מהם שלושת השלבים העיקריים בפרויקטי AI?

בעוד שעל פי נתונים, מעל 45% מהחברות מוטות הטכנולוגיה עושות בימים אלה פיילוט של שימוש ב-AI, רק 10% מהן נמצאות בשלב מאוחר יותר – אלה נתונים שציין אתמול (ב') פבל פלוטוב, מנהל שותפויות וסטארט-אפים ביבמ ישראל, בכנס Future of AI & Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים. הנתונים האלה אמנם לא מראים ישירות שרוב החברות זונחות את השימוש ב-AI לאחר שלב הפיילוט, אבל מעלות את השאלה האם זה קורה.

כך או כך, דבריו של פלוטוב בכנס עסקו בשאלה: כיצד ניתן לקחת את ההייפ הרחב שיש סביב ה-AI ולהפוך אותו לערך עסקי אמיתי? השאלה הזאת מקבלת משנה תוקף, שלא לומר משנה כדאיות, לאור התחזיות שלפיהן שוק הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) יעמוד בשנים הקרובות על סכום אסטרונומי של מעל שבעה טריליון דולר.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

פלוטוב מנה שלושה שלבים עיקריים בפרויקטי AI – בנייה, הרצה וניהול. אלא שלפני כן, אמר, "אחד הדברים הכי חשובים בפרויקט בינה מלאכותית הוא בחירה בתרחיש השימוש (ה-Use case) הנכון. ברגע שעושים את זה, עוברים את אחד החסמים הכי גדולים בהבאת ה-AI לייצור".

"בשלב הבנייה", ציין פלוטוב, "חשוב להשקיע מחשבה ולא לבחור אוטומטית במודל הגדול ביותר, אלא להעיף את זה המתאים ביותר. זה לא בהכרח אותו הדבר. לאחר הבחירה במודל המתאים ביותר צריך לענות על השאלות: איך מפיקים את הערך המקסימלי? ועם אילו כלים? חשוב שתהיה הגמישות המלאה לעשות זאת".

לדבריו, "שלב ההרצה כולל את הפרטיות, האבטחה והעלות. אלמנט העלות מאוד חשוב, וסטארט-אפים רבים לא לוקחים את זה בחשבון. חשוב לקחת את העלויות בחשבון מראש, כדי שזה לא ימנע מהחברות לעבור לשלב הייצור".

"השלב השלישי הוא ניהול מעגל החיים של המוצר מהרעיון ועד לייצור. בשלב זה, חשוב להתייחס לניהול סיכונים, תאימות ורגולציות", אמר פלוטוב.

"הסוגיות והשאלות שצוינו כאן מביאות ארגונים להחליט באיזו פלטפורמה לבחור ולאימוץ של תרבות ארגונית שלא רק מסתכלת על האתגר המיידי, כי אם על האתגרים שנמצאים במעלה הדרך", הוסיף.

פלוטוב הציג בקצרה את פלטפורמת ה-AI של יבמ, WatsonX, ואמר כי היא "אמינה, שקופה, גמישה ופתוחה, ובנויה על בסיס שיתוף פעולה עם קהילת הקוד הפתוח. יש ב-WatsonX שלושה מודולים – AI, דאטה ובסיס נתונים, וניתן להתקין את הפתרון בענן או על בסיס תוכנה כשירות (SaaS)". כמו כן, הוא הציג את גרניט (Granite) – מודלים בסיסיים מבית יבמ של בינה מלאכותית, שנועדו לארגונים. הם בנויים מאפס כד לסייע להבטיח אמון וסקלאביליות עבור אפליקציות המונעות על ידי AI. לדבריו, הפתרון מציע הפחתת עלויות שימוש של פי 65 לעומת מודל ה-GPT-4.

