"רבות ממערכות המידע ייעלמו בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית"

כולם מדברים על בינה מלאכותית, ודומה שאי אפשר להימלט מצמד האותיות הזה – AI, וגם לא מה-GenAI – או, בעברית, בינה מלאכותית יוצרת. ה-GenAI התחילה בשוק הצרכני, והשימושים המוכרים יותר בה הם אלה שמיועדים לכל אחד מאתנו באופן פרטי, ולא לארגונים. למשל, מידג'רני וכמובן ChatGPT. אלא שמהר מאוד אחרי ש-OpenAI והצ'טבוט ה-"סקסי" שלה יצאו לאוויר העולם, חברות החלו להבין את הפוטנציאל הענק של הטכנולוגיה הזאת והשוק הזה, וכמעט שאין כיום חברת היי-טק שלא שוזרת AI – לפעמים במסרים ובפתרונות שלה, ולפעמים בעיקר בהודעות לעיתונות.

לבינה המלאכותית צפויה, וכבר מתחילה להיות, השפעה רבה על תעשיות שלמות – מהרפואה ועד למוקדי שירות הלקוחות, למשל. ויש גם השפעות חוצות מגזרים – על העובדים והמקצועות הנדרשים, שינוי התרבות הארגונית וכמובן, השפעות כלכליות. IDC חוזה שעד 2030, ה-AI תתרום 19.9 טריליון דולר לכלכלה העולמית ותביא לגידול של 3.5% בתמ"ג, באופן גלובלי.

לא מעט מומחים טוענים שארגונים עדיין לא מתארים לעצמם עד כמה מהפכת ה-AI הולכת להשפיע עליהם. אחד מהם הוא עודד טהורי, שהקים את Sense BI, מכר אותה ל-וואן ועבר לשם, ובאחרונה פרש מחברת ה-IT הגדולה כדי להקים עוד סטארט-אפ – Jeen.ai. כמו רבים אחרים, גם הוא עבר מהבינה העסקית לבינה המלאכותית. לדבריו, "ארגונים עוד לא מבינים את קנה המידה של מהפכת ה-AI. הם הולכים לעבור שינויים גדולים בעקבותיה, בהם שינויים של מבנים ארגוניים, שישפיעו באופן רדיקלי על מערכות המידע".

באיזה אופן?
"הרבה ממערכות המידע הגדולות שאנחנו מכירים הולכות להיעלם, בגלל קלות פיתוח ה-IT באמצעות הבינה המלאכותית. לכן, ההערכה שלי היא שארגונים יפתחו הרבה בעצמם ופחות יקנו מבחוץ".

יש לך דוגמה ספציפית?
"קח למשל את מערכות ה-CRM, שצמחו ממוקדי השירות. אם לא יהיו מוקדי שירות, כי ה-AI תחליף את המוקדנים בני האנוש, או שיהיה צורך בהרבה פחות מהם – לא צריך CRM, והוא לא יהיה".

"הטכנולוגיה הזאת תשפיע מאוד על האופי של הארגונים ועל מה שהמנהלים יצפו מהעובדים והמועמדים לעבודה. תהיה פחות חשיבות לניסיון של העובד, אלא יותר לחוכמה וליצירתיות שלו", אמר.

"עוד תת מהפכה שמהפכת ה-AI תביא לה, וכבר מביאה, היא מהפכת הרובוטים. נראה יותר כניסה שלהם לחיים שלנו. זה תהליך שהוא נגזרת של מהפכת הבינה המלאכותית", ציין טהורי.

מה עם הגיאו-פוליטיקה, למשל החשש האמריקני מפני הבינה המלאכותית של הסינים? עד כמה היא תשפיע?
"היא תשפיע רבות. יש מגמה של בדלנות עולמית – לא רק בארצות הברית, אלא בהרבה מדינות, והן ירצו לשמור את יכולות ה-AI לעצמן. עם רובוטים, יותר קל לייצר בארצות הברית ולא בסין, לדוגמה. ממשלות כבר מתחילות לדחוף לכל מיני כיוונים, שמריצים תהליכים שקורים, וזה רק ילך ויגבר. מזל שבינתיים, המערב הוא שמוביל את המרוץ לבינה המלאכותית".

אז תהיה רגולציה על התחום, כמו שהרבה דורשים?
"אני חוזה שלא. הממשלות במערב לא באמת רוצות רגולציה על ה-AI, כי הן יודעות שהן לא יכולות לאכוף אותה וגם שהיא תיתן לסינים יתרון עצום, כי הם לא מטילים רגולציה על עצמם. אם ארצות הברית או כל מדינה מערבית גדולה אחרת תקשור את הידיים והרגליים של OpenAI ואנבידיה, למשל – יבואו הסינים ויוציאו דברים דומים, ולפעמים הרבה יותר טובים. זה כמו מרוץ לנשק: אם תטיל על עצמך רגולציה מכבידה מדי, האויב ישיג אותך".

"זה לא שאני לא חושב שצריכה להיות רגולציה", טהורי מבהיר. "צריכה להיות, אבל עולמית ולא איים של אסדרה במדינות, כי אז אלה בלי הרגולציה 'יהרגו' את אלה שעם".

להחצין את הדאטה בלי להסתכן יותר מדי

בניגוד ללא מעט אנשי AI וסטארט-אפיסטים, טהורי יסד את Jeen.ai אחרי שצבר הרבה ניסיון. כאמור, הוא הקים את Sense BI לפני 20 שנה, ב-2018 מכר אותה לוואן ועל בסיסה הקים את One BI – שהפכה להיות לא רק לחברת בינה עסקית, אלא גם לכזו שמתעסקת בדאטה, בכל המובנים. עוד פעילות שטהורי הקים ב-וואן היא הרובוטיקה – וואן רובוטיקס, שהשורשים שלה נזרעו לפני ארבע שנים, כשהוא היה מוביל החדשנות בקבוצה.

