"מצב תעשיית הקריפטו עגום, הממשלה מגרשת את החברות"

"המצב של תעשיית הקריפטו הישראלית הוא עגום. גם התעשייה הזו נמצאת אחרי כמעט שנה וחצי של מלחמה, הכול בורח מפה. בארצות הברית יש מנהיג (דונלד טראמפ – י"ה) שמבין את החשיבות של תעשיית הקריפטו ומנפיק מטבע וירטואלי משלו. הממשלה שלנו בעצם אומרת לנו: 'לכו מפה'. אנחנו מגרשים את כל המוחות, מיטב הקריפטוגרפים הולכים מפה", כך אמר שאולי רג'ואן, שותף-מנהל במאסטר קי – קרן הון-סיכון שמתמחה בתעשיית הקריפטו.

רג'ואן דיבר בפאנל שנערך במסגרת מהדורת החורף של כנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים במשרדים החדשים של פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן בתל אביב.

דבריו של רג'ואן, כפי שהובאו בפסקה הראשונה, מתייחסים לנתונים שהציג מנחה הפאנל, ניר הירשמן, יו"ר פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3. לפי הנתונים המטרידים, בעוד שב-2023 הועסקו בתעשיית הקריפטו הישראלית 3,800 עובדים ב-176 חברות, ב-2024 היא הצטמצמה ל-3,460 עובדים ב-161 חברות. כלומר: ירידה של קצת פחות מ-10%.

רג'ואן ציין ש-"לכל החברות הגדולות בתחום הקריפטו יש טכנולוגיה ישראלית, אבל הטכנולוגיה הישראלית בורחת מישראל. יש בישראל מוח ויזמות, אבל אפס תמיכה של הממשלה בקריפטו".

ניר הירשמן, יו"ר פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3. צילום: ניב קנטור

הירשמן אמר דברים דומים: "אני מרגיש נורא – הן בהקשר של גורל הקריפטו בישראל והן בהקשר של הרגולציה".

"ההשקעות בקריפטו ברחבי העולם פחות או יותר לא השתנו בין 2023 ל-2024, אבל יש השקעות בפחות חברות – ויותר גדולות", ציין. "מטבע האת'ריום, הישראלי במקור, נוסק, אבל החברות הישראליות המסורתיות נמצאות מאחור והמדינה אומרת: תעשו גילוי מרצון. יש כאן אבסורד מופרע – מצד אחד יש עבריין שקנה ומכר ביטקוין ולא שילם מס, והמדינה אומרת לו שאם הוא ידווח מרצונו, היא לא תתבע אותו, ומהצד השני, חברות שומרות חוק שרוצות לשלם שנה קדימה לא יכולות לעשות זאת. המדינה אומרת להן: לא, נאפשר לכן לשלם רק אם אתן עוברות על החוק. זה קוצר רואי נורא".

דובר נוסף בפאנל היה רן גולדי, סמנכ"ל בכיר לתשלומים ורישות בפיירבלוקס. הוא מנה את הפעולות של טראמפ בתחום הקריפטו מאז שהחל את תקופת כהונתו השנייה כנשיא ארצות הברית, לפני כחודש: "הוא השיק מטבע וירטואלי משלו, מה שגרם לכך שבתוך שמונה שעות, 15 מיליון אנשים הורידו ארנקי קריפטו ונכנסו לאקו-סיסטם. זה אחד האירועים המעניינים מבחינת אימוץ על ידי משתמשים. בעקבות השקת המטבע שלו נוספו עשרות מיליוני יוזרים, שמבקשים לקבל מטבעות וירטואליים יציבים (Stable coins – י"ה). בנוסף, טראמפ מינה 'צאר קריפטו', שאחראי על תחומי הקריפטו וה-AI".

גולדי אמר כי המדיניות של טראמפ החלה להשפיע על הרגולציה בארצות הברית כבר מאז שהוא נבחר לתפקיד הנשיא, עוד לפני שהוא נכנס לבית הלבן והספיק להתחיל ליישם אותה. "אנחנו מתעסקים בלובינג בארצות הברית כבר כמה שנים, ובחודשיים האחרונים הרגולטורים שם קראו לנו ולעוד הרבה חברות קריפטו ואמרו לנו בפשטות: אנחנו יודעים שהממשל הקודם ניסה לחנוק את התעשייה שלכם, במה שקרוי Chock point 2.0 (נקודת חניקה 2.0, כאשר הראשונה הייתה של חברות גיימינג – י"ה). הם ביקשו מאיתנו להגיד להם אילו בנקים סירבו לפתוח לנו חשבונות, שננסה לפתוח בהם שוב חשבונות ושאם הם, הבנקים, עדיין מסרבים – נפנה אליהם, הרגולטורים, והם יוודאו שזה יקרה", ציין.

לדברי גולדי, "יש היפוך מגמה – המיינסטרים רוצה לאמץ את תחום הקריפטו ולא לבעוט בו. הקריפטו עבר באחרונה את התהום והגיע למיינסטרים, והמון דברים משתנים. חברות ענק שואלות על זה, ואנחנו קיבלנו לפני כחודש וחצי אימייל מבנק אמריקני מאוד גדול, שאומר שהוא רוצה להתעסק בנכסים דיגיטליים. כשתחום חוצה את התהום – נכנסים לטורנדו, במקרה הזה של נכסים דיגיטליים. עם זאת, החברות הגדולות שעוברות את התהום לא מחפשות יותר סטארט-אפים, לא רוצות יותר שיתנסו עליהן, אלא שייתנו להן פתרון שלם. זה דווקא לא רע לסטארט-אפים: זה אומר שהם צריכים להפסיק לחשוב על פתרונות נקודתיים, אלא על ביצוע שיתופי פעולה, כדי לתת פתרון שלם לחברות הגדולות".

רן גולדי, סמנכ"ל בכיר לתשלומים ורישות בפיירבלוקס. צילום: ניב קנטור

הירשמן ציין ש-"הגיע הזמן שנתחיל לייצר את העתיד ולא לחזות אותו. השיטה היחידה היא ללחוץ על מקבלי ההחלטות והרגולטורים. אנחנו חייבים קריפטו, כי כל מי שלא יהיה שם – יישאר מאחור. חברות צריכות להאיץ את אימוץ התחום, ומי שעוסק בו צריך לשאול את הרגולטורים בכל מגע איתם איפה הם עומדים".

מה יהיה ב-2025?

גולדי השיב על השאלה הזאת ואמר: "השנה הולכים להיות לא מעט מיזוגים ורכישות בתחום הקריפטו. בנוסף, אני מעריך שבשנה הקרובה, אחד מחמשת הבנקים הגדולים בישראל יתחיל להציע למוסדיים אפשרות להחזקת מטבעות דיגיטליים".

רג'ואן סיכם את הפאנל באומרו כי "אנחנו, בישראל, נמצאים הרחק מאחור בכל הנוגע לחדשנות בקריפטו. צריך להזיז את הרגולטורים קדימה, וכשזה קורה, הסיבה לכך היא שהציבור דורש. זאת עוד סיבה שארגונים צריכים להטמיע קריפטו אצלם. אנחנו אומת סטארט-אפ ואין כל סיבה שנהיה מאחורי ארצות הברית בתחום הזה".