דו"ח בנק ישראל: אילו מקצועות יושפעו מהבינה המלאכותית?

דו"ח בנק ישראל, שפורסם אתמול (ד'), כולל פרק מיוחד בנושא השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל. הדו"ח קובע כי "הבינה המלאכותית אמנם תביא לעלייה בפריון, אך גם לצמצום תעסוקה".

בנק ישראל מיפה במסמך את המקצועות במשק לפי דרגת הסיכון שלהם מהשפעת הבינה המלאכותית: כאלה שהעובדים בהם יוחלפו על ידי ה-AI; בעלי מקצועות משלימים, שיצטרכו לעבור הכשרות מתאימות, שהממשלה צריכה ליזום ולנהל אותן; וקבוצה שמוגדרת כניטרלית, שנראה שהבינה המלאכותית לא תחליף אותם בטווח הנראה לעין.

כמה עובדים שייכים לכל קבוצה?

על פי הדו"ח, שני שלישים מעובדי המגזר הציבורי נמצאים בקטגוריה "משלימים" – כלומר, הם צריכים לעבור הכשרות מתאימות, באחריות הממשלה. בכלל המשק, 39% עובדים במקצועות ה-"משלימים", כאשר בהיי-טק הנתון עומד על 8% בלבד. הדו"ח קובע כי בניגוד לסברה, הביקוש למתכנתים ובודקי תוכנה יגדל בעידן הבינה המלאכותית, אבל הם יצטרכו להתאים את עצמם לטכנולוגיה ולחידושים.

בסך הכול, שליש מהמועסקים במשק נכללים בקבוצה של מקצועות שלא ייפגעו מהבינה המלאכותית, וחמישית עובדים במקצועות שכפי הנראה, ה-AI תחליף אותם. בבנק ישראל קובעים כי הביקוש למקצועות אלה עתיד לרדת.

ככל שההשכלה נמוכה יותר כך רמת הסיכון עולה

שלא במפתיע, הדו"ח מצא התאמה ברורה בין רמת ההשכלה של העובדים לרמת הסיכון שלהם משילוב בינה מלאכותית. על פי המחקר, 40% מהעוסקים במקצועות החשופים לבינה מלאכותית הם לא בעלי השכלה גבוהה ולחלקם אף אין תעודת בגרות – מה שאומר שרמת הסיכון שלהם גבוהה. לעומת זאת, במקצועות טכנולוגים יש משקל להשכלה של העובדים, שפעמים רבות מהווה תנאי סף, ולכן רמת הסיכון שלהם קטנה יותר.

עוד מעלים הנתונים שיש הבדל בין המגזר העסקי לציבורי. במגזר הציבורי, שם מקצועות רבים נמצאים בקבוצת ה-"משלימים", יש הרבה מאוד עובדי הוראה, והגדלת המיומנות הטכנולוגית שלהם היא קריטית. כאן יש אתגר לא פשוט, משום שהן המורים והן התלמידים הישראליים במקצועות המתמטיקה והטכנולוגיה ממוקמים במקום נמוך יחסית לעולם. כך גם במקצועות הבריאות, שם הבינה המלאכותית תגביר את הפריון של העובדים, אבל נדרשת הכשרה שלהם.

במגזר העסקי, שם נמצאים מרבית העובדים בקטגוריה "משלימים", החלוקה היא הטרוגנית, ומכאן שרמת ההכשרה משתנה – וזה באחריות המעסיקים. מהנדסים, עורכי דין ויתר בעלי מקצועות שנדרשת בהם חשיבה רבה לא ייפגעו ישירות מהבינה המלאכותית, והיא תשתלב בהם ותגביר את פריון העובדים – קובע הדו"ח.

לסיכום קובעים בבנק ישראל כי "עם האימוץ הרחב של הבינה המלאכותית, המשק הישראלי עומד בפני שינויים מהותיים. תקופת המעבר תימשך זמן רב ולכן, זה הזמן שעל הממשלה לתכנן צעדי מדיניות שיתמכו בעובדים שעלולים להיפגע. יש לקדם תוכניות להסבה מקצועית, תוך הקפדה על פגיעה בתמריצי עבודה. בנוסף, יש לעודד לימודי בינה מלאכותית ולימודים טכנולוגיים, במיוחד במערכת החינוך, כהכנה לדרישות השוק".