ישראל איחרה את רכבת ה-AI? ברשות החדשנות טוענים שהמצב טוב

הדעה הרווחת בקרב רבים מאוד בתעשייה היא שישראל לא ממוקמת במקום טוב בבינה המלאכותית, שהיא איחרה את הרכבת הזאת. לפי דו"ח של מכון RISE Israel מחודש מאי, בעוד שהיקף ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית קפץ פי 10 בין 2020 ל-2023, הנתון בישראל, חזר לרמות של 2018. ברשות החדשנות, לעומת זאת, ממשיכים לטעון שאלה שטוענים שאנחנו הרחק מאחוק בתחום הבינה המלאכותית הם רואי שחורות, ולפי ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית ל-AI ברשות, "אנחנו ממוקמים ממש טוב בתחום זה".

"אנחנו רואים את זה בהרבה דירוגים בינלאומיים: ישראל תמיד בעשירייה הראשונה מכל מדינות העולם בתחום הבינה המלאכותית, בפרט בהקשר של הון אנושי, אבל גם בהשקעות ובהקמה של חברות. לפני כחודש בדקנו כמה חברות GenAI יש בישראל ומצאנו שאנחנו במקום השלישי אחרי ארצות הברית ובריטניה", אמר ד"ר קציר. "עם זאת, יש חשש שמאחר שההשקעות בתחום במדינות אחרות עצומות – נשתרך מאחור בעתיד".

קציר דיבר בכנס Future of AI & Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב') באקספו תל אביב. את האירוע הנחה עומרי ברק – יוצר תוכן, מייסד אפיק ניוז, מנחה הפודקאסט טראש טק ובעברו כתב הטכנולוגיה ומגיש בחדשות 12.

בדבריו ציין קציר כי "אני מרכז את כל הפעילות הממשלתית בתחום ה-AI. במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית, אנחנו עושים את כל מה שהשוק לא יכול לעשות בכוחות עצמו. אנחנו משתדלים לא לגעת במה שעובד, אלא דואגים להגדלת ההון האנושי באקדמיה ובתעשייה, להכנסת הבינה המלאכותית לתחומי עיסוק נוספים ולהטמעתה במגזר הציבורי".

"כיום חסרות בישראל תשתיות מחשוב מתאימות לבינה מלאכותית", הוסיף. "מי שרוצה לאמן כאן מודלים גדולים לא יכול לעשות את זה. אנחנו פועלים ליצירת משטר רגולטורי שיאפשר לעשות את זה, אבל לא לסכן את האזרחים", ציין קציר. הוא אמר כי "אנחנו משתדלים לגרום לתנועת רגליים מסונכרנת של משרדי הממשלה, על מנת לשמור על מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית גם בעוד חמש שנים".

בתשובה לשאלת המנחה האם הוא מודאג ענה קציר: "תפקידי הוא לדאוג. העובדה שמצבנו בעולם ה-AI טוב לא אומרת שהוא יישאר טוב בעתיד. עם זאת, ראינו בשנים האחרונות התפתחויות חיוביות בישראל בעולם הבינה המלאכותית: הנבואות השחורות שלפיהן הגיע הזמן לסגור את הבאסטה וללכת ממש לא התקיימו, ואנחנו רואים אקזיטים ופריצות דרך מחקריות. אנחנו צריכים לדאוג, אבל גם לשמור על אופטימיות".

"יש לנו, הישראלים, חוזקה ייחודית בעולם: היכולת שלנו לשלב ידיים. זה בא לידי ביטוי במיוחד בבינה המלאכותית. לדוגמה, חברות הביו-טק, שיש בהן פעילות לא מבוטלת של AI. כדי להקים חברה כזאת ושהיא תצליח יש צורך ברופאה, מומחית בינה מלאכותית, מנכ"לית, מהנדסת ומנהלת שמבינה ברגולציה. עד שהן לא ייפגשו החברה הזאת לא תקום, ועם ההון האנושי הישראלי הרבה יותר קל לעשות את זה", אמר.

"לבינה המלאכותית יש כוח לשנות את העולם"

"ה-'פטיש' שלי הוא לחברות 'קשות', שמפתחות פיתוחים שיצילו את האנושות", ציין קציר. "עם השנים יש בעולם יותר אנשים, והם מזהמים יותר, משתמשים ביותר מים ודורשים שירותי בריאות יקרים יותר, לדוגמה. איפה שלא נזרוק אבן, לבינה המלאכותית יש כוח לשנות את העולם".

כשנשאל האם יש עם מי לדבר על בינה מלאכותית בממשלה הוא השיב: "כן, עם הרבה. כל הדרג המקצועי שעוסק בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית, במישרין ובעקיפין, משלב ידיים – אם זה רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד האוצר ועוד".

לסיכום ציין ד"ר קציר כי "אני לא שותף לפחד מהבינה המלאכותית, לבעיות האפוקליפטיות שיש החוזים שיקרו. לא הייתה כל מהפכה טכנולוגית משמעותית שהיא שהביאה לירידה בכמות המשרות ובפריון. להיפך – כולן עשו טוב לעולם. כקולקטיב, אנחנו נוטים לעשות את הדבר הנכון, ואני מאמין שהבינה המלאכותית תשפר את חיינו ולא תזיק. מה שכן, קצב השינוי יהיה גדול יותר מבעבר, וארגון שלא יתאים את עצמו לזה – ייפלט מהשוק".