בשנה שעברה הוא התחיל להשקיע חלק נכבד מזמנו ומרצו ב-AI, לדבריו "כי אני איש טכנולוגיה וזה סקרן אותי. כמישהו שהתעסק בעולמות הדאטה והרובוטיקה, הבנתי את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית די מהר".

תחום ה-AI סקרן את טהורי עד כדי כך שהוא החליט בתחילת השנה לפרוש מ-וואן ולהקים את Jeen.ai. אלא שבעצם, הוא לא עזב לגמרי את וואן: טהורי קיבל מהחברה ומהמנכ"ל שלה, עדי אייל, רוח גבית, השלד של עובדיה הוא אנשים שהועסקו תחתיו ב-וואן, והיא מחזיקה ב-25% אופציות בחברה.

עדי אייל, מנכ"ל וואן. צילום: חזי רגב, רגב ארט

טהורי מגדיר את החברה שלו ככזו ש-"נכנסת בתווך בין טכנולוגיית הבינה המלאכותית למשתמשים העסקיים, כדי לאפשר להם לבנות תהליכים אוטונומיים ולנהל אותם בצורה פשוטה ומאובטחת יותר. השוק שלנו הוא של ארגונים גדולים, שצריכים שהדאטה שלהם תישאר בסביבה המאובטחת שלהם, שזה לא יהיה SaaSי לגמרי (במודל של תוכנה כשירות – י"ה)".

"כדי לאמן מודלים של AI, יש צורך להחצין את הדאטה. אפשר לעשות את זה בשלוש דרכים: להשתמש במודל מסחרי קיים, שקונים כ-SaaS, ואז מישהו אחר מפתח עבור הארגון, לפתח באמצעות הכלים של הוונדורים הגדולים – ולהיות תלוי בהם, או להוריד קוד פתוח ולפתח לבד", אמר. "יש ארגונים שלא יכולים להעביר את הדאטה שלהם ל-SaaS, כי הם מוטי רגולציה. רובם מפתחים לבד. אנחנו נותנים להם את האלטרנטיבה – לפתח חלק לבד וחלק באמצעות המערכת שלנו, שחוסכת להם הרבה מהפיתוח. אנחנו מספקים להם פלטפורמה שאיתה הם בונים לעצמם פתרונות, באופן שתואם את האבטחה והרגולציה של הארגון".

הדאטה של הלקוחות מוחזקת אצלכם?
"לא. המערכת מותקנת אצלם, בסביבה המאובטחת שלהם".

"מבחינתי, לשלם מיסים בארץ זה משהו חיובי"

Jeen.ai היא אמנם חברה חדשה, אבל היא צומחת מהר, ורשמה בחודשים הבודדים מאז שנוסדה עלייה תלולה בהכנסות. בניגוד לסטארט-אפים חדשים אחרים, מנהלי Jeen.ai, וטהורי בראשם, לא מחפשים את האקזיט, ורוצים להישאר בארץ. זה חשוב במיוחד בתקופה של משבר ואי ודאות כמו שההיי-טק הישראלי חווה בימים אלה, ומתאים להבנה שהכלכלה הישראלית זקוקה לעוד חברות היי-טק גדולות, במקום להוצאת הידע והאנשים לחו"ל. ספק אם Jeen.ai תהיה ספינת דגל כפי שהיו או עדיין צ'ק פוינט, אמדוקס ומלאנוקס לפני שנמכרה לאנבידיה, אבל אנחנו צריכים עוד לא מעט כאלה.

"אנחנו פועלים מישראל, נשארים בישראל, רוצים להיות בישראל גם בעתיד ועיקר השוק שלנו כרגע הוא בישראל", אמר טהורי. "התחלנו בארץ כי יצאנו מ-וואן, שהיא חברה מאוד ישראלית. אנחנו גם מתכננים הנפקה בחודשים הקרובים – בבורסה בתל אביב, ולא בנאסד"ק. נעשה את זה באמצעות מיזוג לשלד בורסאי".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב. צילום: ShutterStock

מעניין – רוב מכריע של הסטארט-אפים הישראליים שמעוניינים להנפיק "רצים" לנאסד"ק. מה היו השיקולים שלכם להנפיק בתל אביב?
"כי מוקדם מדי עבורנו להנפיק בנאסד"ק – להקים חברה ולהנפיק אותה במקביל זה אתגר מאוד גדול, לא פשוט".

אז למה אתם בכלל הולכים על הנפקה?
"משום שעולם ה-AI רץ מהר מאוד, הרבה יותר ממהפכות טכנולוגיות קודמות. הבורסה יכולה להיות עבורנו כלי עבודה שיאפשר יצירתיות והובלה, כי ארגונים גדולים יודעים שחברה בורסאית היא לא כזו שהולכת להיעלם ולא להימכר מחר בבוקר".

אתה רואה את ההישארות בישראל כאמירה?
"כן. חשוב לי שהחברה שלי תהיה ישראלית דווקא בתקופה הקשה הזאת. מבחינתי, לשלם מיסים לרשות המיסים זה משהו חיובי, כי עצם זה שאני משלם מיסים אומר שאני תורם. הרופאים שמטפלים בנו, החיילים ששומרים עלינו ופקידי הממשלה שמשרתים אותנו – כולם מקבלים כסף מהמיסים שאנחנו משלמים. אז מבחינתי זאת תרומה לחברה הישראלית".