"הביטקוין תנודתי כי הוא לא בשל מספיק – ורגולציה היא פתרון לכך"

מזל טוב לביטקוין: המטבע הוותיק והפופולרי בשוק הקריפטו חוגג בדיוק היום (ד') יום הולדת 15. הוא מצא לו זמן טוב לחגוג: הביטקוין נוסק בימים האחרונים, על רקע ההחלטה הצפויה בימים הקרובים של הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC), שעל פי כל ההערכות תאפשר להנפיק נייר ערך שניתן להמרה במטבע דיגיטלי – מה שנקרא בשוק ההון קרן סל. כתוצאה מכך, בחמישה ימים בלבד נסק שערו של הביטקוין בנתון המטורף של יותר מ-1,070% (!), והוא עומד, נכון לפרסום שורות אלה, על כ-44,500 דולר.

קצת היסטוריה: המפתח של הביטקוין הוא סאטושי נאקמוטו. עד היום לא ברור האם מדובר בבן אדם אחד או בקבוצת אנשים, ואני משתמש כאן בלשון זכר לשם הנוחות. היום לפני 15 שנים, ב-3 בינואר 2009, נעשה השימוש הראשון במטבע הווירטואלי. הביטקוין הוא מטבע מבוזר, שלא כפוף לגוף מרכזי או למדיניות המוניטריות של הממשלות, ולכן הן לא ידעו בהתחלה איך לאכול אותו, ובמידה רבה הן לא יודעות זאת עד היום. במדינות רבות עדיין אין רגולציה על הביטקוין, אף על פי שהבקשה להטיל רגולציה על התחום הגיעה כבר די מזמן, ומהתעשייה עצמה (!). זה דבר ממש לא רגיל בענף הטכנולוגיה ובכלל בסקטור הפרטי.

היחס לקריפטו במדינות שונות – ומה בישראל?

יש מדינות שמצאו את הפתרון ה-"קל ביותר" ואסרו כליל על שימוש במטבעות קריפטוגריפיים. רובן המכריע הן מדינות לא דמוקרטיות, כמו סין, מצרים, רוסיה, מרוקו, קטאר, איראן, גאנה וניגריה, שלמרות האיסור, היא מהווה שוק הקריפטו הגדול ביותר באפריקה. מדינות שלא אסרו על מטבעות קריפטו החליטו לעשות זאת בין היתר כי הן רואות בהם כסף ליום שחור, מעין רזרבה. עם זאת, גם הן מטילות עליו מגבלות. שתי מדינות ליברליות יותר בגישתן לביטקוין הן יפן, שהכירה בו כאמצעי תשלום ב-2017, ואל סלבדור, שהפכה אותו ב-2021 למטבע הלאומי שלה, במקום הדולר האמריקני.

בישראל, השימוש בביטקוין מותר, אם כי הוא לא מוכר רשמית. הרגולטורים במדינה פרסמו התייחסות רשמית אליו רק ב-2014, חמש שנים לאחר שהוא יצא לשוק. לא אלאה אתכם בכל ההתייחסויות של הרגולטורים בישראל לנושא לאורך השנים, אבל בגדול, יש בארץ חברות שקיבלו רישיון לקיים מסחר בביטקוין, ורשות המיסים הכירה ב-2018 בו ובשאר המטבעות הקריפטוגרפיים כ-"נכס" ולא כמטבע, והחליטה למסות אותם בהתאם.

נושא נוסף שקשור בכך הוא השקל הדיגיטלי, שבנק ישראל מתלבט כבר לא מעט זמן האם להנפיק אותו ואיך. הבנק אף השיק בספטמבר 2022, יחד עם הבנק הבינלאומי לסיליקון (BIS) והבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה, פרויקט לקידום שימוש של בנקים מרכזיים בקריפטו (CBDC).

אחת הדאגות המרכזיות סביב הביטקוין – התנודתיות

הביטקוין הוא מטבע תנודתי במיוחד, שעולה ויורד, לעתים בקצב מסחרר, אפילו במונחים של שוק ההון. כך, למשל, בעוד שביולי 2020 עמד השער של הביטקוין על כ-9,600 דולר ליחידה, כשנה ורבע בלבד לאחר מכן, באוקטובר 2021, הוא הגיע לבערך פי שבעה (!) מזה – יותר מ-66 אלף דולר. מאז הוא שב וירד ועלה ושוב ירד, ושוב עלה, וכיום עומד שערו, כאמור, על כ-44,500 דולר ליחידה.

כרגע הוא עולה, אבל, אם לשפוט על פי ההיסטוריה, בעתיד הוא ישוב לרדת. ביטקוין. צילום: ShutterStock

התנודתיות של הביטקוין מרתיעה משקיעים לא מעטים, והביאה מומחים רבים להמליץ שלא להשקיע בו כלל, או לעשות זאת בזהירות רבה ובשום שכל. לדברי נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, "המטבע הזה תנודתי כי הוא עדיין לא הבשיל מספיק. עדיין אין מספיק אנשים שמתעסקים בביטקוין. ככל שתהיה עליו יותר רגולציה, ורגולציה נכונה, כך הוא יהיה בשימוש נרחב יותר, וככל שהוא יהיה בשימוש נרחב יותר, כך הערך שלו יהיה יציב יותר".

