האם יש ערים חכמות בישראל?

נושא הערים החכמות נמצא על השולחן בישראל 12 שנים. אורי בן ארי, יועץ בכיר לתחום, התחיל עם זה ב-2012, באילת, ב-2014 צוינה עיריית תל אביב-יפו כ-"עיר החכמה ביותר בעולם" בכנס הבינלאומי שעוסק בתחום ושמתקיים מדי שנה בברצלונה, ובמשך השנים קם המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן. האם התקדמנו מאז? האם יש באמת ערים חכמות בישראל? ד"ר שרון אפריל, מנהלת יחידת הדיגיטל בשלטון המקומי במערך הדיגיטל הלאומי, העלתה את השאלה הזאת בכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

אבל עוד לפני שאגיע לדבריה של ד"ר אפריל, על פי IMD – ארגון שמפרסם מדי שנה דירוג של ערים חכמות בעולם, יש בישראל אחת כזאת – תל אביב. אלא שגם היא מדורגת נמוך, במורד הרשימה – במקום ה-94. מדובר בירידה של שלושה שלבים לעומת השנה שעברה. ירושלים אפילו לא נמצאת בין 142 הערים שמדורגות ברשימה. אגב, על פי אותו הדירוג, העיר החכמה ביותר בעולם היא ציריך, ואחריה אוסלו – מה שמראה שאין קשר בין יוקר המחיה בעיר מסוימת לבין מידת החוכמה שלה.

קודם כל – מה זאת בכלל עיר חכמה?

ד"ר אפריל אמרה בכנס ש-"אין הסכמה בקרב החוקרים על ההגדרה מהי עיר חכמה, וקשה מאוד לפעול במצב כזה. מה שכן, כולם מסכימים שעיר חכמה חייבת לכלול שלושה דברים בולטים: טכנולוגיות; מידע ודאטה; ואיכות החיים של התושבים, לרבות תקשורת וקיימות".

"התחושה היא שהדיגיטל בשלטון המקומי הוא דיסטופי, הרוס ומבוזר. אי אפשר לדבר על ערים חכמות כשהתשתית חסרה וחסר כוח אדם", ציינה. "שימוש ביכולות של העיר החכמה לבריאות, חינוך, רווחה, ניהול אסונות וכדומה מצריך שילוב נתונים והזרמתם למערכות המידע – וזה הכי קשה, בהקשר הזה. ב-7 באוקטובר ומיד לאחר מכן זאת הייתה אחת הבעיות העיקריות, מה שגרם לכך שרשויות מקומיות לא ידעו מה קורה עם תושביהן. שורש הבעיה הוא בהצלבת מידע ממערכות שונות של חברות שונות. לרוב הרשויות המקומיות אין את היכולת לעשות את זה".

היא הציגה את מערכת אלומה, שמערך הדיגיטל הלאומי פיתח על מנת לפתור את בעיית הממשקים בין המערכות של הרשויות על ידי ממשק API אחד, שיאפשר לנהל את המידע ברשות המקומית מהמערכות השונות. "היישום של המערכת יהיה מורכב וארוך, כי זה מצריך עבודה של הממשלה עם הרשויות המקומיות, תוך שמירה על פרטיות הנתונים. בינתיים, אנחנו מאפשרים איגום נתונים ממערכת הגבייה – ארנונה, מערכת המיסים ועוד", אמרה ד"ר אפריל.

"האם יש ערים חכמות בישראל? כרגע לא, אבל אנחנו בדרך", היא ציינה לסיכום.