פתיתי אהבה במשלוח המנות

אשת החיל שלי תמיד היתה יותר נמר"א (נמרצת, מקורית, רעיונרית, אמיתית) ממני. משנכנס אדר (מרבין בשמחה) אמרה לי בחגיגיות: "כל השנה אנחנו מתחפשים: בבית, בשכונה, בעבודה, ומנסים להסתיר את פרצופנו האמיתי. אז לא יזיק לפחות פעם אחת בשנה להיות אמיתיים". הסכמתי איתה, אף על פי שעדיין לא ירדתי לסוף דעתה, עד שהצהירה בנחישות: "השנה החלטתי להיות מקורית, ולמשלוח המנות המסורתי אוסיף משהו שונה. חשבתי לצרף למשלוחים מנות קטנות של חסד, פרגון, אכפתיות, התחשבות ואהבה". כמה שהיא צודקת, אשתי.

נשמע פשוט? אולי במחשבה, אבל במעשה – לא כל כך. דבר אחד בטוח: גם אם זה מצריך המון השקעה, זה הכרחי והרווחים הם עצומים.

קראו להלן מילים של אשה חכמה, אשה עם בינה יתרה, בדיוק כמו שאמרו חז"ל: "חכמת נשים בנתה ביתה".

בדרך לאבקת הכביסה בחנות המכולת או בסופר הקרוב למקום מגוריכם, נדרשת זהירות גדולה. יש חשש שתחליקו על שאריות ממתקים, וניירות צלופן מרשרשים בדרככם אל סלסלות פורים, שיספגו אל קירבן ממש בקרוב תקרובות סוכר עתירות פחמימות וצבעי מאכל זוהרים. הסלסלות מלאות במיני ממתקים אדומים כחולים וצהובים. כל קשר בינם לבין מאכל אדם כנראה מוטל בספק, בשל כמות צבעי המאכל שנשפכו אל תכולתן ללא מידה.

אבל, הצבעוניות משרה על הכל תחושת שפע ושמחה. לפעמים צריך להתחבא מאחורי צבעים מלאכותיים כדי לשמח שמחה אמיתית את הלב המדוכא, או המדוכדך. אם תפסעו מעט פנימה בסופרמרקט שלכם, בודאי תמצאו בדרך בין אבקת הכביסה במבצע לבין הטונה ללא השמן, גלילי ניירות צלופן צבעוני ומרשרש לתועלת המכינים והשולחים משלוחי מנות לחברים שכנים ושאר קרובים.

השנה חשבתי לשלוח בתוספת למשלוח המסורתי משהו שונה. חשבתי לצרף למשלוחים מנות קטנות של אמת, ואהבה. חשבתי איך אוכל לצרף למשלוח המנות שמיועד לחמותי מעט פרגון וורוד כזה עטוף בנייר זהב מרשרש.

חשבתי להוסיף למשלוח המנות של השכנה שלי מעט התחשבות שתהיה עטופה בנייר סגול מבריק. משהו שאולי יסמן לה שמעכשיו אני פשוט ארד לשאול אותה מה קורה עם הכביסה שלה מראש ולא אחכה לרטינות הקבועות שלה כשאני תולה כביסה מטפטפת ומחכה שהרוח תעיף את הטיפות חזרה למעלה כבדרך נס.

אולי השנה אצרף למשלוח שאני שולחת לאימי שתאריך ימים ושנים, גם מעט אורך רוח וסבלנות. משהו שיסמל את העובדה שאני אחכה בסבלנות עד שהיא תסיים משפט ולא אתפרץ לדבריה כמבינה דברים מראש.

אולי יהיה בי האומץ לצרף לה את סבלנותי ורוגע נפשי, כשהיא מספרת את אותו סיפור מחדש בכל פעם. אולי יהיה בי את הכוח לצרף למשלוח מעט מילים טובות ומחמאות. משהו שיתן לה את ההרגשה שהיא האמא הכי טובה בעולם, שהיא באמת חשובה שלי, מבלי לחשוב על המצווה שאני עושה תוך כדי. פשוט להוסיף מנה קטנה של טבעיות ביחס להורה מבוגר.

