"זה לא שאין ברירה אלא להטמיע AI – היא הברירה הטבעית"

"התהליכים איבדו ממרכזיותם בעידן ה-AI - והדאטה תופסת את מקומם", אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי ל-AI בכנס בנושא ● וגם: מה הייתה דעתו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ' המנוח בנושא?

אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי לדאטה, אנליטיקה ו-AI.

"עלינו להשתנות ולהשתנות מהמקפצה, לפני ותוך כדי הקפיצה. כל מה שחשבו לגבי המניעים להטמעת AI נכון – אבל יש להעלות אותם בריבוע ואף בחזקה שלישית. הבינה המלאכותית ה-מנוע ב-ה"א הידיעה לכל דבר ועניין בארגונים. המצב כיום הוא לא של 'אין לנו ברירה, עלינו להטמיע AI' – אלא שהבינה המלאכותית הפכה להיות הברירה הטבעית", כך אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי לדאטה, אנליטיקה ו-AI.

רסקין דיבר בכנס GenAI של אנשים ומחשבים, שנערך היום (א') באולם איסט בתל אביב. הוא הנחה את הכנס יחד עם יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי רסקין, יו"ר ועדת התכנים של הכנס, "יש דיבורים רבים, כל הזמן, על התועלות הטמונות ב-AI: סיוע לנציגי שירות הלקוחות ושיפור השירות שלהם, ייעול תהליכי ותפעולי, צמצום כוח האדם ועוד. אבל אלה כבר לא הנושאים החשובים לדיון וזו אינה מטרת הבינה המלאכותית – המטרה היא אחרת ושונה".

הוא הוסיף ש-"עולה השאלה: 'אז למה זה עולה כל כך הרבה ומדוע זה יקר?'. פרויקט אפולו לשיגור החלליות לירח שערכה ארצות הברית בשנות ה-60' היה הפרויקט הכי יקר לתקופתו. השאלה היא מדוע ההשקעה בתחום ה-AI ב-2024 הייתה גדולה פי 40 בהיקפה מהעלות של מיזם אפולו?".

"יש לקפוץ לבריכת ה-AI, לצלול – ולצלול לעומק"

"אנחנו חייבים לעשות שלושה דברים – במקביל ומיד: לקפוץ לבריכת ה-AI, לצלול – ולצלול לעומק", אמר רסקין. "עלינו לוודא שהערך היחסי של הארגון נבדק מחדש. זה שארגון פעל שנים רבות בתחום מסוים – לא אומר שזה מה שעליו לעשות מחר. כל ארגון צריך לחשוב האם מה שהוא עשה בעבר הוא גם מה שעליו לעשות בעתיד. איש לא חושב לשנות, וכעת זה הזמן לבחון את הסוגייה".

"התהליכים איבדו ממרכזיותם בעידן ה-AI", ציין. "מנגד, תהליך הקמת מערכת מבוססת בינה מלאכותית אורך רק דקות ספורות. כבר לא מספיק לשנות תהליכים ותפקידים. הדאטה תופסת את מקומם של התהליכים. יש להגיע להבנה עמוקה היכן נמצא הערך היחסי של הארגון ואז על המנמ"ר ללכת להנהלת הארגון, 'להפוך את השולחן' ולהביא לכך שההנהלה תבין ותפנים את חשיבות ה-AI. ארגונים מאוימים כיום, ובאופן דרמטי: הם בני תחליף. זכות הקיום של הארגון היא בערך המוסף שלו. הערך המוסף הוא הדאטה".

"ארגונים חייבים לשנות את נקודת המבט שלהם על עצמם", אמר. "אם רוב התפקידים ישונו, רוב ציפיות הלקוח של הארגון ישתנו ורוב התהליכים ישתנו – מה הסיכוי שהערך המוסף של הארגון יתרום לעולם? אל לו לארגון להימצא באותה נקודה. עליו להשתנות ולבחון מה לשנות כדי שהוא יישאר בעל ערך ולא יוחלף בארגון מתחרה, או בשירותי מיקור-חוץ – כחלק מהתייעלות תהליכית. את רוב נכסי המידע לא ניתן להעריך. הארגונים נבנו בראייה תהליכית, וכנגזרת מכך נבנו, בהתאמה, מערכות המידע. לכן, עולה חשיבות הדאטה הארגונית והאסטרטגיה הנובעת ממנה כמרכיבים בעלי ערך, כנכסים שלא ניתן להחליף".

רסקין סיים בכך שהציג סרטון בשחור לבן משנת 1980 (שניתן לצפות בו כאן), מתוך תוכנית טלוויזיה על ביקור של היריבים המרים, פרופ' ישעיהו ליבוביץ' וד"ר ישראל אלדד, במעלות. פרופ' ליבוביץ' שוחח עם תלמידים שמפעילים את המחשבים האישיים הראשונים. "יש פה סכנה", אמר הפילוסוף והמדען המנוח, "שאמצעי החישוב משחררים את האדם מן החשיבה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים