רוב הציבור חושש: ההתפתחות של ה-AI תביא ליותר פייק ניוז

רוב הציבור מוטרד מהפייק ניוז, וחושש שההתפתחות של כלי הבינה המלאכותית תביא להפצה נרחבת יותר של חדשות הכזב – כך עולה ממחקר שפרסמה היום (א') עמותת ויקימדיה ישראל, שמפעילה בארץ את האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה. הנתון גבוה בציבור היהודי (57%), אולם נמוך בציבור הערבי (27%). בקרב בני הנוער מדובר ב-53%. יש לציין ש-45% מהיהודים, 38% מבני הנוער ו-28% מהערבים סבורים שכלי ה-AI מסתמכים כבר כיום על מקורות שמפיצים פייק.

הפערים בין הערבים ליהודים במודעות לפייק ניוז ובחשש מפניהן ניכרים לכל אורך הסקר: כך, למשל, 77% מהמשיבים היהודים ורק 43% מאלה הערבים חוששים שפייק הוא גורם משמעותי שפוגע בהתפתחות החינוכית של דור העתיד. אצל דור העתיד – בני הנוער – הנתון עומד על 68%. כמו כן, בעוד ש-74% מהיהודים בישראל מוטרדים שתכנים שהם קוראים מוטים על ידי גורמים בעלי אינטרסים, אצל הערבים מדובר במחצית מכך – 37%. בנוסף, בעוד ש-47% מהמשיבים היהודים הודו שקיבלו תוכן שהיה להם ברור שהוא שקרי, אצל הערבים מדובר ב-36%. הנתון גבוה במיוחד בקרב בני הנוער – 60%.

לעומת זאת, השיעור של אלה שהשיבו בחיוב להיגד "קרה לי שחשדתי שתוכן שקיבלתי או נתקלתי בו הוא פייק" דומה בקרב המשיבים היהודים והערבים – 29% ו-28%, בהתאמה. רק 8% מהיהודים ו-18% מהערבים טענו שלא נחשפו כלל לפייק ניוז. כמעט מחצית מהציבור היהודי (49%) אומרים שיש להם יכולת מעטה בלבד להתמודדות עם חדשות כזב – מעט יותר מפי שניים מאשר אצל הערבים (24%). נתון נוסף מעלה שכמחצית מהנשאלים בכל המגזרים לא עשו דבר כאשר הם נתקלו בפייק ניוז.

למי הציבור מאמין? 66% מהיהודים ו-47% בלבד מהערבים שהשיבו לסקר מביעים אמון בתוכן שמפורסם על ידי גורמים רשמיים, כגון משרדי ממשלה ומוסדות שונים. נראה שהסיבה לנתון במגזר הערבי היא חוסר האמון הכללי הגבוה יותר בגורמים ממסדיים בקרב אוכלוסיה זו. מעניין לציין שלבני הנוער יש אמון רב יותר במידע ממקורות רשמיים מאשר המבוגרים יותר – אצלם עומד הנתון על 75%. המקור השני האמין ביותר על המשיבים הוא ויקיפדיה, עם 52% מהיהודים ו-40% מהערבים. לאחר מכן נמצאות תוצאות החיפוש בגוגל עם 50% ו-45%, בהתאמה, וכן אתרי חדשות ומקורות מידע בתשלום. כלי בינה מלאכותית כגון ChatGPT נמצאים במקום האחרון, כאשר רק 26% מהמשיבים היהודים, 22% מהערבים ו-34% מבני הנוער מאמינים לתוצרים שלהם.

לשיטת המשיבים, האחריות למגר או לפחות לצמצם את הפייק ניוז מוטלת במידה דומה על משרדי הממשלה, כלי התקשורת, החברות שעומדות מאחורי הרשתות החברתיות וצרכני התוכן עצמם. הם מטילים אחריות נמוכה יותר על ארגוני המגזר החברתי.

