"הבינה המלאכותית היא גם חבר וגם אויב"

בממשלה הבחינו, גם אם באיחור מה, במהפכת הבינה המלאכותית, ומבצעים בימים אלה כמה השקעות ופרויקטים בתחום. רבות מהן נעשות במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שיש במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מינהלת שאחראית על יישומה.

הגוף שאחראי להטמיע מחשוב בכלל ובינה מלאכותית בפרט במשרדי הממשלה הוא מערך הדיגיטל הלאומי. מירב פרץ בלינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך, עסקה באתגרי ה-AI במגזר הציבורי בדבריה בכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, שנערך ביום ה' האחרון באקספו בתל אביב. בכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, השתתפו 2,000 בוגרי היחידה, והנחתה אותו מונירה סרנה, מנהלת קהילת ממר"מניקיות בעמותה. האירוע עמד בסימן הקמת היחידה לפני 65 שנים.

לדברי פרץ בלינסקי, "הבינה המלאכותית היא גם חבר וגם אויב. היא פותרת את הבעיות בזמן הרבה יותר קצר, אבל יש בה גם סיכונים. חשוב להטמיע אותה, אבל בחוכמה ותוך ניהול סיכונים".

אתגרי ה-AI במגזר הציבורי

היא עמדה בדבריה על אתגרי ה-AI במגזר הציבורי. "חווינו, במגזר הממשלתי, מפלה קשה ב-7 באוקטובר, עד כדי חוסר תפקוד. מאחורי הקלעים המצב היה כאוטי לא פחות ממה שהציבור ראה – היה צורך להבין מי המפונים, מה המצב מבחינת הרווחה שלהם ועוד. בקיצור, היה צורך בהרבה דאטה. אלא שבעקרון, אסור להעביר מידע על אזרחים בין גופים במדינה, מה גם שלא תמיד יודעים איזו דאטה נמצאת באיזה משרד. כל זה מאוד מכביד, ומהווה אתגר על ה-AI והדאטה במגזר הציבורי. עמדנו באתגר הזה אחרי ה-7 באוקטובר, ונראה שנצטרך לעמוד בו במקרים נוספים", אמרה.

"אתגר נוסף הוא שעד לא מזמן, לא היו הגדרות של מקצועות AI בממשלה", הוסיפה פרץ בלינסקי. "האתגר השלישי הוא התרבות הארגונית במשרדי הממשלה, שמקשה על שיתופי הפעולה. דרך יוזמות, אנחנו מנסים לגרום למשרדי הממשלה לזוז מהמקום הנוח הזה שלהם. פרסמנו קול קורא לבוא למיזמים שיביאו לייעול השירות לציבור. חששנו שלא יגישו, אבל 33 הצעות הונחו על שולחננו ובחרנו תשעה זוכים".

"עוד אתגר הוא האתיקה של הבינה המלאכותית", ציינה. "אנחנו רוצים שיהיו כללי אתיקה בתחום הזה, ונמצאים בשיח על זה עם גופים בעולם".

"כמו כן", אמרה פרץ בלינסקי, "אנחנו עומדים להקים את מרכז GovAI, עם אלגוריתמיקה לכל משרדי הממשלה, בארכיטקטורת דאטה מש ובשילוב טכנולוגיות לשיפור הפרטיות – התממה, הצפנה ומידע סינתטי. המרכז הזה אף יאפשר נגישות לחדרי מחקר וירטואליים על מידע סינתטי שזהה למידע המקורי, ניהול מידע אישי מזוהה וקטלוג דאטה מזוהה. זה החזון, ונממש אותו מתחילת 2025".

יובל סמט, מייסד ומנכ"ל רייזאפ. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה יובל סמט, מייסד ומנכ"ל רייזאפ. הרצאתו באה לענות על השאלה האם כישלונות יכולים להפוך יזם לטוב יותר, דרך הסיפור שלו ושל החברה.

סמט, בוגר ממר"ם, הקים את רייזאפ לאחר ששהה כמה שנים בשטוקהולם, כשעבד בחברה השבדית קלרנה. רייזאפ עוזרת לאנשים לשפר את המצב הכלכלי שלהם, בין היתר באמצעות בינה מלאכותית. גם היא חוותה משבר ב-7 באוקטובר: "הקהילה שלנו מונה 100 אלף איש. עד 6 באוקטובר גייסנו כמעט 5,000 לקוחות חדשים בכל חודש. ביום הטבח נתקלנו בכישלון והבנו שאנחנו לא יכולים להמשיך באותה הדרך. או אז התמודדתי בפעם הראשונה בחיים עם כישלון עמוק, עם הבנה שאני צריך לשנות כיוון ולהחליט מה אני עושה עכשיו. החלטנו על שורה ארוכה של קיצוצים בחברה – בכוח אדם, בתקציבי פרסום ועוד", ציין.

לדברי סמט, "כישלון תלוי בציפיות ובמשאבים. אם את.ה נכשל.ת ואין לך משאבים – את.ה עלול.ה להישבר, ואם יש לך, כנראה שתוכל.י לצמוח מהסיטואציה".

"אחת החוזקות הבולטות שלי היא שאני מאמין שאני יכול לפתור את הכול בכוחות עצמי. אחרי ה-7 באוקטובר הצבתי לעצמי ציפיות, אבל לא הצלחתי בכולן. מה שכן, היו לי את הכלים להתמודד", אמר.

"מי שנקלע לכישלון צריך לשאול את עצמו האם באמת מדובר בכישלון או שזה שבר, האם זה דבר מקרי או מנוהל", ציין סמט. "הכישלון הוא כלי עבודה", הוסיף. "אנשים וארגונים צריכים להיכשל כדי ללמוד מזה. אצלנו היה כישלון נקודתי. למדנו ממנו המון ויצאנו ממנו. המשבר עזר לנו לשנות כיוון ולהמשיך לצמוח. קשה לדבר עכשיו עם אנשים על שיפור המצב הכלכלי, ולכן הפכנו למוצר של שיתופי פעולה. השותפים משלמים לנו על הערך שאנחנו מייצרים ללקוח ומציעים את הפתרון שלנו ללקוחות שלהם, וכך נוצר שילוב אינטרסים בינינו לבין השותפים והלקוחות".

לסיכום הוא אמר כי "היכולות הכי משמעותיות בהתמודדות עם כישלון הן חוסן, הפיכת הכישלון לחוויה של למידה ולא של שבר ובאסה, והיכולת לבקש עזרה".