מחקר: ארגונים רבים נמצאים בענן – אבל עושים בו מעט

חלה תאוצה באימוץ, הנרחב יחסית, של טכנולוגיית הענן בישראל. חברות רבות בישראל טוענות שהן כבר בענן – אבל נוצר פער: הן משתמשות בטכנולוגיה לטובת שירותים פשוטים ובסיסיים ביותר, כגון מיילים ושיתוף קבצים. זאת, בלא לשנות את הביזנס ואת שרשרת הערך, ובלא להשתמש ביכולות מתקדמות בענן. ממצאים אלה עולים מדו"ח חדש שערכה דלויט ישראל, בשיתוף AWS ו-Telecom Advisory Services.

המחקר, שתוכנו הגיע לידי אנשים ומחשבים, נערך בהתבסס על שיחות עומק שערכו אנשי דלויט עם עשרות מנמ"רים.ות בכירים.ות בארגונים מובילים בישראל. הוא מצביע על התקדמות משמעותית באימוץ מחשוב ענן בישראל, חוזה כיצד ייראו השנים הקרובות בתחום, מדגיש את התרומות הכלכליות המשמעותיות ואת הפוטנציאל ליצירת מקומות עבודה שיש באימוץ ענן – ומציין את מה שמכנים עורכיו "פרדוקס הענן הישראלי".

לפי הדו"ח, השקעה והטמעה של טכנולוגיות ענן עשויות לשפר את פריון העבודה – גם בעסקים קטנים ובינוניים, וכן לשפר את החדשנות והגמישות של תחומי תעשייה שלא מזוהים עם טכנולוגיה.

אימוץ הענן: ישראל לפני ארה"ב – ואחרי המדינות המובילות

המחקר מעלה שעד 2020, כ-50% מהארגונים דיווחו שהם אימצו שירותי ענן. הנתון גבוה יותר ממדינות כמו גרמניה, ארצות הברית ופורטוגל, ועם זאת, עדיין רחוק מהמדינות המובילות בתחום – פינלנד, שבדיה ונורבגיה, שבהן היקף אימוץ הענן גבוה מ-70%.

שחר ברכה, לשעבר מנכ"ל רשות התקשוב הממשלתי וכיום שותף ומנהל תחומי ענן, דאטה ובינה מלאכותית בדלויט ישראל. צילום: יח"צ

שחר ברכה, לשעבר מנכ"ל רשות התקשוב הממשלתי וכיום שותף ומנהל תחומי ענן, דאטה ובינה מלאכותית בדלויט ישראל, אמר כי "פרדוקס הענן הישראלי כל כך בולט בגלל 'אומת הסטארט-אפ', בגלל שכבת ההיי-טק כאן, שהיא מהמתקדמות בעולם. מהצד השני יש את השוק הוותיק יותר, שבמשך שנים עשה מעט מאוד עם הענן". לדברי ברכה, "בשנים האחרונות הגיחה לחיינו במפתיע הבינה המלאכותית היוצרת, ואז כולם הבינו שיש להם קושי משמעותי להכניס את הטכנולוגיה הזאת למימוש, אין להם תשתיות בענן, והנתונים מפוזרים בשלל מקומות ומערכות בארגון".

הצפי: תרומת הענן לתמ"ג של ישראל תוכפל עד 2033

על פי הדו"ח, התרומה הנוכחית של מחשוב הענן לתמ"ג של ישראל כעת מוערכת ב-10.1 מיליארד דולר – כ-2% מהתוצר הכולל. הצפי הוא שעד 2033, הסכום יזנק ליותר מ-100 מיליארד דולר, משמע – יהיה כפול פי 10.

מירב הכרי, שותפה ומובילת פעילות הייעוץ בעולמות הענן, הדאטה והבינה המלאכותית בדלויט ישראל. צילום: מיקי בן ארי מזרחי

מירב הכרי, שותפה ומובילת פעילות הייעוץ בעולמות הענן, הדאטה והבינה המלאכותית בדלויט ישראל, שהשתתפה בכתיבת הדו"ח, אמרה כי "אנחנו רואים תמורות, השלכות וגלים שניים של פתרונות שהענן מייצר בישראל. ראשית – ביצירת מקומות עבודה חדשים. בנוסף, אנחנו רואים התייעלות שנוצרת בארגונים שעוברים לענן, וזה קורה בארץ וגם בחו"ל. ככל שמאמצים יותר ענן – כך הארגון נהיה יעיל יותר".

"חסמי הכניסה הולכים וקטנים"

אחד הנושאים שבהם המחקר עוסק הוא הדילמה של עסקים קטנים ובינוניים האם להשקיע בתשתיות ענן. מחברי הדו"ח סבורים שהפתרון לכך הוא חד משמעית כן. לפי הנתונים, ארגונים שאימצו טכנולוגיות ענן השיגו פריון גבוה ב-27% לעומת כאלה שלא אימצו ענן. "כשמדובר בעסק קטן ובינוני, ההשפעה צפויה להיות גדולה יותר, ולהמשיך לגדול – ככל שמעמיקים באימוץ והטמעת טכנולוגיית הענן", נכתב.

לדברי ברכה, "יש דילמות שעלולות לצוץ לעסקים קטנים ובינוניים. תשתיות הסלולר המתקדמות ביותר בעולם נמצאות כיום דווקא באפריקה, כי שם לא עשו את כל העלייה המדורגת, וברגע שנכנסו לשם תקציבים – הם קפצו לטכנולוגיה הכי עדכנית. הענן, בשונה מהעולם הפיזי, לא מחייב להתחיל לבנות תשתיות, ולקנות שרתים וחדר מחשב".

נושאים נוספים, שהיוו חסמי כניסה לענן, היו האבטחה והרגולציה. "את ההיבטים הללו פתר כבר, במידה רבה, פרויקט הענן הממשלתי נימבוס", ציין ברכה. "הייתה תפיסה שלפיה או שהמידע מוגן 'אצלי', או שהוא בחוץ, פומבי. זו תפיסה של חינוך גרוע. חברות הענן הגדולות משקיעות מיליארדים בעולמות הסייבר – הרבה יותר ממה שכל חברה ישראלית, או עולמית, לבדה יכולה להשקיע".

"בנוגע לצד הרגולטורי, לבסוף, המקום שבו המידע נשמר ומעובד – חוקי המקום חלים עליו", אמר. "מכאן שברגע שהמידע לא עוזב את גבולות ישראל והוא חל תחת חוק הגנת הפרטיות – החסם הרגולטורי הוסר".

לדברי הכרי, "הליך הטרנספורמציה לענן הוא כיום פשוט ומהיר משמעותית מבעבר. אנחנו יודעים לקחת מערכות ענק ולהעביר אותן טרנספורמציה בתוך כמה חודשים. כך ניתן לחסוך עלויות באופן משמעותי, לעומת מעבר הדרגתי ואיטי יותר".

ברכה והכרי סיכמו באומרם כי "ככל שמקדימים את המעבר לענן, הארגונים בעצם מבטיחים שהם מוכנים לגל הטכנולוגי הבא. הטכנולוגיה לא הולכת לשום מקום, והיא תהיה המניע המשמעותי ביותר בעולם העסקים ותהיה, ככל הנראה, מבוססת טכנולוגיות ענן".

מתעניינים במחשוב ענן? רוצים לשמוע על פרויקט הענן הממשלתי הענק – נימבוס? הירשמו כאן לכנס NimbuSummit 2025 של אנשים ומחשבים.