"הצלחת ה-AI בארגון תלויה בעד כמה הוא ידע לנצל את הדאטה"

"מהפכת הבינה המלאכותית וכיצד עבודה חכמה עם נתונים יכולה לשנות את פני הארגון" – זו הייתה כותרת הדברים שנשאה אינה ויינר, סמנכ"לית מוצרים באפספלייר, בכנס Lynx DevCon. הכנס של מותג Lynx מבית אנשים ומחשבים נערך אתמול (א') באקספו תל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,000 מפתחים, בכירים ועוד מקצועני היי-טק.

ויינר הייתה אחת המפתחות (והמפתחים) הראשונות בגוגל ישראל. היא עבדה בחברת הענק 17 שנים – בארץ ובמטה שלה במאונטיין ויו, קליפורניה. ויינר ציינה שיש בארגונים ציפייה באשר להשפעה של הבינה המלאכותית היוצרת עליהם: על פי תוצאות סקר, 80% מהמנהיגים העסקיים מקווים שה-GenAI תעלה את איכות התוצרים ותשיא עבורם ערך. עם זאת, יותר מ-50% מהמשתמשים לא סומכים על הדאטה שעליה אומנו מודלי ה-AI.

"יש סוגים שונים של דאטה, אולם החלוקה המרכזית היא לנתונים מובנים ושאינם מובנים. 90% מהנתונים הם מהקבוצה השנייה, ואולם אנשים אוהבים את הסוג הראשון, משום שיש לדאטה המובנית דפוסים פחות או יותר קבועים, היא מלווה בגרפים, היא קלה להבנה וניתן לקטלג אותה. הבעיה היא שכאמור, הרוב המכריע של הדאטה היא לא מובנית. כאן מגיעה הבינה המלאכותית היוצרת לעזרה".

כהסבר לכך, ויינר העלתה כמה שאלות: "האם ה-GenAI היא רק עוד כלי, כמו שרבים אומרים, או מעבר לכך? ומהו השוני בין מערכות ה-AI למערכות האחרות, ה-'רגילות?'". "הכול ב-AI יותר מסובך, יש עוד רמה של מורכבות, בנוסף למורכבויות האחרות שהנתונים והטיפול בהם מעלים – דאטה מובנית או לא, באיזו פלטפורמה להשתמש וכדומה. הבינה המלאכותית מונעת על ידי נתונים מעבר למה שארגונים מכירים. ההצלחה של מערכות ה-AI וה-GenAI תהיה תלויה בעד כמה הם ידעו לנצל את הדאטה היטב. מה שיכול לעזור לזה הוא שמערכות הבינה המלאכותית בכלל וזו היוצרת בפרט הרבה יותר מתאימות את עצמן לשינויים מאשר מערכות אחרות – ויש הרבה שינויים, ובתדירות גבוהה", אמרה ויינר.

לסיכום, היא נתנה שתי המלצות: "באשר לאבטחה – כדי לשמור עליה, צריך כמה שיותר להביא את המודל לדאטה ולא להוציא את הדאטה למודל. ארגונים צריכים לא להוציא את הדאטה שלהם לגורמי צד ג', אלא להביא את הדאטה של אותם גורמים אליהם. המלצה שנייה היא שאם צריך לאמן את מודל השפה הגדול, ה-LLM – על הארגון לעשות זאת על הדאטה שלו ולהשאיר אותה בתוך המודל".

יובל בר אור, מייסד משותף ומנכ"ל טריולה. צילום: ניב קנטור

יובל בר אור, מייסד משותף ומנכ"ל טריולה, דיבר על מודל Burst. הוא הסביר כי "ההצלחה של השימוש במודל הזה תלויה ביכולת של מנהל המו"פ בארגון לגייס צוות גדול של מפתחים מנוסים, שיכולים להתחיל לפתח מעכשיו לעכשיו. הם מפתחים לתשתיות הפיתוח ומהווים 'צוות לווייני' לארגון. כל הפיתוח נעשה 'בחוץ', על ידי הצוות הזה, כאשר בסוף התהליך זה חוזר לארגון".

לדבריו, כדאי להשתמש במודל הפיתוח הזה רק במצבים קיצוניים, שבהם יש צורך לעמוד ביעדים עסקיים מחייבים, אבל אנשי פיתוח מתאימים בארגון.

"איך עושים זאת בצורה נכונה?", שאל בר אור והשיב: "משתמשים במודל כשיש אירוע קיצון וצריך להגדיר מטרות ויעדים ברורים. התקשורת בין הצוות לארגון דרמטית, וצריכה להיות מההתחלה. זה צריך להתחיל בהכנה ברמה התשתיתית-ארגונית ובחיבור של האנשים המעורבים בפרויקט".

החסרונות של מודל Burst, ציין, הם העלות, ולעתים גם תקשורת לא טובה מספיק בין הצוות והארגון. היתרונות הם מהירות וגמישות הפיתוח, המומחיות של הצוות המפתח ועוד.