זה בנפשנו, או: טכנולוגיה ונושא שלא כל כך מדברים עליו

נפתח בגילוי נאות: יש לי OCD, הלוא היא הפרעה טורדנית כפייתית (ולפני כחודש השתתפתי בתוכנית של סליחה על השאלה, שעסקה ב-OCD). עיקר הטיפול בהפרעה הזאת, כמו בכל ההפרעות הפסיכיאטריות ובנפש בכלל, הוא לא בפן הטכנולוגי, אלא בשיטות שונות, שהמשותף למרביתן הוא שיחות – מטפל מול מטופל. כך גם אצלי.

אלא שכמו בתחומים רבים, גם כאן הטכנולוגיה באה לעזר – ממערכות לסיוע למטפלים ועד לדברים שאני משתמש בהם, כמו מדיטציות לא.נשים עם OCD ביוטיוב (ומדיטציות בכלל. זה תמיד טוב). בטיפול שלי לא נזקקתי עד כה לטכנולוגיה, אבל פאנל מיוחד שנערך כחלק מוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') ושעסק בממשק שבין בריאות הנפש לטכנולוגיה, גרם לי להרהר שאולי שווה לשלב אותה בו.

את הפאנל הנחתה ענבל ירקוני, מנהלת מערך הסיעוד והאחראית על המרכזים לבריאות הנפש במשרד הבריאות, והשתתפו בו כמה מהמומחים הישראליים לתחום בריאות הנפש: מנהלי מרכזים רפואיים לבריאות הנפש – ד"ר שמואל הירשמן מלב השרון; פרופ' חיליק לבקוביץ' ממרחבים; פרופ' איל פרוכטר ממעלה כרמל; פרופ' דורון תודר מהמרכז בבאר שבע; ופרופ' שלמה מנדלוביץ' משלוותה. את הצד של חברות הטכנולוגיה ייצגה ד"ר רוית ויסמן, מנכ"לית סנסאיי (Sensei), שמפתחת טכנולוגיה לתחום, שאגיע אליה בהמשך.

ד"ר שמואל הירשמן, מנהל המרכז הרפואי לב השרון. צילום: יח"צ

לדברי ד"ר הירשמן, האתגר הטכנולוגי בעולם בריאות הנפש לא נמצא בטכנולוגיה, אלא בשילוב בין המיומנויות הפסיכיאטריות השונות, שהרי אין דין טיפול ב-OCD כטיפול בסכיזופרניה או בהפרעת אישיות גבולית, למשל, ואין דין פסיכיאטר כפסיכולוג. מה גם שחלקם מטפלים בהתמודדויות נפשיות באופן כללי וחלקם מתמקדים בהפרעה ספציפית.

"הטכנולוגיה לא יכולה להחליף את הפסיכיאטר, משום שאיכות הטיפול הפסיכיאטרי תלויה בקשר בין המטפל למטופל, ולא ברור איך הטכנולוגיה תתמודד עם זה. נכון שיש אלגוריתמים שיכולים להמליץ על טיפולים, אבל זה יותר מורכב, וכולל משתנים כמו: איך מתכללים את הטיפול בהפרעה, האופי של המטופל, באיזו תדירות הוא צריך לקבל את התרופות וכדומה. יכול להיות שלבעלי הפרעות כמו OCD יותר קל לקבל טיפול באמצעות המחשב, אבל במרבית ההפרעות זה קשה", אמר ד"ר הירשמן.

הוא התייחס גם למקומה של הטלה רפואה, שפרחה בקורונה, אבל ירדה לאחר מכן, וכנראה שתפסה את המקום והמידה הראויים לה בחברה הישראלית. זה נכון גם לתחום בריאות הנפש. "בישראל, אנשים מעדיפים טיפולים פנים מול פנים", אמר. הוא סיכם בציינו ש-"בעתיד נראה חדירה רבה יותר של טכנולוגיות בתחום בריאות הנפש למטפלים ומטופלים צעירים".

פרופ' איל פרוכטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל. צילום: יח"צ

פרופ' פרוכטר בחר "לשים את הדגש הטכנולוגי על שלושה דברים בבריאות הנפש: ניהול של אנשים – מי צריך את הטיפול, כיצד לקבל אותו וממי; כלי עזר ממוחשבים לטיפול, לטובת חשיפה והתערבויות, טכניקות הרפיה וכדומה; וכלים טכנולוגיים חליפי טיפול, שיוכלו לחסוך במקצת בכוח אדם. כשזה מגיע למוסדות לבריאות הנפש, בשלושה אזורים אלה, צריך למצוא טכנולוגיות קרובות לבשלות ולהלביש אותן על התקציבים שמגיעים לטובת הפיתוחים האלה".

