מאחורי הקלעים של פרויקט השקל הדיגיטלי

"בנק ישראל רוצה להיות שחקן מרכזי בעולם אמצעי התשלום הדיגיטליים", אמר תומר מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הבנק, והסביר על הפרויקט שיסייע להחלטה האם להנפיק מטבע וירטואלי ישראלי רשמי או לא

תומר מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק ישראל.

"אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את עולם התשלומים ברחבי העולם הוא מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים. אלה בוחנים את הנושא לעומק, לרבות את האתגרים שמולם הם יתמודדו – לפני שהם מקבלים החלטה אם להנפיק מטבע דיגיטלי או לא. אנחנו, בבנק ישראל, רוצים להיות בין השחקנים המובילים מבין הבנקים המרכזיים שפועלים לבנייה של אמצעי תשלום דיגיטליים. אנחנו רוצים להיות מוכנים לקראת העתיד, עם אמצעי תשלום חדש ומתקדם", כך אמר תומר מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק ישראל.

מזרחי דיבר בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל. האירוע נערך היום (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים.יות מהתחום. הוא התקיים זו הפעם ה-28 ונשא את הכותרת "יחד מצליחים יותר".

ב-"אמצעי תשלום חדש ומתקדם", מזרחי מתכוון לשקל הדיגיטלי, ששאלת הנפקתו או אי הנפקתו נמצאת על סדר היום של בנק ישראל והמערכת הפיננסית בארץ כבר כמה שנים. הבנק כבר מפעיל סביבת ניסוי של שקל דיגיטלי, ובחודש שעבר הודיע כי הוא יפתח אותה לגופים מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי והאקדמיה, לטובת פיתוח טכנולוגיות ואפשרויות תשלומים במטבע החדש. מדובר בשלב בתהליך שבסופו אמור בנק ישראל לקבל את ההחלטה האם להנפיק שקל דיגיטלי או לא.

בניין בנק ישראל בירושלים.

בניין בנק ישראל בירושלים. צילום: BigStock

"למה שקל דיגיטלי?", שאל מזרחי, והשיב: "ממגוון סיבות – יש שינויים בעולם התשלומים, ועלינו להיערך לעתיד עם אמצעי תשלום דיגיטליים. כמו כן, זהו אמצעי תשלום חדש ומתקדם, ועולם שאליו נוכל להכניס גופים פיננסיים נוספים, דוגמת חברות ביטוח ופינטק – וכך נוכל להפחית את העמלות הכרוכות בתשלום". הוא ציין כי "אנחנו עורכים ניסויים רבים בתחום, תוך שיתופי פעולה עם בנקים מקבילים לנו במדינות אחרות בעולם, לבדיקת היתכנות למטבע דיגיטלי של בנק מרכזי".

אתגרים בדרך אל ההחלטה על השקל הדיגיטלי

"אחד האתגרים בתחום הוא ההתמודדות וההבנה מהן הדרישות העסקיות. פה, זה די מעורפל – יש לברר מי הלקוח, מה הוא רוצה, מהן הדרישות ומהם המאפיינים העסקיים – למשל, האם להגביל את היקף העסקאות או לא", אמר מזרחי.

"אתגר נוסף", ציין, "הוא מתן מענה מוכלל בעולמות אבטחת הסייבר והגנת הפרטיות. הכסף כאמצעי התשלום חייב להיות מוגן".

"בשלב הבא, יש לבחון מהי התשתית הטכנולוגית שתשמש אותנו ותהיה זו המתאימה ליישום שקל דיגיטלי. טרם החלטנו בנושא", הוסיף. "לאחר מכן, יש לטפל בשכבה שתיתן יכולת לפתח שירותים מתקדמים, וליצור תנאים מתי כסף יעבור מארנק לארנק".

מה נעשה עד כה?

מזרחי סיפר כי "יצאנו לדרך עם השלב הראשון, עם מענה לשאלה מה יהיה בעל הערך הרב ביותר. החלטנו לבנות מערכת שמאפשרת העברת כסף מארנק לארנק. הקמנו לטובת זאת תשתית בלוקצ'יין על גבי ענן Azure של מיקרוסופט".

