ערים חכמות ו-AI – הילכו השניים יחדיו בשירות המוניציפאלי?

"'בינה מלאכותית' היא מילת באזזז, מבחינת מיתוג. כמעט כל מערכת טכנולוגית מוצגת כיום ככזו שמבוססת על בינה מלאכותית, בין אם זה אמנם כך ובין אם לאו. האמת היא ש-AI היא שם מטאפורי לדימוי יכולת הבינה האנושית באמצעות כלים טכנולוגיים, לנסות לגרום למכונה להתנהל בדרך אינטליגנטית, שדומה לדרך שבה האדם היה מתנהל באותו המצב", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

אלתר דיבר בכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. האירוע התקיים בהשתתפות מומחים רבים בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

בדבריו עסק אלתר בשאלה: ערים חכמות ו-AI – הילכו השניים יחדיו בשירות המוניציפאלי? "כמו במקומות אחרים, גם ברשויות המקומיות יש עובדים שחוששים שהבינה המלאכותית תבוא במקומם. לכן הם אומרים לעצמם: למה לי לשתף פעולה עם זה?", ציין אלתר, שהחברה שהוא מנהל עובדת, לדבריו, עם מעל 50% מהרשויות המקומיות בישראל.

"המקום הראשון להכנסת בינה מלאכותית ברשות המקומית הוא מוקדי שירות לקוחות. לאחר מכן, תחום ההנדסה – ניתוח תצלומי אוויר והשוואה ביניהם. אזור נוסף במגזר המוניציפאלי שבו ה-AI מועילה הוא חיבור המידע האישי – המערכת יכולה לבדוק את הטפסים שהתושבים ממלאים. בנוסף, ניהול מיילים – ביכולתה למצוא את הדברים החשובים בתוך הודעות הדואר האלקטרוני, להציף אותם ולעתים לענות במקום העובד", אמר.

"הטמעת בינה מלאכותית מביאה לשינוי תהליכי עבודה בעיר", ציין. "יש בזה הרבה יתרונות – לתושב ולרשות: התושב מקבל את המענה מתי שהוא רוצה ובצורה שהוא רוצה, והרשות יכולה להתאים את הדברים הרלוונטיים לגולש באתר שלה, והיא חוסכת הרבה מאוד זמן על ידי העברת ההתנהלות מידנית לממוחשבת".

אלתר הוסיף כי "הבינה המלאכותית טובה ביצירת תכנים, אבל בשאר האזורים היא עדיין לא עושה עבודה מדויקת, ולפעמים היא מסוכנת. אני מציע לכולם לחשוב טוב לפני שהם מכניסים AI לארגון, כי היא יכולה לעשות דברים שלא חושבים שתעשה".

לסיכום הוא אמר ש-"נדרשת הסתכלות מקצה לקצה על מערכות ה-AI בעולם המוניציפאלי. הן דורשות תהליך ממושך של הטמעה, יש סכנה גדולה לפגיעה בפרטיות, נדרשת בקרה על התשובות שהיא נותנת, כדי שלא תיתן תשובות לא נכונות, ויש לחשוב מה כוח האדם הנדרש כדי להטמיע ולתפעל אותה. כך או כך, על הרשויות המקומיות שעדיין לא הטמיעו בינה מלאכותית להתחיל לעשות זאת כבר היום".

ישראל שמש, ראש אגף ניהול ובקרת תנועה בנתיבי איילון. צילום: גבע טלמור, דוברות נתיבי איילון

דובר נוסף באירוע היה ישראל שמש, ראש אגף ניהול ובקרת תנועה בנתיבי איילון. הוא אמר כי "אם מצב הפקקים הנוכחי במדינה יימשך, ב-2040 ייגרם למשק נזק של 100 מיליארד שקלים כתוצאה מכך".

שמש מנה את האתגרים של החברה: "אנחנו פועלים עם רשויות מקומיות, ומאחר שיש שם בחירות בכל חמש שנים, סדרי העדיפויות שלהן משתנים לעתים, וכתוצאה מכך גם פרויקטים בתחום התחבורה החכמה. בנוסף, יחסי הכוח בין השלטון המקומי לזה המרכזי הם משתנה שמשפיע על ניהול התנועה. כמו כן, שיתוף הפעולה בין הרשויות לא תמיד חלק, עולם התשתיות לתחבורה חכמה קטן ומוגבל, יש הרבה רגולציה, גם ברמזורים, תעדוף הרמזורים ובכלל הבקרה עליהם לא עובדים מספיק טוב, ויש ידע מקצועי שחסר".

הוא דיבר על מרכזי ניהול תנועה בערים ואמר כי "מרכז שכזה של עיר ממוצעת מתחבר לחיישנים, שהרבה פעמים מחברים אותם גם לניהול תחומים אחרים".

שמש ציין ש-"יש כמה נקודות משיקות בין מרכזי ניהול התנועה השונים: מדיניות העירייה – האם מתעדפים רכב פרטי, הולכי רגל או תחבורה ציבורית?; איסוף מקורות מידע תנועתי – מגלאים, מצלמות, רדארים ועוד; ניהול של כל התנועה ממקום אחד; אינטגרציה בין הכבישים המהירים לאלה הבין עירוניים ולאלה העירוניים; סנכרון בין כלי תחבורה שונים; ושליטה באירועים גדולים". הוא אמר שנתיבי איילון משתפת פעולה בנושא עם כל הגופים הרלוונטיים – רשויות מקומיות, חברות התחבורה הציבורית, כולל הרכבת, כוחות החירום, הממשלה ועוד.

"החזון שלנו הוא להוביל את ניהול התנועה המטרופוליני ברמה הארצית ולקדם את התחבורה הציבורית על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, שהיא האקס פקטור", סיכם.