ייתכן, אולם גם אם זה יקרה, הוא יישאר תנודתי, גם אם פחות, בגלל הביזור שלו.
"נכון, אבל תראה למשל את השקל והדולר: הם לא מטבעות תנודתיים, בטח שלא ברמה של הביטקוין, ועדיין, כוח הקנייה שלהם ירד במהלך השנים. כאמור, ברגע שהביטקוין יקבל הכרה מוסדית מלאה, יותר אנשים יתחילו להשתמש בו, וזה ייצב אותו יותר".

איגוד הביטקוין הישראלי

השקת הביטקוין הביאה עם השנים להקמת שלל עמותת וארגונים שעוסקים בהקמת קהילות של משתמשים במטבע הווירטואלי, בהסברה לשימוש נכון בו ובפעילות מול הגופים הרגולטוריים. הגוף המרכזי שעוסק בכך בארץ הוא איגוד הביטקוין הישראלי. לדברי משיח, "האיגוד מתעסק בקידום טכנולוגיית המטבעות הדיגיטליים בישראל, באמצעות חינוך והרצאות, מתוך מטרה שאנשים יכירו את התחום ולא יעשו טעויות, שיחליטו האם להיכנס אליו או לא בהחלטה מושכלת. פעילויות נוספות שלנו הן קידום התחום בישראל, חקיקה, רגולציה, והקמה ותפעול של קהילת ביטקוין".

הביטקוין, ההאקרים והחמאס

"הביטקוין הוא פתרון טכנולוגי לבעיית העברת כסף", אמרה משיח.

בעיית העברת כסף? אנחנו מעבירים כסף בצ'יק, נכנסים לביט או לפייבוקס, לוחצים על שניים-שלושה כפתורים – והכסף עובר.
"זה נכון, אבל לא באמת נכון. אף אחד לא יודע כמה לוקחת וכמה עולה העברת סוויפט (העברות כספיות בין מדינות באמצעות המערכת הבינלאומית – י"ה), כי המערכת הבנקאית עדיין לא יודעת לעשות את זה".

אני רואה שתי בעיות תדמיתיות מרכזיות שיש לביטקוין ולקריפטו בכלל: האחת היא התנודתיות, שכבר התייחסנו אליה, והשנייה היא שברבות ממתקפות הכופרה והסייבר בכלל, ההאקרים משתמשים במטבעות האלה לסחיטה ולגניבה.
"נכון שזה קורה, ושבגלל קלות העברת הכספים קל ונוח להאקרים להשתמש במטבעות דיגיטליים, אבל אנחנו כבר ממש לא שם תדמיתית, משום שמטבעות אלה הם לא דרך טובה לעשות עבירות, כי הטכנולוגיה הזאת משאירה עקבות שקל להגיע אליהם מודיעינית. אחוז הפשיעה במטבעות דיגיטליים ניתן לניטור.

קח כדוגמה מימון טרור. הקריפטו מהווה אחוז זניח במימון החמאס, בעוד שעל פי ההיגיון כמו שהצגת בשאלה, הוא יכול היה להיות הרבה יותר גדול. למה? כי הרבה יותר פשוט לעצור מימון טרור דרך ביטקוין מאשר דרך בנקים מסורתיים. לשמחתנו, השימוש לרעה בביטקוין יחסית נמוך".

בואו נגיד זאת כך: סם בנקמן פריד לא סייע, בלשון המעטה, לתדמית של מטבעות הקריפטו. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ויקימדיה ו-BigSotck

ועדיין, יש מקרים בולטים של הונאות, כמו אלה של בינאנס, ושל FTX וסב"פ.
"אמת, ובמידה רבה זה בגלל סוגיית הרגולציה. קהילת הקריפטו ובכלל הקהילה הפיננסית חוו שנה של ניקוי אורוות, עם פרשיות FTX וסם בנקמן-פריד, ובינאנס. ברגע שהרגולציה תשתחרר והכול יהיה יותר מהוגן, עם כללים יותר ברורים, יהיה קל מאוד להרחיק שחקנים רעים כמותם".

הביטקוין הוא במידה מסוימת הרפתקה, הימור. האם זה מרגש בעינייך?
"כן, אבל לא בגלל הסיבה הזאת: מה שמרגש הוא האפשרויות שהביטקוין פותח, בדמות עוד חברות שקמות, ועוד טכנולוגיה ופתרונות. ככל שיהיו יותר חברות כאלה יהיה יותר שימוש בביטקוין וההייפ סביבו יגבר".

מה התחזית שלך לעתיד המטבע?
"יש שני אירועים שישפיעו עליו בטווח הקרוב: האחד הוא ההחלטה הצפויה של ה-SEC והשני – מה שנקרא בשפה של קהילת הביטקוין 'חציית הבלוק', שמביאה לירידה בהיצע של המטבעות החדשים שניתן לסחור בהם. באירועים האלה, הכורים של המטבעות הווירטואליים רוצים להעלות את המחיר, ובדרך כלל מצליחים. אני לא יודעת לאילו רמות שער הביטקוין יגיע, אבל אנחנו אופטימיים".