עורכי הסקר שאלו גם על השימוש בוויקיפדיה עצמה, ומצאו כי 90% מכל הקהלים משתמשים באנציקלופדיה החופשית, כאשר 60% עושים זאת לפחות פעם בשבוע. כמו כן, הם מצאו שתדירויות השימוש בין המגזרים השונים דומות באופן יחסי, למעט מספר המשתמשים בוויקיפדיה כמה פעמים ביום – בעוד שאצל האוכלוסייה הערבית מדובר ב-16%, בקרב הציבור היהודי הנתון עומד על 8% בלבד. המניע העיקרי לשימוש בוויקיפדיה הן אצל היהודים (47%) והן אצל הערבים (33%) הוא סקרנות ורצון להרחיב את הידע הכללי. אצל בני הנוער, לעומת זאת, השימוש הרווח ביותר הוא לצורך חיפוש מידע עבור לימודים או מחקר (39%). רוב המשיבים ציינו כי הם מוצאים באנציקלופדיה החופשית את מה שהם מחפשים, אם כי גם כאן הנתון נמוך יותר בקרב הערבים (63% לעומת 46%).

"הפייק ניוז – חלק מתהליך החלשת הדמוקרטיות"

הנתונים הוצגו בכנס שעסק בפייק ניוז, שנערך היום באוניברסיטת רייכמן, ביוזמת ויקימדיה ישראל, שחוגגת בימים אלה 20 שנה לקיומה, ובשיתוף פעולה עם המוסד האקדמי. יו"ר ויקימדיה ישראל, איציק אדרי, אמר כי "הנתונים מראים שרוב הציבור מוטרד שהתכנים שהוא קורא עלולים להיות פייק ומוטים על ידי בעלי אינטרסים. ושלכלי ה-AI, שהשימוש בהם הולך וגובר, יש תרומה משמעותית לכך. נתוני הסקר, בפרט בכל הנוגע לפייק ניוז ו-AI, מטרידים, ומעידים על האחריות והחשיבות של האקדמיה וארגונים כמו ויקימדיה ישראל לתת כלים טכנולוגיים והכשרה לציבור, כדי להיות מסוגלים לזהות פייק והטיות, ולצרוך ידע מהימן".

מימין: איציק אדרי, יו"ר עמותת ויקימדיה ישראל; מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית העמותה; ופרופ׳ קרין נהון, ראשת מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן. צילום: גלעד קוולרצ'יק

פרופ׳ קרין נהון, ראשת מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, ציינה כי חדשות הכזב הן חלק מתהליך רוחבי להחלשת הדמוקרטיות בעולם. "עידן המידע וה-AI הגביר את ההשתתפות של האזרח, אבל במקביל הגביר את התחושה שאפשר לומר כל דבר בלי לשאת באחריות. בעידן זה, הפייק הוא אתגר קריטי לחברה, ויש לו תפקיד בהיחלשות הדמוקרטיות. המתווכים המסורתיים בין האזרח למדינה בדמוקרטיות, כולל התקשורת המסורתית והשירות הציבורי, מותקפים בצורה תדירה, במידה רבה בעזרת נשק הפייק", אמרה.

"בתכני פייק יש אלפי גוונים של אפור, מה שמקשה על זיהויים, והטיפול בהם מורכב ביותר", הוסיפה פרופ' נהון. "בנוסף, לזרימה של תוכן פייק ברשתות יש כמה תכונות: הראשונה – תכני חדשות כזב חברתיות-פוליטיות מגיעים בדרך כלל בצמידות למסרים בוטים, קיצוניים, גזעניים, מסיתים או פופוליסטיים. התכונה השנייה היא שאמפירית, חדשות הכזב מתפשטות מהר יותר ולקהלים מגוונים יותר. כלומר, למידע שקרי יש סיכוי להפוך לוויראלי ולהתפשט הרבה יותר מאשר למידע שאינו שקרי. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, שמבוססת על קהילות וקבוצות, ורוב אנשיה נחשפים לפייק ניוז בתוך דקות ספורות. מה שצריך להעסיק אותנו הוא לא רק כמה והאם יש חדשות כזב, אלא להבין את התפקיד של הפלטפורמות ככאלה שקובעות את כללי המשחק במרחב הציבורי, ואת ההשפעה שלהן עלינו, כחברה וכפרטים, ועל הדמוקרטיה שלנו".

מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, אמרה כי העמותה "רואה חשיבות עליונה בהגברת המודעות לחשיבות המאבק בפייק, ופועלת במערכת החינוך, במוסדות ההשכלה הגבוהה ועם הקהל הרחב להקניית כלים לצריכה מושכלת וביקורתית של מידע, וכן ליצירת תוכן חופשי ומהימן ברשת – ובפרט בוויקיפדיה".