אזהרה: כך הסושיאל משמש להלבנת הון ומימון טרור

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור זיהתה גידול משמעותי בדיווחים על העברות כספים חשודות ופרסמה "דגלים אדומים" שעלולים להצביע על פעולות בלתי חוקיות.

בדו"ח שהנפיקה הרשות בימים האחרונים היא מתייחסת בפעם הראשונה לפוטנציאל הניצול של הרשתות החברתיות להעברת כספים לארגוני פשיעה וטרור, ומפרטת כמה מהשיטות לעשות זאת. היא מכנה את התופעה "מונטיזציה" – ניצול לרעה של נכסים דיגיטליים ברשתות חברתיות, על ידי הרעים.

"היכולת להעביר כספים או נכסים דיגיטליים בין אנשים ועסקים התרחבה משמעותית בעשורים האחרונים, וכוללת עתה מנעד נרחב ביותר של ערוצים ואמצעים, כולל אפיקים שעיסוקם המקורי אינו בתחום הפיננסי", נכתב בדו"ח. מנגד, צוין, "רשתות חברתיות ופלטפורמות שונות לשיתוף תוכן רוצות לפתח אפיקי הכנסה נוספים ולהתרחב לתחומי פעילות חדשים, ולכן הן אימצו ושילבו אפשרויות שונות להפקת הכנסה כספית על בסיס התוכן הדיגיטלי המופץ ברשת החברתית והפעילות של משתמשיה – כלומר, מונטיזציה של הפעילות". תופעה זו אינה ייחודית לרשתות החברתיות, אלא קיימת בעולמות תוכן אונליין רבים, כגון הגיימינג והאפליקציות.

לכן, ציינה הרשות, "רשתות חברתיות החלו להציע למשתמשים מגוון שיטות לטובת קידום והשתתפות במודלים שונים של מונטיזציה, לרבות תוכניות תגמול ותמריצים ליוצרים בהתאם למידת הפופולריות שלה זוכים התכנים שלהם, וכן אפיקים עבור העברות כספים או נכסים דיגיטליים בין משתמשים".

כך, נכתב, "פלטפורמות מסוימות מאפשרות העברה ישירה של סכום כספי כטיפ למשתמש אחר, או רכישה של מטבעות דיגיטליים שבאמצעותם ניתן לממן שליחת אימוג'ים או מתנות דיגיטליות – להבעת הוקרה ותמיכה ביוצרים המשתפים תכנים".

כך ניתן לעשות מונטיזציה דרך המדיה החברתית

במשרד המשפטים, שהרשות פועלת תחתיו, הסבירו כי "במסגרת הפעילות הפיננסית המתבצעת בפלטפורמות אלה, המודעות להיבטי הלבנת הון ומימון טרור לעתים אינה מספקת, ועלולה לשמש פתח והזדמנות לניצול לרעה לצורך הלבנת הון ומימון טרור".

ברשות פירטו את הדרכים שבהן ניתן לעשות מונטיזציה דרך המדיה החברתית: פרסום – תגמול עבור הצגת פרסומות או שילוב מותגים בתכנים בערוץ; תגמול למפעילי הערוצים על ידי הפלטפורמה בהתאם להיקף הצפיות בתכנים שעולים לערוץ; הקמת מועדון חברים/מנויים באמצעות גביית תשלום חודשי עבור הצטרפות למועדון או למנוי; שליחה ישירה של כספים כטיפ ליוצרים; הענקת פריטים וירטואליים, "מתנות"; תוכניות "חבר מביא חבר", לתמרוץ עבור צירוף משתמשים חדשים לפלטפורמה, והשתתפות במשימות שונות; יצירת אפקטים – תוכנית תגמול ליוצרים עבור יצירה ושיתוף של אפקטים ויזואליים שאותם ניתן לשלב בסרטונים; קידום תגובות; ותוכן בלעדי, שמאפשר ליוצרים להציע תכנים ייחודיים בתשלום.

בדו"ח צוין כי "בשנה האחרונה חל גידול משמעותי בהיקף הדיווחים שמעבירים גופים פיננסיים לרשות, על העברות כספים בהיקפים גדולים שמתבצעות בפלטפורמות אלה. לעתים מדובר במחזורי פעילות של עשרות עד מאות אלפי שקלים בתקופת זמן יחסית קצרה, של בין חודש לשנה, באופן שלא תואם הבעת תמיכה תמימה ביוצר כלשהו ומעלה חשש ממשי לניצולם כאמצעי חלופי להעברות כספים בין ישויות, לרבות בגין פעילות בלתי לגיטימית".

זהירות, דגל אדום. צילום: ShutterStock

מהם הדגלים האדומים?

בסיום הדו"ח, אנשי הרשות להלבנת הון ומימון טרור פירטו שורת "דגלים אדומים", כדי "לחזק את המודעות הציבורית לתופעה ואת יכולת המגזר הפיננסי לזהות ולהתריע אודות פעילות בלתי רגילה הקשורה בהכנסה המופקת מפעילות ברשת חברתית, או העברת כספים שמבוצעת אל רשת חברתית". נכתב בו ש-"ככל שמזוהים דגלים רבים יותר גובר החשש שאכן מדובר בפעילות בעלת זיקה להלבנת הון או מימון טרור".

הדגלים האדומים הם: ביצוע עסקאות בהיקף גבוה מול חשבון או ערוץ בודד ברשת חברתית, ללא הצדקה נראית לעין; ביצוע עסקאות בהיקף גבוה מול חשבון או ערוץ חדש ברשת חברתית; היקפי הכספים המועברים לרשת החברתית לא תואמים את פרופיל הלקוח; ביצוע עסקאות בהיקף גבוה מצד אדם בעל מאפיינים שאינם תואמים משתמש ברשת החברתית; זיכויים מרשת חברתית בהיקף או תדירות גבוהים, ללא הסבר סביר; קבלת זיכויים מרשת שכזו והעברת הסכום בזמן קצר לצד ג'; ביצוע עסקאות בהיקף משמעותי לערוץ שלא מתקיימת בו פעילות מהותית; ביצוע עסקאות לערוץ שכולל תוכן מסית או תכנים שמעלים חשש לפעילות פלילית; שימוש בלתי סביר בכרטיס נטען לצורך ביצוע עסקאות מול רשת סושיאל מדיה; אמצעי תשלום שעיקר הפעילות בו היא עסקאות מול רשתות חברתיות; הפקדת כספים ו/או העברה מצד ג', וביצוע רכישות בסמוך ברשת חברתית; נטילת הלוואות עבור מימון רכישות ברשתות חברתיות; זיכויים חריגים מאמצעי תשלום דיגיטליים או מחשבונות תשלום המתקבלים בחשבון או בכרטיס אשראי, שמקורם בערוצים של רשתות חברתיות ושאינם תואמים את פרופיל בעל החשבון או הכרטיס; ואי התאמה של התוכן העסקי בערוץ להצהרה של הלקוח בעת פתיחת החשבון בנוגע לתחומי פעילותו העסקית".