשים ומחשבים, שנערך הבוקר (ה') במלון שרתון בתל אביב. תחת הכותרת "BI בעידן SoLoMo", הציגו הדוברים כלים ושימושים ב-BI בעידן התפוצצות המידע.

"אנחנו חיים באינטראקציה יותר דחופה ויותר מיידית. אנשים מחליפים מידע ומיד יש עקבות כתובים שמתורגמים למידע שאפשר לאסוף ולנתח", אמרה מנחת המפגש, פלורה לוין, מנכ"לית משותפת ב-B-Pro. "יש גם שינוי בגישה: פעם דיברו עם הלקוחות, והיום זה יותר דיאלוגים. בנוסף, לקוחות גם מדברים בינם לבין עצמם על הארגונים".

היא הוסיפה, כי "יש הרבה יותר נגישות והרבה יותר מידע – והכל יותר פשוט לגישה. בסופו של דבר זה גורם לנו לצרוך יותר מידע. זו חוכמת ההמונים, וגם הארגונים יודעים שצריכים לשמוע מה יש לציבור לומר ואולי אפילו לנסות לחנך אותו באותם כלים, כדי לגרום לו לחשוב כמו שהארגונים רוצים. מצד שני, האנשים שאמונים בטיפול במידע, צריכים לדעת מה הארגון רוצה מהמידע הזה וכיצד לעזור לו כדי לשפר את העסקים".

מיקי לומניץ, ראש מינהל פיתוח מערכות BI בתעשייה האווירית לישראל, הציג את המערכת הארגונית בה משתמשים למעלה מ-2,600 העובדים בארגון. "שדרגנו את המערכת כדי לספק מידע מתאים לכל רמות הניהול, תוך אספקת ניתוחים אנליטיים מצד אחד וממשק משתמש נוח מצד שני", סיפר. "ההיבט החברתי בא לידי ביטוי, בין השאר, ביכולת לסמן ב-'לייק' מאמרים, הודעות וכדומה. זה אולי נשמע מצחיק, אבל זה גורם רב ערך שמאפשר לעקוב אחר קריאה ורמת עניין".

עוד אפיון של המערכת הוא היכולת להציע למשתמשים משתמשים אחרים שאולי רלבנטיים לתחום בו הם עוסקים, במטרה להרחיב את המידע הנגיש. "בחירה כזו יכולה לפתוח דיון מקוון או שלא מקוון, ואלו דיונים שמתקיימים על התוכן של ה-BI. לאחר השילוב של היכולת הזו ניתן לראות כיצד משתמשים בה יותר ויותר, ובאופן משמעותי", אמר.

ד"ר ארז ויינרוט, מנכ"ל Trendit, הציג את היכולת של החברה לנטר ונתח באופן מדויק התנהגות של אנשים באזור מסוים בזמן מסוים לפי דרישות מסוימות. הוא ציין, שבחברה משתמשים בכל מדינה בחברה סלולרית שמחזיקה בלפחות 15% מכלל השוק כדי לבצע את הניתוחים הללו. "יש לנו יכולת להציג נתונים דמוגרפיים שונים בזמן אמת. בכל רגע נתון בכל מקום נתון יש כמות מסוימת של טלפונים שאני יכול לעקוב אחריהם, ועל זה אנחנו בונים. אנחנו יכולים גם לבדוק מאיפה באים אנשים, ואף אחד לא יכול לספק את זה כמונו באופן מיידי ואמיתי. אנחנו מציעים דיוק סטטיסטי של 95% ובונים תמונה מרחבית לפי השימושים הנדרשים. מדובר בצרורות מאוד גדולים של התנהגויות שניתן לחבר וללמוד כדי להשיג את המטרה הסופית".

כפיר פרבדה, מנכ"ל פרבדה מדיה גרופ, התייחס לשימוש במידע המופץ ברשתות החברתיות כדי לבנות כלים אסטרטגיים. לדבריו, "אין לחברות שעומדות מאחורי הרשתות החברתיות אינטרס לעזור לכם להסתיר מידע. להיפך: הן רוצות לחשוף אתכם כמה שיותר לאנשים כמוני, כדי שאוכל לדעת עליכם כמה שיותר. יש כיום חברות רבות שיודעות לקחת את המידע הגלוי הזה ולהגיש אותו מוכן לשימוש".

פרבדה ציין, כי כיום אפשר לקבל נתונים שפעם לא היו נגישים. "אפשר לבדוק מה הדברים שמעניינים רוכשים פוטנציאליים כדי להחליט במה להשתמש כדי לנסות לקדם מכירות של מוצר. אפשר גם לנתח שיחות שקשורות למתחרים, כדי לראות מהי השפה בה הם משתמשים במטרה ליצור בידול. ניתן אפילו לעקבו אחר היקף השיחות בנושאים שונים ברשת, ואת כל זה להפוך למידע שעוזר לארגון לקבל החלטות עסקיות טובות יותר".