ישראל פספסה את גל ה-GenAI? הנתונים מראים אחרת

הדעה הרווחת היא שישראל פספסה את גל הבינה המלאכותית, ובפרט זו היוצרת, ואיחרה לעלות על הרכבת. אלא שהנתונים אחרים, ומראים שאומת הסטארט-אפ לא אכזבה גם הפעם, לפחות כשזה נוגע למספר החברות שפעילות בתחום – כך לפי מחקר של רשות החדשנות, שנחשף היום (ד'). על פי המחקר, שהוצג על ידי מנכ"ל הרשות, דרור בין, בשבוע הסייבר וה-AI של אוניברסיטת תל אביב, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם, אחרי ארצות הברית ובריטניה, במספר החברות שה-GenAI מהווה מרכיב מרכזי בפעילותן.

"אקו-סיסטם החדשנות הישראלי מוכיח שוב את יכולתו להתאים את עצמו במהירות לאתגרים הטכנולוגיים העולמיים", אמר בין. "בעידן שבו הבינה המלאכותית היוצרת מובילה בחדשנות, אנחנו עדים לצמיחה מרשימה של חברות ישראליות בתחום זה". הנתון הזה עושה שכל, בהתחשב בעובדה ש-"היתרון היחסי של ישראל בתחום הוא שילוב של מומחיות טכנולוגית עמוקה, יכולת מחקרית מוכחת והבנה מעמיקה של צורכי השוק הגלובלי. הנתונים האלה עולים גם ממחקרים בינלאומיים", לדברי בין.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, באירוע היום (ד'). צילום: ערן לם

"חברות ישראליות מובילות בפיתוח מודלים מתקדמים, אופטימיזציה של ביצועים ויישומים חדשניים בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת ואוטומציה קוגניטיבית", אמר.

עם זאת, בין לא מתעלם מהצד השני של המטבע: "אנחנו מודעים לאתגרים הניצבים בפנינו. על אף מספר החברות החדשות בתחום הבינה המלאכותית וכמות הכסף שהושקעה בהן, ברור לנו שיש מרוץ מטורף של השקעות והתפתחויות טכנולוגיות בתחום בכל העולם. אנחנו יודעים היטב שאם לא נרוץ קדימה לפחות באותו הקצב, נישאר מאחור".

בין ציין שעד סוף השנה, הממשלה אמורה להשקיע כ-600 מיליון שקלים בתשתיות הבינה המלאכותית, כחלק מהתוכנית הלאומית לתחום, שמתוקצבת במיליארד שקלים. עוד הוא אמר שבחודש הבא יתפרסם קול קורא של הממשלה להקמת מחשב על לאימון מודלי בינה מלאכותית, לטובת התעשייה.

"הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשירות הממשלתי"

דוברת נוספת בכנס הייתה מירב פרץ-בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. לדבריה, הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשירות הממשלתי. "שילוב ה-AI הוא חלק ממהלך של דיגיטציה מוגברת של השירותים הממשלתיים המונגשים לאזרחים", אמרה.

פרץ-בילינסקי ציינה כי "המשימה של מערך הדיגיטל, יחד עם השותפים שלו, היא להגדיר אסטרטגיה כוללת לשילוב בינה מלאכותית בממשלה, לכוון את המשרדים השונים, כולל יחידות סמך ותאגידים, ולייצר מוצרים שיסייעו לתקשורת בין משרדית מבוססת נתונים".

לדבריה, "אין ספק שבמגזר הציבורי יש לא מעט אתגרים ייחודיים. המלחמה בהחלט אתגרה אותנו והאיצה תהליכים בתחום זה, אבל האתגר הלא פחות חשוב הוא ההון האנושי. הכשרת עובדי השירות הממשלתי לעבוד עם כלי בינה מלאכותית היא אתגר, ואתגר נוסף הוא לגייס טאלנטים בתחום".

מירב פרץ-בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ערן לם

בהרצאתה פירטה פרץ-בילינסקי את עיקרי תוכנית העבודה של המערך לשנים הבאות. היעדים שנקבעו הם הגברת הפרודוקטיביות ושיפור דיוק הנתונים על מנת שתהליכי קבלת ההחלטות יהיו מיטביים. בנוסף, ציינה, "הממשלה תשאף להגברת המעורבות האזרחית ולמתן שירותים טובים יותר לאזרחים ולעסקים, מבוססי AI".

בדבריה היא הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה הבין משרדי בהטמעת תהליכי בינה מלאכותית. "אין משרד שיכול להתגבר על כל האתגרים לבד, ולכן ננקוט באסטרטגיה מעשית, עם פרויקטים ספציפיים, שיגרמו למשרדים להיות מחוברים יותר, ונבצע גיוס והדרכה של מומחי נתונים ובינה מלאכותית", אמרה.

"התוכנית האסטרטגית תושתת על שלושה רכיבים: ארכיטקטורה, הון אנושי ומשילות", הוסיפה פרץ-בילינסקי. "בתחום הארכיטקטורה, יש כוונה להקים מרכז אלגוריתמיקה וירטואלי, שיאפשר הנגשת מודלים שונים בעולמות הבינה המלאכותית, וכך יהיה קל יותר ליישם AI במשרדי הממשלה".

כמו כן, היא ציינה כי ישראל שוקלת להתאים את עצמה למדיניות האתיקה והפרטיות של האיחוד האירופי.