הרגולציה על תחום הקריפטו – איפה אנחנו עומדים?

עולם הקריפטו עומד בפני תקופה מעניינת, עם התפתחויות רבות, שעדיין לא ברור לאן הן ייקחו אותו. זה נובע מכמה גורמים, כשהמרכזיים שבהם אלה הרגולציה האירופית ובעיקר הנשיא החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ.

ממשל טראמפ צפוי להיות ידידותי לעולם הקריפטו, בין היתר לאור העובדה שהנשיא החדש השיק מטבע קריפטוגרפי משלו. משכך, מעריכים המומחים, המדיניות שלו צפויה להיטיב עם התחום. תוסיפו לזה את העובדה שהוא מינה לראש הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC) את מארק ט. יויידה, שדוגל ב-"רגולציה מאפשרת" על התחום.

ד"ר מורן אופיר מאוניברסיטת רייכמן שוחחה עם עו"ד אריאל יוספי, שותף וראש מחלקת הרגולציה על עולם הטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, על ההיבטים הרגולטוריים של העולמות הטכנולוגיים, ובמרכזם הקריפטו, ועל ההתפתחויות בתחומים אלה במהדורת החורף של כנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערכה ביום ה' האחרון בבנין החדש של משרד עורכי הדין הוותיק בתל אביב.

מימין: ד"ר מורן אופיר ועו"ד אריאל יוספי. צילום: ניב קנטור

לדברי עו"ד יוספי, "הגופים הרגולטוריים בעולם רוצים להבין האם הקריפטו הוא משהו אמיתי, או שזאת בועה שהולכת להתפוצץ. אף על פי שהקריפטו כאן כבר כמה וכמה שנים, הם לא הבינו את זה עדיין לעומק. לכן, הם זהירים עם התחום הזה. בהתחלה הם הבינו שיש בקריפטו סיכונים משמעותיים של הלבנת הון ומימון טרור, ולכן שמו 'פלסטר' והודיעו שכל מי שרוצה להנפיק מטבעות וירטואליים צריך לעמוד ברגולצית האלה. בהמשך ראו שיש סיכון בקריפטו כניירות ערך. בשנתיים האחרונות עלתה שאלה האם הקריפטו עבר מהעולם או לא. עכשיו הוא מתעורר מחדש, והשנה יקרו שני דברים מעניינים – האחד באיחוד האירופי והשני בארצות הברית".

"האיחוד האירופי", אמר, "חוקק חוק משמעותי להסדרת (ולאסדרת) העיסוק בקריפטו, והוא אוכף אותו. הרגולציה באירופה הגיעה לשלב בוגר והיא בתוקף. הדבר השני הוא שינוי הגישה המשמעותי בארצות הברית. השינוי הזה מתבטא בהרבה בלגן וצווים נשיאותיים של טראמפ. השאלה היא מה יהיה – האם ה-SEC אמנם יתייחס בצורה הרבה יותר טולרנטית למטבעות לא מבוזרים והאם האמריקנים ילכו קצת אחרי האירופים. זה לא נראה כל כך, כי הממשל הזה הוא אנטי רגולציה ובעד הפחתה של חסמים וביורוקרטיות. אנחנו לא יודעים אם יהיה מערב פרוע או משהו מסודר, אבל אנחנו כן יודעים שיהיה אקשן".

רגולציה על תחום הבינה המלאכותית

לא רק הרגולציה על עולם הקריפטו נדונה בשיחה, אלא גם האסדרה של תחום הבינה המלאכותית. "על חצי מהדברים שקשורים לעולם ה-AI כבר יש רגולציה", ציין עו"ד יוספי. "יש חקיקה, בהקשר זה, של אחריות נזיקית ושילוחית, הגינות בצרכנות, הגינות בפרסום, חוקי פרטיות וקניין רוחני, ועוד. הפער הוא שבבינה מלאכותית יש ניתוק בין מה שעושים לבין התוצאה. נשאלת השאלה: אם אני כותב על מישהו שהוא רוצח זה לשון הרע, אבל אם אני מבקש מה-ChatGPT לכתוב ביקורת על אותו אדם והוא כותב שהוא רוצח – האם זה לשון הרע? זאת שאלה טובה, שהרגולציה צריכה לפתור".

"30% מהרגולציה על AI זה חינוך להבנה איך משתמשים בכלים האלה ועומדים ברגולציה", הוסיף.

בהמשך שאלה ד"ר אופיר: האם שימושי AI בפיננסים יוצרים רגולציות שונות מאלה שחלות על הטיפול הכללי בבינה מלאכותית? עו"ד יוספי השיב: "יש רגולציות משיקות, והן חלות על שימושים בכלי AI ושאינם. מהצד השני, יש מקרים שבהם הטכנולוגיה משנה את האופן שבו מתקשרים עם הנושא והרגולציה לא צפתה אותם, או דברים שלא הייתה עליהם רגולציה בעבר ועכשיו יש".

עוד הוא אמר כי "הרגולטורים מתלבטים האם הבינה המלאכותית מצריכה חקיקה חדשה, או שאפשר לעשות את זה דרך הרגולציות הקיימות".

"הרגולטור האירופי קבע שיש דברים מיוחדים ב-AI מבחינת סיכונים ודרכי אימוץ, ולכן צריך לעשות חוק AI אחיד, על כל רוחב המגרש. לעומת זאת, בישראל ובבריטניה הגישה היא שיש כבר רגולציה, ושצריך להסדיר את השימוש ב-AI בתוכה", הוסיף.

"הרגולציה האירופית אומרת שארגון שמשתמש ב-AI צריך 'לחנך', להסביר מה הוא עושה. זה מאוד חשוב, כי זאת רגולציה שאומרת שארגון צריך לא רק לא לעשות דברים שאסור, אלא גם להסביר מה הוא עושה – לעצמו ולשוק", סיים עו"ד יוספי.