"אנחנו מעלים פתרונות לרובד 5 של נימבוס בקפידה"

"העולם משתנה במהירות ומתפתח בקצבים שלא הכרנו בעבר. המשימה שלנו היא לסייע לארגונים, ובתוכם ממשלתיים, להיות אג'יליים וחדשניים, לצלוח את מהפכות הענן, הטרנספורמציה הדיגיטלית וה-GenAI, ולעשות זאת ברמת המוצר ועם שירותי המומחה הנלווים אליהם. כדי לייצר ערך עבור הארגונים, אנחנו בוחרים בקפידה את הפתרון שאנחנו מעלים למרקטפלייס של ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס", כך אמר עמית ארמוזה, מנהל נס פרו, קבוצת מוצרי התוכנה של נס.

ארמוזה דיבר בפתח "מועדון ארוחת בוקר" שערכה החברה ללקוחות נימבוס. המפגש, שהנחה דדי קמרמן, מנהל המגזר הציבורי בנס פרו, נערך היום (ד') במוזיאון הסובלנות בירושלים, ובמסגרתו הוצגו שלושה מהפתרונות של נס למגזר זה.

גיא חלפון, מייסד-שותף ומנכ"ל רסקנה. צילום: יח"צ

דובר נוסף בכנס היה גיא חלפון, מייסד-שותף ומנכ"ל רסקנה. הוא אמר כי "ניהול סיכוני סייבר בשרשרת האספקה תופס תאוצה בשנים האחרונות ומקבל התייחסות גם מהרגולטורים: תקנת הגנת הסייבר היחידה שהוצאה במלחמה התייחסה לשרשרת האספקה. התחום הוא גם חלק מהאסטרטגיה הלאומית להגנת הסייבר, שהוצגה באחרונה. כולם מגבירים את האכיפה בעולם שרשרת האספקה, בשל הסיכונים בו: לספקים חיצוניים יש גישה לרשתות ולעתים לנתונים של הארגון; אם צד ג' שמחובר לארגון יחווה אירוע סייבר – גם הארגון יושפע; והפריצה לספק צד ג' תסכן את אבטחת הרשתות – או את הליכי הייצור".

"המענה לתהליך ניהול הסיכונים", ציין, "כולל סיווג מחדש של הספקים – לפי חשיבותם, כדי שנדע על מה להגן. הקושי העיקרי נובע מכך שמדובר באלפי ספקים ובעבודה ידנית מורכבת וארוכה. עוד נדרש להעריך את הסיכון עצמו, לבצע סריקות פסיביות ולמלא שאלונים. מנגד, ההנהלה רוצה צמיחה מהירה ללא עיכוב".

"אתגר נוסף באבטחת שרשרת האספקה הוא 'עייפות מהרגולציות'. יש להבין – ניהול סיכוני צד ג' הוא החלטה עסקית מהותית, ולא אבטחתית", אמר.

"כמענה מהיר ומדויק לאתגרים, פיתחנו ברסקנה פלטפורמת AI, שמאפשרת ניהול אוטונומי של האיומים והחשיפות, תוך תיעדוף וניהול מרוכז, צמצום התראות שווא ודיוק משופר", סיים חלפון.

שי פריוה, מייסד ומנכ"ל דאטה גון סיסטמס. צילום: יח"צ

שי פריוה, מייסד ומנכ"ל דאטה גון סיסטמס, הציג את פתרון Cloud Rewind (לשעבר Appranix). הוא אמר ש-"ארגונים נדרשים לפתרון גיבוי לאפליקציות הענניות שלהם, שיסיר מהם את כאב הראש בתהליך, ובהשקעה בכלים, באנשים ובתשתיות – לטובת גיבוי אמין ומהיר, ולטובת שחזור בכל נקודת זמן רצויה".

לדבריו, "בדרך לענן יש לנתץ כמה תפיסות שגויות: אסור להעביר אפליקציות מהדאטה סנטר לקלאוד כמות שהם, כי לא כל מה שעבד באון-פרם יעבוד בענן; הענן נתפס כתשתית של 'מישהו אחר'; 'אנחנו יודעים בדיוק מה נדרש לגבות בענן'; והתאוששות מאסון והתאוששות מאירוע סייבר זה ממש לא אותו הדבר".

"כשבונים יישום בענן, 70% מהרכיבים בקלאוד אינם מאובטחים", ציין פריוה. "בענן, האפליקציות משתנות במהירות, לעתים יותר מפעם ביום. כך נוצר פער בין על מה מגנים ומה שמריצים, ו-'רודפים אחר מטרה נעה'. עוד עלול להיווצר מצב של גיבוי עם תצורה לא מדויקת".

לסיום הוא אמר כי "כיום, האיום מספר 1 על השרידות האפליקטיבית הוא הסייבר. פתרון החוסן בסייבר שלנו מסייע לארגונים לעמוד בחזרה על הרגליים, מפשט וממכן הליכים מורכבים לגיבוי וההתאוששות מאסון, והופך אותם לישימים בשטח".

ד"ר דביר גינצבורג, מייסד ומנכ"ל אינסאיט. צילום: יח"צ

ד"ר דביר גינצבורג, מייסד ומנכ"ל אינסאיט, אמר בדבריו באירוע כי "הבינה המלאכותית יכולה לסייע לארגונים לבנות סוכן דיגיטלי חכם, וכך לתמוך בקשרים ובתהליכים מול הלקוחות. עם ההחלטה להיכנס לתחום, יש לשאול מהו המקום שבו אפשר ליצור ערך והשפעה – מבלי להגדיל סיכונים. אסור להגיע למצבים שקרו – למשל לענקית השליחויות DPD, שסוכן דיגיטלי שהיא הפעילה מתח ביקורת על השירות שלה עצמה, או צ'טבוט של אייר קנדה, ש-'פיברק' ביטול טיסה ללקוחות".

"כיום ניתן להטמיע יכולות של בינה מלאכותית יוצרת ולהביא להשפעה כמעט בכל מקום ובכל ארגון", אמר ד"ר גינצבורג. "הלקוחות, ודאי הצעירים, לא מעוניינים בשיח טלפוני, אלא טקסטואלי וא-סינכרוני. הם רוצים סוכן חכם, נגיש, שיודע לבצע פעולות, לדבר בשפות רבות, לדעת מה עובד ומה לא, מותאם אישית ללקוח, מכיר את צרכיו ומשיב תשובות לשאלות מורכבות".

"רק ארגון שמבין את הביזנס שלו יצליח לבנות שירות מבוסס סוכן AI חכם, שיניב ערך עסקי – שיביא לשיפור חוויית המשתמש ויעשה זאת בשפות שונות ובשפה טבעית, עם הנגשת המידע בזמן אמת", סיכם.

המפגש הסתיים בסיור בשתי תערוכות אקטואליות שמוצגות במוזיאון.