מה מנהלי יוניקורנים חושבים על עולם ה-AI?

עולם הבינה המלאכותית משנה תעשיות ומעשיר חברות רבות. כולם חכמים, כולם נבונים וכולם יודעים את תורת ה-AI, ויש הרבה מומחים בתחום, אבל מעניין לשמוע מה יש להגיד עליו למנהלי חברות שעשו את זה והפכו ליוניקורנים (חברות בעלות שווי שוק של מעל מיליארד דולר).

על במה אחת, בכנס Future of AI & Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים באקספו תל אביב, עלו בכירים בחברות ששוויין הכולל עומד על 21.3 מיליארד דולר, וחלקו את נקודת המבט שלהם. המשתתפים בפאנל היו: נועה גסטפרוינד, המנחה, מנהלת צמיחה אזורית ו-BD באיירוולקס, ששווה 5.5 מיליארד דולר; דן אמיגה, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של איילנד, ששווה שלושה מיליארד; שחר פיינבליט, מייסד משותף וסמנכ"ל המו"פ של ואסט דאטה, ששוויה עומד על 9.1 מיליארד; רוני זהבי, מייסד משותף ומנכ"ל היי-בוב, שמוערכת ב-2.7 מיליארד; ואמיתי רצון, מנכ"ל חברת הסייבר פנטרה, עם שווי שוק של מיליארד דולר.

לדברי אמיגה, "ה-AI חוצה מחלקות באיילנד ואנחנו משלבים אותה במוצרים שלנו. שילוב הבינה המלאכותית במחלקות בחברה הוא טרנד חזק אצלנו. בכל פעם שאנחנו באים לשלב אותה באחת מהמחלקות אנחנו שואלים את עצמנו האם זה עושה שכל, ואם כן – משלבים".

"באשר לשילוב במוצרים", ציין, "אנחנו מבוססים על פרויקט הקוד הפתוח כרומיום. בגרסה הבאה של דפדפן כרום יהיה מודל שיוכל להריץ AI בצורה מקומית, ונשתמש בזה. ככלל, בחודשים הקרובים נראה כניסה של הבינה המלאכותית לתוך דפדפנים, כדי לשפר תהליכי עבודה. הטרנד השני בתחום הזה הוא לקחת מוצרי אנטרפרייז, שבנו לפני בין חמש ל-20 שנים, ולעשות זאת מחדש, באמצעות בינה מלאכותית, עם פחות כוח אדם ויותר מהר".

פיינבליט מנה כמה אתגרים בולטים בעולם ה-AI – ההון האנושי, מולטי טננט (תוכנה אחת שמשמשת משתמשים רבים – י"ה) ותאימות RAG (ר"ת Retrieval Augmented Generation).

רצון קרא "להתייחס ל-AI ככלי שפותר בעיה אמיתית ללקוח ולא להטמיע אותו כי רוצים 'לרכב על הגל'. אצלנו, בפנטרה – אינסייט פרטנרס, אחת הקרנות שמשקיעות בנו, דרשה מאתנו לשפר את היעילות התפעולית והציעה לעשות זאת באמצעות GenAI. ואמנם, בנינו כמה יישומי בינה מלאכותית יוצרת, למשל קמפיינים מדויקים ללקוחות הפוטנציאליים, בהתאם למדינה שהם נמצאים בה".

זהבי אמר כי "בסוף 2023 הכרזנו על פרויקט AI בכל החברה, על מנת שהעובדים יבינו איך הכלי יהפוך אותם להיות יותר פרודוקטיביים, מרוכזים. רתמנו את הבינה המלאכותית לשיפור תהליכים".

שתי גישות ל-AI בעולם העבודה

"מהפכת ה-AI הולכת לשנות בגדול את עולם העבודה", ציין זהבי. "אני לא יכול לחשוב על מהפכה גדולה יותר בעבר מאשר הפוטנציאל של הבינה המלאכותית בתחום זה. יש שתי גישות בנושא: האחת היא שהבינה המלאכותית תאפשר לעשות יותר עם פחות – לצמצם משרות, להחליף אנשים במכונות. הגישה השנייה, שאני מאמין בה, היא שה-AI תאפשר לעשות יותר עם יותר – לא רק לצמצם משרות לא רלוונטיות, אלא להגדיל את עוגת התעסוקה באמצעות ה-AI. נכון שיהיו משרות שייעלמו מהעולם, אבל יקומו חדשות. גישת ה-'עשה יותר עם יותר' תפתח תקופה חדשה, שתאפשר לאנשים רווחה. אפשר יהיה לעבור משבוע עבודה של חמישה ימים לארבעה ימים. זה נשמע חלומות באספמיא, אבל זה יקרה".

אמיגה אמר ש-"הבינה המלאכותית, כשהיא מובנית בדפדפן, מאפשרת לראות את הדברים בצורה אחרת, לשאול שאלות על הדאטה ולצרוך אותה בצורות שונות – מה שמעלה את הפרודוקטיביות. אפליקציות יעברו מחוויות משתמש לפרודוקטיביות. בנוסף, צריך לחשוב לא על מה ה-AI מציעה כיום, אלא על מה היא תציע בעוד כמה שנים. האפשרויות מפוצצות את המוח".

כמעט שאי אפשר לכתוב על בינה מלאכותית, ובוודאי שלא על פאנל שעסק בה, בלי להתייחס לתחום הסייבר: רצון אמר כי "אנחנו רואים אצל התוקפים כמה מגמות, בהקשר של ה-AI – הראשונה היא Data Scraping (גירוד נתונים – י"ה). האקרים רבים, לפני שהם פונים לקורבן, רואים מה הוא כתב ברשתות החברתיות, למשל, כדי שהמייל שלהם יהיה כמה שיותר מדויק, שיהיה קשור למשפחה שלו, לתמונות שהוא העלה וכדומה – על מנת שהוא יקליק יותר על הלינק או יפתח את הקובץ שמצורף למייל. זה לא עוד פישינג 'פרימיטיבי', אלא משודרג, והמגמה הזאת תלך ותתרחב. המגמה השנייה היא Vishing – פישינג בווידיאו, למשל, עלייה מול הקורבן לשיחת זום של מישהו שנחזה להיות בן אדם, אבל הוא לא באמת. בנוסף, יש פישינג באמצעות מסרונים, מה שנקרא SMSing. כל אלה יהיו מאוד מדויקים וצריך להיות סופר זהירים".