"הבנו שנוכל לקבל ערך מוסף אם נוכל ליצור מצב של DvP (ר"ת Delivery vs. Payment) – משמע, עסקאות שבהן יש אספקה תמורת תשלום. הצלחנו לתכנת וליצור מצב של 'עסקה אטומית', שבה כאשר צד אחד מעביר בעלות – הצד השני מקבל אותה. זה מביא ערך", אמר.

כמו כן, מזרחי ציין ש-"במסגרת אתגר הגנת הפרטיות, רצינו להגיע למצב שבו בנק ישראל הוא לא 'האח הגדול', ומי שעושה שימוש בכלי הדיגיטלי ייהנה מאנונימיות מסוימת. בשל בעיה שיש בעולם ההצפנה, הטמענו טכנולוגיה מיוחדת, ZKP (ר"ת Zero-knowledge proof), שבה צד אחד יכול להוכיח לצד אחר שפרטי זהותו וההצהרה שלו מאומתים – ללא העברת מידע אחר נוסף. כך בנינו מעטפת פרטיות מעל העסקאות, ויש לנו יכולת גבוהה יותר לוודא שעסקאות אלה לא כרוכות במימון טרור או בהלבנת הון".

"בשלב הבא", אמר, "ערכנו ניסוי בתשלומים בינלאומיים, שהם איטיים ומסורבלים. לאחר שבנינו מודל לנושא, אנחנו מסוגלים להעביר כסף בין מדינות, עם עמלות מופחתות – בתוך פחות מ-10 שניות".

שכבה אחרונה שבה יטפל הפרויקט, אם יוחלט על הנפקת שקל דיגיטלי, היא שכבת API "שמספקת מערך של יכולות פונקציונליות, שיאפשרו לספקי שירותי תשלום ולספקי שירותים נוספים להתחבר למערכת ולהציע לציבור מגוון שירותים רחב וחדשני, תוך שמירה על פרטיותם ועל בטיחות ואמינות מערכת התשלום. כך ניתן יהיה לערוך פעולות נוספות בשקל הדיגיטלי", הדגיש מזרחי.

לסיכום הוא אמר כי "זהו פרויקט רב שלבי, שנערך מול גורמים בינלאומיים רבים ודרישות עסקיות משתנות. אנחנו רוצים למזער כמה שיותר את מחירי הסיכון והכישלון, וללמוד עוד ועוד טכנולוגיות חדשות. כך, ניסוי השקל הדיגיטלי יכין אותנו טוב יותר לקראת העתיד".

תגובות

(7)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ישראל

    אסור לישראל לאפשר כניסה לשוק פרוץ של מטבעות דיגיטליים. זה פשוט מעמיד את הקיום שלנו בסכנה.

  2. בן חורין

    פרוייקט מסוכן שיגמור לנו את הפרטיות ויתן למדינה כוח מוחלט עלינו ע"י בייטול המזומן תחשבו שיש לכם איזה חוב ומטילים עליכם עיקול... לא תוכלו אפילו לקבל תרומה כי לכל שקל יש בעלים שזה רשום עליו וברגע שתעביר רישום אליך זה יחסם!!!! אסור לשתף פעולה עם הפרוייקט הזה תחשבו על הילדים שלכם.. תשתדלו לשלם ולקבל רק במזומן כדי להראות למושחתי המדינה הזו שהמזומן פה כדי להישאר!!! ואנחנו רוצים חופש ועצמאות

  3. דורון גורן

    האם לא כדאי גם לציין את המינוסים במערכת הזו? נגיד: סוף הפרטיות והחופש.... מטבע עם פג-תוקף... מערכת דירוג חברתית.... בקיצור שליטה על כל אספקט בחיים של האזרח הקטן. הדבר היחיד שמנחם אותי, זה שגם האנשים בבנק ישראל, יאכלו את החרא שהם מבשלים לנו.

אירועים קרובים