מהשנה הבאה: נבחני בגרות במדעי הנתונים יחויבו להשתמש ב-AI

החל משנת הלימודים הבאה, כל תלמיד שייגש לבגרות במדעי הנתונים יפגוש שאלות שיחייבו אותו להשתמש ב-AI על מנת להגיע לתשובה – כך נמסר היום (ב') בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, שבראשה עומדת ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי). הדיון עסק במוכנות מערכת החינוך למהפכת הבינה המלאכותית.

מירב זרביב, סמנכ"לית חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, הציגה בדיון, בפעם הראשונה, את התוכנית להטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך. התוכנית תוצג מחר להנהלת משרד החינוך ועתידה לצאת לדרך. היא מבוססת על כך שכל תלמיד במערכת החינוך בישראל צריך לעבור הכשרה לאחת מארבע המיומנויות: זיהוי מנגנוני בינה מלאכותית ואופן פעילותם, שימוש ב-AI באופן מושכל, שימוש יוזם ויוצר בבינה מלאכותית, והיבטים אתיים של התחום. "התוכנית מתייחסת הן לתלמידים והן למורים, כאשר המורים יצטרכו להיות בעלי כישורים בכל ארבע המיומנויות. המורים הם מוקד השינוי, וניתן להם את התשתיות הפדגוגיות והטכנולוגיות", אמרה זרביב.

עוד היא ציינה שלקראת שנת הלימודים תשפ"ו (2025-2026) צפוי משרד החינוך להטמיע מערכת ניהול למידה מותאמת אישית, שמשתמשת בבוט מבוסס AI להתאמת תוכן וניהול שגרת הלמידה. התשתית תיבנה בשנת הלימודים תשפ"ה, ובמהלכה אף ייערך פיילוט למערכת. זרביב הוסיפה כי המערכת תתרחב בהדרגה. "ברור לנו שאם בעבר תוכניות לימודים התעדכנו בכל 10 שנים, כעת הן ישתנו בכל שנה", אמרה.

שר החינוך, יואב קיש, הצטרף לחלק האחרון של הדיון ואמר כי "מדינה שלא תכשיר את הדור הבא שלה לבינה מלאכותית – תישאר מאחור".

"יש להקים מגמת בינה מלאכותית"

ח"כ פרקש הכהן קראה למשרד החינוך "לשים את הדגש קודם כל על המורים וההכשרה". הוועדה קראה לממשלה לכלול בכל תקציב תוכנית רב שנתית, שתאפשר ליישם את התהליכים הללו "כמו טייס אוטומטי". כמו כן, היא קראה לממשלה "לייצר מבנה חדש ואחר, שבו התוכנית תוכל להשפיע ולהיות מיושמת באופן אמיתי". "הוועדה", אמרה ח"כ פרקש הכהן, "דורשת לקבוע לוחות זמנים דחופים מאוד ליישום, להתחיל בצורה מיידית מגמות חדשות, כגון מגמת בינה מלאכותית, ולשים דגש על למידה מותאמת, לא רק בכותלי בית הספר".

משתתף נוסף בדיון היה ד"ר תומר סימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל. הוא אמר כי "רוב השינויים הדרושים הם לא מהתלמידים. אנחנו צריכים שינוי בהוראה ובהערכה, לא רק לדרוש יותר מהתלמידים. מעמד המורה בישראל נמצא בשפל, אנחנו נמצאים בשלישייה הסוגרת של המדינות בכל הסקרים. בסקר שעוסק בביקוש להיות מורה, אנחנו נמצאים במקום השני מהסוף".

הילה חדד חמלניק, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הזהירה כי "ישראל נמצאת במקום ה-18 במדד של קרן המטבע הבינלאומית שעוסק ביכולת של מדינות להטמיע בינה מלאכותית, ואנחנו עלולים להידרדר בקלות למקום ה-70 ואף ה-80".