"חובה על נתניהו לפעול יותר בתחום ה-AI"

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קרא הבוקר (א') בכנס Top Summit של אנשים ומחשבים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפעול יותר בתחום הבינה המלאכותית. "חובה על ראש הממשלה ועל הממשלה לגבש תוכנית לאומית רחבה בתחום ה-AI ולוודא שהיא ממומשת. אסור שניוותר מאחור", ציין המבקר.

אנגלמן התייחס בדבריו לדו"ח מיוחד שהוא הוציא באחרונה בכל הנוגע לעולם הבינה המלאכותית בממשלת ישראל והמגזר הציבורי. המסקנה העיקרית של הדו"ח היא שישראל לא משקיעה ב-AI ושמעמדה בתחום מידרדר. הוא אמר כי התוכנית הלאומית ל-AI, שנוסחה לפני שנים אחדות בעקבות עבודתו של פורום תל"ם, בראשותה של ד"ר ארנה ברי, מומשה באופן חסר מאוד – גם מבחינה תקציבית. "התוכנית לתחום הבינה המלאכותית שנהגתה ב-2020 הייתה לא פחות ממדהימה", אמר אנגלמן. "היא אמורה הייתה להיות מתוקצבת ב-10 מיליארד שקלים, אבל בסופו של דבר, תוקצבה במיליארד שקלים בלבד, בשתי פעימות של חצי מיליארד כל אחת. בנוסף, מה שתוקצב – לא מומש במלואו. כך, למשל, התוכניות להקמת מחשב על ישראלי, שתוקצבה ב-300 מיליון שקלים, מומשה ב-10%".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

הוא ציין כי "ישראל נמצאת מאחור בתחום ה-AI, ועליה להדביק את הפערים. כך, למשל, בתחום מודלי השפה, אנחנו בתחילת הדרך. אלה פערים שחובה להדביק אותם. כרגע אין לנו תוכנית אסטרטגית לאומית לתחום ה-AI. ממשלת ישראל טרם קיבלה החלטה ולא מינתה את הגורם הממשלתי הרלוונטי. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, עדיין לא נרתמה לנושא. כמו כן, ירדנו במדדים הבינלאומיים – למשל, ירדנו בחיבור בין הממשלה לבינה המלאכותית 33 מקומות בין 2020 ל-2023, מהמקום ה-35 ל-68".

אנגלמן ציין כי "תקציב מבוסס צמיחה הינו בגדר חובה, גם על רקע הירידה בדירוגים הכלכליים הבינלאומיים. יש מרוץ עולמי בתחום ה-AI. אם ישראל לא תהיה שם, אני חושש מההשלכות שעלולות להיות על הקטר העיקרי של מדינת ישראל".

המגזר הציבורי והסייבר

כנס Top Summit השנתי של אנשים ומחשבים מתקיים היום במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. מאות בני אדם ממלאים את האולם עד אפס מקום. פתח את הכנס פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ומנחה אותו, גם השנה, דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.

אנגלמן התייחס לעבודת מבקר המדינה בכל הקשור לתחום הטכנולוגיה. "בעברי הייתי מנכ"ל הטכניון, ויש לי הרבה מודעות לתחומי ההיי-טק וה-IT", אמר. "כשנכנסתי לתפקידי, הסתבר לי שהפעילות של משרד מבקר המדינה בתחום הייתה מאוד דלה. עם כניסתי לתפקיד הקמתי שני אגפים רלוונטיים במשרד המבקר – על IT ועל סייבר. אנחנו משרד מבקר המדינה הראשון בעולם שמעסיק האקרים. כשאנחנו עושים ביקורות סייבר, אנחנו מלווים אותן בבדיקות חדירה, על מנת לראות האם יש לגוף הנבדק מוגנות לסייבר".

"יש שלל פערים וליקויים בהיערכות של משרדי הממשלה והמגזר הציבורי לסייבר", אמר אנגלמן. "ראשית, חסרה רגולציה בתחום. כמו כן, אין מדיניות ונהלים מסודרים בתחום, אין מסגרות ארגוניות ניהוליות וגורמי אכיפת החוק כמעט שלא אוכפים את פשיעת הסייבר. דו"ח שפרסמתי בנושא הראה שקרוב ל-90% מקורבנות פשיעות הסייבר המקוונות לא מתלוננים וגם כשהם כבר כן – כמעט 75% מהתלונות נסגרות כתוצאה מחוסר יכולת של גורמי אכיפת החוק להתמודד עם הפשעים הללו. על המשטרה להבין שהפשיעה הכלכלית נמצאת במרחב המקוון והיא חייבת להיות שם".

"כמו כן", ציין המבקר, "ההשקעות הממשלתיות בתחום הסייבר חסרות, התשתיות ישנות ומזמן לא היה תרגיל מדינתי בתחום. יש פערים גם בניהול משתמשים והרשאות, תיעוד וניטור, בקרת גישה לרשת, וכן הגנת עמדות ושרתים".

"אחד הסיכונים המרכזיים בממשלה שנוגעים לתחום ההיי-טק הוא העדר כוח אדם. זאת בעיה שקיימת גם במגזר הפרטי, אבל במגזר הציבורי היא בולטת יותר, כי הוא לא יכול להתחרות בשכר שמציעים לאנשי היי-טק במגזר הפרטי", הוסיף אנגלמן.

המבקר ציין את הדו"ח שהוא מכין בימים אלה על המדינה וה-7 באוקטובר – דו"ח שבמסגרת הכנתו נוצר עימות בינו לבין צה"ל, לאחר שביקש מהצבא מידע – ואמר כי "יש גם סוגיות מחשוביות שקשורות ליום הארור הזה ולתחילת המלחמה. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בליקויי רציפות של מערכות הטכנולוגיה בצה"ל והיעדר מערכת לתכלול המידע על המפונים. אנחנו עורכים ביקורות גם על הגנת סייבר על כטב"מים, פיקוד העורף ועוד".