פרופ' דורון תודר, מנהל המרכז לבריאות הנפש באר שבע. צילום: יח"צ

פרופ' תודר הדגיש ש-"חלק מהטכנולוגיה בתחום בריאות הנפש כבר בשלות, ויש מאות מאמרים מדעיים שמוכיחים את יעילותן. יש כמה סיבות למה השימוש בהן לא נפוץ: האחת היא שלא לומדים את הטכנולוגיות האלה בבתי הספר לרפואה, הסיבה השנייה היא מחסור במימון והשלישית היא שחלק ניכר מהן אלה טכנולוגיות שאין מאחוריהן פטנט, ולכן אין אינטרס לשווק אותן".

פרופ' חיליק לבקוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש מרחבים. צילום: יח"צ

סיבה נוספת הובעה על ידי פרופ' לבקוביץ': "לא נראה את הטכנולוגיות מוטמעות במגזר בריאות הנפש בישראל כפי שאנחנו רואים בעולם וכפי שאנחנו רואים בשאר תחומי הרפואה בארץ, במידה רבה מאחר שלרופאים בכלל ולפסיכיאטרים בפרט לוקח המון זמן להטמיע טכנולוגיות. קשה לפסיכיאטרים להטמיע טכנולוגיות חדשות, הם שמרנים. בניגוד לשאר מקצועות הרפואה, הם לא למדו את בסיסי המחקר ולא עוסקים בנושא המצוינות, והטמעת טכנולוגיות דורשת בסיס מחקרי והבנת התעשייה. אם לא נשקיע בזה – הטכנולוגיות לתחום בריאות הנפש לא יוטמעו".

פרופ' שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה. צילום: יח"צ

פרופ' מנדלוביץ' דיבר על הבינה המלאכותית והשפעתה על התחום. "ה-AI יכולה להביא לשיפור השירות בפסיכיאטריה. הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי עזר למטופל – בניהול יומנים, ניהול תרגולים, אימון לנפגעי פוסט טראומה ועוד. כמו כן, היא יכולה לסייע לדיוק הטיפול, על ידי הפקת תשובות ותובנות, למשל בשיפור הטיפול השיחתי. בעוד חמש שנים נראה את הבינה המלאכותית בקדמת הטיפול בבריאות הנפש", ציין.

ד"ר רוית ויסמן, מנכ"לית סנסאיי. צילום: יח"צ

לדברי ד"ר ויסמן, "גם לנו, בתור חברה שמפתחת טכנולוגיות לעולם בריאות הנפש, ברור שאי אפשר להחליף את המטפלים ושהטכנולוגיה בתחום זה היא מעטפת למטפל. תחום הטכנולוגיות לעולם בריאות הנפש נמצא בתחילת הדרך, לאחר שהעולם הזה הוזנח במשך שנים. אירועים חיצוניים כמו מגפות ואסונות מאיצים את ההבנה של החשיבות בהטמעת מערכות מידע בכלל, וזה נכון גם בעולם הפסיכיאטרי. והרי בשנים האחרונות חווינו אירועים כאלה: לפני כמה שנים הקורונה ועכשיו – המלחמה".

"הקורונה הביאה להבנה שאפשר להשתמש ברפואה מרחוק גם בטיפול נפשי", אמרה. "עם זאת, יש עוד הרבה כלים שצריך לפתח כדי שזה יגיע לבשלות מלאה".

גם ד"ר וייסמן התייחסה לבינה המלאכותית, ואמרה כי "היא תאפשר להקפיץ את עולם בריאות הנפש קדימה. למשל, בהיערכות מראש של מטפלים למצבי משבר של מטופלים, שזו הטכנולוגיה שאנחנו, בסנסאיי, מפתחים".

"המכשלה העיקרית כאן היא לא הטכנולוגיה אלא ההטמעה", סיימה. "כדי לבצע אותה על הצד הטוב ביותר, צריך שיהיה שילוב בין משרד הבריאות, המוסדות הרפואיים והחברות העסקיות".