"AI זה לפעמים קצת יותר מדי"

"הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) פרצה לחיינו בסערה לפני כשנתיים, ומאז היא מחוללת סערה ושיבוש בכל תחום. אנחנו, כחוקרי מדעי החברה, מתעניינים בה ומביטים עליה בפליאה: האם היא באמת משנה את העולם? ואם כן – מה יישאר מהעולם הישן? מדובר בתופעה מסקרנת, שיש לה היבטים לכאן ולכאן – היא מהווה הזדמנות, אבל מביאה איתה גם חלקים מסוכנים. דבר אחד ברור – ה-AI היא לפעמים קצת יותר מדי", כך אמר לאנשים ומחשבים פרופ' חגי בועז, ראש תחום מדע, טכנולוגיה וחברה במכון ון ליר שבירושלים.

"אני בא מתחום מדעי החברה, סוציולוגיה", אמר. "המכון עוסק בשאלות רלוונטיות לחברה הישראלית מנקודת מבט של מדעי הרוח והחברה, ומנסה להתבונן באופן רענן על החברה הישראלית. בשנה האחרונה, בעקבות המלחמה והשינויים הפוליטיים בישראל ומחוצה לה, בהם עליית הפופוליזם, התחלנו פרויקט, בהובלת פרופ' ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, שבוחן בימים אלה את הקשר בין התקשורת המסורתית (עיתונות, רדיו וטלוויזיה) והחדשה (המדיה החברתית) לנסיגת הדמוקרטיה. המיזם בוחן את האופן שבו השינויים ב-'אקולוגיות המדיה' והשינויים הטכנולוגיים שבגללם אנחנו צורכים את הידע בעולם בצורה שונה מבעבר, וכיצד הם משנים את תפיסת האזרחות שלנו. המיזם יתרחב לעוד מקומות בעולם – הונגריה, ארצות הברית, פולין והודו".

הוא ציין פרויקט נוסף שיזם המכון – בחינה של היבטי פילוסופיה ומוסר בקשר ל-AI. "ד"ר גלית ולנר מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT) וד"ר יעל ון-אסן בדקו לפני המלחמה את האתגרים האתיים בהטמעת בינה מלאכותית במערכות חוסן בישראל. אחרי ה-7 באוקטובר עולה השאלה: לו במקום תצפיתניות, על הגבול היו מוצבות מערכות AI – האם המציאות הייתה נראית אחרת? עוד שאלה היא מה משמעות הטמעת AI באזורי אסון, מלחמה, מגיפה, רעש אדמה ושטפון?", שאל.

"גופי החירום בישראל, כדוגמת רח"ל (רשות חירום לאומית) ופיקוד העורף, נדרשים לקבל החלטות מהירות בזמן אמת, ולשם כך הם נדרשים לנתונים", אמר פרופ' בועז. "הם יכולים לקחת נתונים אישיים כדי לשלוח ערכת הנחיות לפעולה, מותאמת אישית, וזה יקרה תוך פגיעה בפרטיות, חשש להטיות, כזבים וטעויות – אבל לטובת הצלת חיים".

האם אנחנו הולכים אחרי הבינה המלאכותית כמו שבסיפור הלכו אחרי החלילן מהמלין? פסל החלילן בהמלין, גרמניה. צילום: ShutterStock

"אנחנו חיים בפרדיגמה של AI"

פרופ' בועז אמר כי "אנחנו חיים בפרדיגמה של AI. כולם עוקבים ורודפים אחריה, כמו אחרי החלילן מהמלין. כל אחד ואחת רוצים ללבוש חליפת AI. זה מעניין תרבותית: העולם נוהה אחרי הבינה המלאכותית כאילו היא תרופה לכל מחלה, שיקוי קסם. אנחנו מנסים להבין את זה דרך משקפיים של מדעי החברה. אילון מאסק, למשל, גולש למחוזות הקרינג', ועלול להרתיע אותנו מלהשתמש בטכנולוגיה הזו".

"הבינה המלאכותית הפכה להיות מעין משהו ש-'תופס הכול'. כולם נוהים אחריה, ולעתים נראה כאילו זה יותר מדי. למרות הנוחות שיש בבינה המלאכותית, השאלה שמעניינת אותנו היא תרבותית", הוסיף פרופ' בועז.

כנס: האם ה-AI היא שינוי לטובה – או סכנה לאנושות?

ב-6 בפברואר יערוך מכון ון ליר כנס פתוח לקהל ובו יידונו השינויים שעורכת הבינה המלאכותית בחיינו בתחומים רבים, והאם מדובר בשינויים לטובה – או בסכנה לאנושות.

באירוע תשוחח פרופ' בן דוד עם ד"ר דן קוטליאר מאוניברסיטת חיפה בנושא "להיות אזרח בימי האלגוריתם". לדברי פרופ' בועז, "הם יבחנו את האופן שבו אלגוריתמים מעצבים את חיינו, האם יכול להיות צ'טבוט פוליטי, מה הוא עושה לתפיסת האזרחיות הרחבה ומה האחריות של בני האנוש, מפעילי המכונה, בממשק אדם-מכונה. גם בעבר היו תקשורת פוליטית, עיתונות מפלגתית ומדיה שנשלטה על ידי השלטון, אבל המדיה החברתית חוללה מהפכה, יש הפרטה טוטלית ואין צנזורה, ויש לכך השפעות על תפיסת האזרחות".

עוד תשוחח בכנס ד"ר ולנר עם ח"כ אורית פרקש-הכהן, יו"רית תת הוועדה ל-AI וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת, ולשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, על מערכות חוסן לאומי ו-AI; פרופ' אורן הרמן, היסטוריון של המדע, ופרופ' בן רייס, ישראלי מאוניברסיטת הרווארד, ידברו על רפואה, ציבור, ביג דאטה ובינה מלאכותית; ופרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר, יחתום את הכנס בשיחה עם חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה.

הכניסה לכנס ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש כאן.