כיצד תפיסות במאמר של הרמטכ"ל מ-2020 התממשו בסוף השבוע?
דברים שכתב הרצי הלוי ב-2020, כשהוביל את ההגנה הרב-ממדית בתר"ש "תנופה", על הטכנולוגיה בשדה הקרב באו לידי מימוש בתקיפה נגד איראן בסוף השבוע - תקיפה שבה השתתף ראש אגף התקשוב הנכנס, האלוף אביעד דגן
האלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר המיועד, הוא טייס F-16, והשתתף בסוף השבוע בתקיפה באיראן – הוא טס באחד מעשרות מטוסי הקרב שהשתתפו באירוע ההיסטורי.
דגן, שקיבל לא מזמן את דרגות האלוף, השתתף גם בתקיפת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007. הוא השתחרר ב-1998 וב-2005 חזר לשירות צבאי סדיר. בעשור הקודם שימש, בין השאר, כמפקד טייסת "האחת" (טייסת 201) ומפקד היחידה לשיתוף פעולה בחיל האוויר. ב-2021 עבר דגן לאגף התקשוב ועמד בראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית בו. בתקופתו הוקמה במנהלת שבראשותו מחלקה לטיפול בנתונים על בסיס AI. במלחמת ישראל-חמאס, האלוף דגן לחם כנווט קרב.
מטייס – לטייס: הבוקר (א') נפטר תא"ל (מיל') יעקב טרנר, שהיה ראש עיריית באר שבע, ובהמשך מפכ"ל המשטרה. הוא היה בצבא טייס קרב, ביצע יותר מ-300 גיחות מבצעיות, זכה שלוש פעמים בפרס מפקד חיל האוויר ולימים נודע גם בפרסומות שהזמינו אותנו להגיע למוזיאון חיל האוויר בחצרים, שאותו הוא יזם, הקים וניהל.
כמפקד טייסת 107 (טייסת "אבירי הזנב הכתום"), טרנר הוביל תקיפת שדות תעופה במסגרת מבצע מוקד, שפתח את מלחמת ששת הימים, השמיד את היכולות של חילות האוויר של צבאות מצרים וסוריה, וכך סייע לצבא ה-"ירוק" להביא לניצחון המזהיר במלחמה. באחת מהגיחות שהוביל אז, נפגע מטוסו מאש נ"מ, ולמרות זאת, הוא הצליח להנחית את מטוסו הפגוע בישראל. בתקיפות חיל האוויר באיראן בסוף השבוע לא נפגעו מטוסים ישראליים.
"האויב ניסה בעבר לחבר פעולה בסייבר ללחימה פיזית"
במסגרת העבודה לתר"ש (ר"ת תוכנית רב שנתית) "תנופה", הרצי הלוי, מי שהיום הוא הרמטכ"ל ואז, בדרגת אלוף, הוביל את צוות ההגנה הרב-ממדית. זאת, לצד תפקידו כאלוף פיקוד הדרום. באוקטובר 2020, הלוי פרסם מאמר שדן בקשר של הישגי ההתקפה ואיכות ההגנה שלצידם.
"שינוי משמעותי, שנכנס גם לאויבינו, הוא הטכנולוגי", כתב הלוי. "בעבר הייתה הלוחמה עתירת הטכנולוגיה נחלתם הבלעדית של צבאות של מדינות מפותחות טכנולוגית. טכנולוגיה הייתה יקרה מאוד והחלום לקבל מבט על של מרחב הלחימה הפך למציאות רק בקרב מדינות שהחזיקו חילות אוויר יקרים. תפוצת הטכנולוגיה והירידה הדרמטית במחירה, גיוון המוצרים כתוצאה מיכולת השכפול ומהגמישות שמעניקה התוכנה למוצרים, ובעיקר היכולת להעביר ידע לייצור או להרכבת יכולות הפכו את השימוש בטכנולוגיה ליכולת ביתית רחבה בכל ארגון טרור… השינוי הטכנולוגי מאפשר לאויב להכין יכולות תקיפה מגוונות – ביבשה, באוויר, בים, בתת קרקע, ברום הקרוב לקרקע, בספקטרום ובסייבר".
"בשנים האחרונות", כתב, "אנחנו מוסיפים לממדים הפיזיים – יבשה, אוויר וים – את ממד הסייבר. זהו בפירוש ממד נוסף, המאפשר לתקוף ולהגן".
הלוי ציין ש-"כדי לתכנן יכולות הגנה מול כלל הממדים ולאורך זמן, נדרשים כמה עקרונות מרכזיים: מודיעין; וכן ניטור בעולם טכנולוגי, רווי סנסורים, שבו גדלים אגירת מידע, עיבודו לידע ויכולת להשתמש בידע בהקשר הנכון. כדי לקבל תמונה שלמה אודות המתרחש בכל נקודת זמן… נדרש לנטר את כל הממדים; … (וכן שתהיה – י"ה) יכולת השתנות; יכולת סיכולית וחסינות ההגנה".
"חייבים לתכנן את מערך ההגנה באופן חסין ושריד, שיאפשר פעולה רב ממדית באמצעות קישוריות גבוהה מאוד", כתב הלוי. "קישוריות זו היא צורך של ההגנה הרב ממדית ומבוטאת באמצעות יכולות טכנולוגיות המממשות אותה, ושהן יעמדו לרשותנו בכל מצב. נדרשת גם, בין השאר, הגנה בסייבר ובספקטרום – האויב כבר ניסה בעבר לחבר פעולה בסייבר לתוך אירוע לחימה קינטי. עלינו לשפר יכולות לאחוז את המרחב הקיברנטי ולבנות את יכולות המערכות שלנו באופן חסין, שלא יאפשר פריצה ושיבוש של היכולת בזמן מערכה".
עוד הוא ציין כי "נדרשת ליבה מודיעינית אחודה – את כל נתוני מערכות הניטור יש צורך להכניס לתוך בסיס מידע אחד, שיודע, ביחד עם המערכות המודיעיניות, להפוך מידע זה לידע בהקשר. זוהי אחת הקפיצות הגדולות ביותר שניתן לעשות, הודות להתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות".
כמו כן, הוא המליץ "להעשיר את יכולות הפעולה באמצעות רובוטים ומערכות אוטומטיות, ואף חצי אוטונומיות. אלה יכולים לבצע סריקה של מרחב בסנסור מסוים – פעולה שגרתית ושוחקת לבני אנוש, אך פשוטה ומפחיתת סיכון אם היא נעשית בצורה ממוכנת".
"על אף שהטכנולוגיה זמינה יותר לאויבינו, לנו יש יתרון משמעותי שחובה עלינו לשמר. את הטכנולוגיה יש לשלב גם בהגנה וגם בהתקפה", כתב הלוי. הוא סיכם את המאמר בכותבו: "מפגש של טכנולוגיה, מודיעין ויכולות מבצעיות מאפשר כיום לתכנן ולממש הגנה אחרת… המתבוננת על כל הממדים: יבשה, אוויר, ים וסייבר, ומתבוננת גם על המרחבים ועל הקשרים שביניהם…".
תגובות
(0)