במשלוח למורה המחנכת של הבת שלי, אעדיף להכניס מנה יפה של התחשבות וסלחנות. זה יהיה עטוף בבד יפה ושקוף, זרוע כוכבי הבנה והערכה. אולי אצליח להוסיף למשלוח את ההרגשה שהיא עובדת באמת מאוד קשה בכיתה עבור הילדות, ועלי להכיר טובה מקרב לב. באמת. נכון שלפעמים יש טעויות חינוכיות אבל בסך הכל אשמח לצרף לה למשלוח את הערכתי וסבלנותי. את אהבתי לאותה אישה שנמצאת עם בתי כל כך הרבה שעות במשך היום.

כל כך היה משמח אותי לו יכולתי לשלוח לילדי משלוח מנות של שלווה וקבלה. הייתי עוטפת את שלוותי בכיסוי וורוד פרוותי, ומניחה אותו בתוך סלסלה קלה ואוורירית. הייתי נותנת להם כמויות שלווה גדולות, ומאפשרת להם לצמוח על פי אישיותם ללא רצון לכוף את רצוני בכוח על רצונם. הייתי מנסה לתת להם את מלוא הקבלה שיש באישיותי לשוני שלי מהם. הייתי מצרפת להם מנת קבלה מהולה במתיקות ואהבה. הייתי מנסה לשגר להם את הרצון שלי לאהוב אותם על כל אישיותם המיוחדת. כל ילד על פי אישיותו וכוחותיו. כל ילד על פי יתרונותיו ומשמעותו המיוחדת בעולם. כל ילד על פי הטוב שהוא אמור להביא לעולם על פי שורש נשימתו. כל נשמה מיוחדת על פי עבודתה ותפקידה.

כמה הייתי שמחה אילו יכולתי לראות שילדיי מקבלים את המנות המיוחדות האלה שאתפור במיוחד עבורם. אכינם במלוא רגשותיי הכנים ורצוני הכן להיות להם משענת וגם מכוונת ללא פגיעה בכבודם ובגופם.

…ואת המנה המיוחדת ביותר הייתי רוצה להעניק לבעלי אהובי.

מנת הנתינה ללא גבולות קבלה, מנה של הערכה ללא שיפוטיות. מנה אמיתית של חסד בכל רגע ורגע ללא מגבלות של זמן וחברות ומשימות ותירוצים. מנה זוהרת ומלבינה של טוהר משפחה. מנה של שיתופיות ועבודת השם. מנה של מידות נכונות ותגובות רגועות ושקטות. מנה של עבודה יומיומית על מידות הביחד והלחוד. מנת אהבת הבורא בהתגלמות הזוגיות ועמידתה של זו לצד תפקידה ומימושה.

הייתי רוצה לתת מנה גדושה של כוחות וחיים לגלמודים ובודדים, שאין מי שייתן להם מנות בכלל. הייתי רוצה לצרף אליהם את מנתו הגדושה של בורא עולם ששם בכפו את כל אותם אלה שאהבת החומר שבתוך המנות לא תגיע אליהם, אולם ידו של השם אוחזת אותם במלוא העוצמה והאהבה בכל רגע ורגע.

מספרים על יהודי שהגיע אל רב העיר בפנים נפולות ובעיניים כבויות, ואמר לו בקול רווי כאב: יהודי פשוט אנוכי ועובד קשה לפרנס את 12 הנפשות בביתי. ברוך ה' הכול בסדר, אבל בתקופה האחרונה אני שרוי בעצבות קשה. עוץ לי עצה – מה אעשה לשמח את לבבי?

ענה לו הרב: עצבות מגרשים רק בשמחה! פנה אל ליצן השכונה שלך, זה שמבדר את כולם, ובקש שישמח אותך עד בלי די…

לפת היהודי את ראשו ואמר: הבעיה, כבוד הרב, היא שאני הוא אותו ליצן.‏..

חז"ל אומרים ששמחה, שלווה או עשירות אינם מושגים על ידי שפע גשמי או מילוי הרצונות, אלא השמחה האמיתית באה לאדם מחמת רוב שלווה בליבו. השלווה הפנימית יכולה לשכון בלב שמקבל כל מה שבא עליו מכל כיוון ובכל עת, ברוח טובה ובשוויון נפש.

אני מאחל לכם וליקיריכם חג פורים שמח ומלא נתינה. שתזכו לשמחה פנימית וטהורה, על ידי התמקדות בחיובי והסתפקות במה שיש.

* עובד ממכתב של ר. פלד