"AI – המענה לשדרוג מערכות האחסון ולהגנת הנתונים מכופרות"

"האתגר הראשון בעולמות האחסון וניהול הנתונים הוא הצורך לגשר על פני מערכות מידע שונות ולהפוך אותן למערכת רציפה אחת, שתאפשר להפיק את הערך העסקי המרבי. זה מובן מאליו, אך לא פשוט למימוש: יש תופעות רבות של רציפות חלקית ובלתי מספקת בין נתוני הארגון הפזורים ביחידות הארגון השונות, בקרקע ובענן, עם שיתוף מידע מוגבל. כמו כן, ארגונים נדרשים להגנה טובה יותר מפני מתקפות בכלל וכופרות בפרט, כדי למנוע נזק של מיליוני דולרים. שימוש מושכל בבינה מלאכותית עשוי לשדרג בלא הכר את מערכות האחסון – שהן הלב הכלכלי הפועם של כל ארגון", כך אמר לאנשים ומחשבים ארז גל-חן, ה-CTO של נט-אפ ישראל.

לדבריו, "הדור הראשון של הבינה המלאכותית יושם על נתונים מבוזרים ב-'איים'. הדור החדש של טכנולוגיות ה-AI גמיש הרבה יותר לשיתוף חומרי הגלם והתוצרים בין ארגונים שונים או בין מערכות הארגון בקרקע ובענן. כך, כל ארגון יכול לאסוף נתונים בענן, להעביר אותם לדאטה סנטר המקומי, לבצע עיבודי AI ולהחזיר לענן – ולהפך. בעולם הבריאות, למשל, שיתוף המידע שכזה יאיץ את המו"פ של תרופות וטיפולים, ויניב ערך כלכלי אדיר".

לפי גל-חן, "תועלת נוספת מגיעה מהחיסכון התפעולי: פעמים רבות ה-IT זקוק לכוח עיבוד גדול מזה שיש לו 'בבית', והוא נזקק ל-'תגבורת' ממשאבי הענן. כך, הענן מניב חסכון כפול – גם בעלויות התשתית המקומית וגם בעלויות הענן, שאותו רותמים בתרחישים ספציפיים".

מה אומרים המחקרים?

גל-חן הסביר כי "ל-AI יש תרומה משמעותית גם לאבטחת מערכות האחסון מפני מתקפות סייבר. המערכות האלה שומרות על הנכס החשוב ביותר של כל ארגון. אם בעבר צריך היה להזין מערכת אבטחה בדפוסי הפעולה של וירוס, לדוגמה, כדי לפתח אנטי וירוס, הרי כיום המודלים שבמערכת מבוססת ה-AI לומדים באופן אוטונומי את דפוסי הפעולה של איומי הסייבר, כולל החדשים, ומזהים אותם ומטפלים בהם בזמן אמת. כך, ב-'מירוץ החימוש' הנצחי בינינו לבין ההאקרים, הבינה המלאכותית מספקת לנו מענה יעיל".

הוא ציין שורה של מחקרים: האחד, של פורסטר, העלה שמתקפות נגד תשתיות קריטיות ושרשראות אספקה של ארגונים עלולות לגרום נזק של מיליוני דולרים לארגון. מחקר נוסף שהוא ציטט בוצע על ידי נט-אפ, והעלה ש-87% מהמנהלים הבכירים מגדירים את מתקפות הכופרה כאיום מספר 1, או כאחד האיומים הגדולים על הארגון שלהם. השלישי הוא מחקר שערכה Evaluator, שמצא שפעמים רבות, מנהלי.ות האבטחה מתקשים.ות לזהות מתקפות ולמצוא את העותק הטוב האחרון של הנתונים לשחזור, ומכאן שההתאוששות תארך שעות, במקרה הטוב, וההתאוששות המלאה – שבועות או חודשים. המשמעות: לעתים קרובות יהיו נתונים שיאבדו לנצח. 71% ממנהלי האבטחה ציינו במחקר זה שזיהוי מוקדם יותר של מתקפות כופרה הוא העדיפות הגבוהה ביותר שלהם.

בהמשך התייחס גל-חן לנט-אפ ואמר כי "באחרונה התחלנו בשילוב יכולות AI במערכת האחסון שלנו, עם פתרונות שמשדרגים יכולת להתמודד בזמן אמת עם מתקפות כופרה. אנחנו מציעים לארגונים פתרון אבטחה אוטונומי שמשתמש במודלים לומדים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה. אלה מזהים בזמן אמת סוגים חדשים של מתקפות כופרה חדשות ומתקדמות ביותר, ברמת דיוק גבוהה מאוד".

"פתרון הניהול BlueXP משלב יכולות הגנה חדשות מפני מתקפות כופרה, ומאפשר לארגונים לזהות ולהגן על עומסי עבודה קריטיים בקליק אחד, לזהות ולהגיב באופן אוטומטי ומדויק לכל מתקפה פוטנציאלית ולאפשר שיקום של המידע בתוך דקות. מערכת BlueXP-DR מאפשרת תהליך התאוששות מהיר מאסון של שרתים וירטואליים בקרקע ובענן. פתרון SnapCenter 5.0 להגנה על אפליקציות, מונע מחיקה של גיבוי מידע אפליקטיבי, אפילו כאשר הכופרה הצליחה להשתלט על סיסמאות מנהלי המערכת", אמר.

גל-חן הוסיף כי "אנחנו משוכנעים ביכולת ההגנה שלנו ומציעים ללקוחות אחריות מורחבת עם פיצוי למקרים שבהם שחזור הנתונים לא צלח"

לסיום הוא אמר ש-"הבינה המלאכותית משדרגת את עולם מערכות האחסון, מבטלת 'איי מידע' ומאפשרת לבנות מאגר נתונים רציף, שניתן להפיק ממנו ערך כלכלי גדול, לייעל את משאבי התשתית והעיקר – להגן על הנתונים היקרים, ברמה גבוהה יותר מאשר אי פעם".