נדב תמם, מנהל אזורי לארגוני אנטרפרייז באיירוולקס. צילום: נוקה גרין

נדב תמם, מנהל אזורי לארגוני אנטרפרייז באיירוולקס (Airwallex), הציג את החברה ואת המוצר שלה. "איירוולקס היא חברה אוסטרלית שהוקמה ב-2015 ומעסיקה 1,600 עובדים. לפני כשנה היא פתחה את הסניף הישראלי שלה. החברה שווה 5.6 מיליארד דולר", אמר.

המוצר של איירוולקס הוא בעולם ה-Embedded Finance – או, בפשטות, היכולת למכור שירותים פיננסיים לחברות לא פיננסיות. "הפלטפורמה שלנו מאפשרת לארגונים לקבל הכנסות מפעילויות שאינן בעסקי הליבה שלהם, מתחומים אחרים מזה שהם נוסדו בו", אמר תמם. הוא ציין כדוגמה את שופיפיי, שלדבריו "נהנית מהכנסות אלטרנטיביות כחלק ממתן שירותים פיננסיים שנמצאים מחוץ לשירותי הליבה שלה, בזכות הטמעת פלטפורמת תשלומים אינהאוס, על אף שהיא הוקמה כפלטפורמה להקמת אתרי אי-קומרס".

"למעשה", ציין, "אחד מהיתרונות הבולטים בפלטפורמה של איירוולקס הוא שהיא מאפשרת לארגון להכיר את לקוח הקצה שלו מזווית נוספת, לראות את התמונה המלאה עליו. ללקוח, היא מאפשרת לקבל מהארגון הרבה יותר ממה שקיבל קודם".

"בנוסף", אמר תמם, "הפלטפורמה שלנו מאפשרת קבלת תשלומים בעלות מקומית בלבד, המרת מט"ח בשערי מט"ח ועמלות תחרותיות ביותר, והוצאת תשלומים לכ-160 יעדים מסביב לעולם – רובם בעלות מקומית ובזמנים קצרים בהרבה מהעברות בינלאומיות בפלטפורמות מסורתיות כגון בנקים. הרחבת הפתרון קלה ופשוטה ומאפשרת לקבל שירותים פיננסיים יותר מתקדמים".

סופיה טופולב לוז, סמנכ"לית תקשורת ביוזר וויי. צילום: נדב כהן יונתן

סופיה טופולב לוז, סמנכ"לית תקשורת ביוזר וויי, דיברה על נגישות של אתרי אינטרנט ופלטפורמות דיגיטליות בכלל לאנשים עם מוגבלות – התחום שבו החברה עוסקת. "השאלה הראשונה שחברות שבאמת ובתמים רוצות לפתור את שאלת הנגישות הדיגיטלית בפלטפורמות שלהן שואלות היא: איך אפשר לספק נגישות באופן סקלאבילי?", ציינה.

טופולב לוז אמנם ציינה את העובדה שנגישות דיגיטלית היא חוק ושארגונים לא יכולים לבחור האם לעשות זאת או לא, אבל עמדה גם על הכדאיות הכלכלית שיש בכך. "לאנשים עם מוגבלות יש כוח קנייה של 13 טריליון דולר", אמרה. "בנוסף, בעוד שנתיים, 23% מהקמעונאות יהיו באי-קומרס. מחקרים מראים שאם יש בעיות נגישות באתר, שני שלישים מהצרכנים לא חוזרים – כך שזה פוגע כלכלית בחברה".

"לגלות בעיות נגישות דיגיטלית זה לא בעיה כל כך גדולה", הוסיפה טופולב לוז. "ב-96% מהאתרים שיש בהם בעיות נגישות, אפשר לגלות אותן ב-10 שניות של סריקה".

היא קראה לארגונים "להתחיל לחשוב על נגישות דיגיטלית כמו שחושבים על GDPR, סייבר ועוד דברים הכרחיים".

לסיכום היא ציינה כי "הבינה מלאכותית יכולה להגדיל את הנגישות הדיגיטלית. יש לה תפקיד חשוב בעולם הנגישות – בין אם זה עם ממשקים מלאכותיים, שמדברים כמו בני אדם ועוזרים לאנשים עם בעיות ראייה, ובין אם בצורות רבות אחרות".