החלטה שנויה במחלוקת של מטא: "'מהנהר לים' – לא ביטוי שנאה"

הנה החלטה שפרו-ישראלים רבים לא יאהבו, אבל תתקבל בברכה בצד הפרו-פלסטיני: מועצה מטעם מטא החליטה ש-"From the river to the sea" ("מהנהר לים"), ביטוי שהוא וההמשך שלו – "Palestine will be free" ("פלסטין תהיה חופשית") – פופולריים מאוד בהפגנות נגד ישראל והמלחמה ברחבי העולם וכן ברשתות החברתיות, "אינם בהכרח" דיבור שנאה. זאת, בניגוד לעמדה הפרו-ישראלית, שלפיה מדובר באנטישמיות ובקריאה להשמדת ישראל.

לפי ה-Oversight Board של מטא, שהינה גוף עצמאי, המשמעות של ההחלטה היא שמשתמשים יכולים להוסיף ולהשתמש בביטוי ברשתות החברתיות של החברה – פייסבוק, אינסטגרם ות'רדס. זאת, כל עוד אין בפוסטים או בתגובות שבהן הם מכלילים אותו תוכן אחר שנוגד את כללי השימוש, כולל שפה אלימה, לגיטימציה לשנאה או קריאות לגירוש של אחרים מהיכן שהם נמצאים. יצוין כי הנהלת החברה לא מחויבת לקבל את ההחלטה, והיא בבחינת המלצה בלבד.

הטענה של הצד הפרו-ישראלי היא ששימוש בביטוי הזה מוחק את ישראל, מדינתו היחידה של העם היהודי, ולכן מהווה אנטישמיות ומנוגד לכללי השימוש ברשתות החברתיות של מטא. לעומת זאת, בצד הפרו-פלסטיני טוענים שאיסור על השימוש בו מהווה הפרה של חופש הביטוי.

בעקבות מה התקבלה החלטת המועצה?

ההחלטה התקבלה לאחר שהמועצה בחנה שלושה פריטי תוכן בפייסבוק, שפורסמו בנובמבר 2023, כחודש לאחר פתיחת המלחמה בין ישראל לחמאס, והנהלת החברה החליטה להשאיר אותם.

המקרה הראשון נוגע לתגובה של משתמש פייסבוק על סרטון שפרסם משתמש אחר. בסרטון יש כיתוב שמעודד אחרים "להשמיע את קולם" על המצב בעזה, עם האשטאגים רבים, כולל כאלה שקוראים להפסקת אש ולשחרור פלסטין (ceasefire# ו-freepalestine#). התגובה על הפוסט מכילה האשטאג ובו הביטוי "FromTheRiverToTheSea" ועוד האשטאגים, כולל אחד שקורא להפסיק את המימון שניתן לישראל. הדיווחים על התוכן הזה נסגרו, לאחר שהמערכות האוטומטיות של מטא לא שלחו אותם לבדיקה אנושית בתוך 48 שעות.

במקרה השני, משתמש פייסבוק פרסם מה שנראה כמו תמונה גרפית של פירות צפים על פני ים, שיוצרים את הביטוי "מהנהר עד לים פלסטין תשוחרר". לפוסט היו כשמונה מיליון צפיות עד לפברואר 2024, והוא דווח 951 פעמים על ידי 937 משתמשים. הדיווח הראשון על הפוסט נסגר, גם במקרה זה כי המערכות האוטומטיות של מטא לא שלחו אותו לבדיקה אנושית בתוך 48 שעות, ודיווחים חוזרים נבדקו על ידי בודקים אנושיים, שהחליטו להשאיר אותם, כי לא מתקיימת הפרה של כללי הרשת החברתית.

במקרה השלישי, עמוד פייסבוק שיתף מחדש פוסט מעמוד של ארגון קהילתי בקנדה, שמכיל הצהרה של "החברים המייסדים" של הארגון, שבה הם מכריזים על תמיכה בעם הפלסטיני, מגנים את מה שהם מכנים "הטבח חסר ההיגיון" שנעשה בו על ידי "מדינת ישראל הציונית" ו-"הכובשים הישראלים הציוניים". הפוסט מסתיים במשפט "מהנהר עד לים". בניגוד לפוסט הקודם, במטא מדווחים כי נכון לפברואר 2024, מספר הצפיות בו היה זניח – פחות מ-1,000 – והוא דווח על ידי משתמש אחד. גם דיווח זה נסגר אוטומטית על ידי המערכות של החברה.

מה נכתב בהחלטה?

חברי ה-Oversight Board החליטו ש-"יש לביטוי הזה משמעויות רבות, ואנשים משתמשים בו בדרכים שונות ועם כוונות שונות". לכן, לדבריה, הוא לא עונה, לכשעצמו, על ההגדרה של דיבור שנאה.

באשר למקרים הספציפיים, נכתב בהחלטה, "המועצה מוצאת שאין אינדיקציה לכך שהתגובה או שני הפוסטים הפרו את הכללים של מטא הנוגעים לדברי שנאה, מאחר שהם לא קוראים לתקיפה אלימה או לגירוש של יהודים או ישראלים. כמו כן, הם לא תוקפים קונספט או מוסד כלשהו שמקושר למאפיין מוגן (כלומר, למשל, שנאה – י"ה), באופן שיוביל באופן בלתי נמנע לאלימות".

הפגנה פרו-פלסטינית ואנטי-ישראלית בבריסל, בלגיה, בחודש מאי האחרון. צילום: ShutterStock

יצוין שההחלטה לא התקבלה פה אחד, ועל פי ההודעה של המועצה, "מיעוט (מבין חבריה – י"ה) מאמין שמאחר שהביטוי מופיע באמנת חמאס, ובהתחשב במתקפות ה-7 באוקטובר, שימוש בו בפוסט עלול להתפרש כהאדרה של הישות (הכוונה היא לחמאס – י"ה), אלא אם כן יש דברים ברורים שמוכיחים את ההיפך".

התגובות

מטא עצמה הגיבה להחלטה, שכוללת המלצות לחברה כיצד לנטר ולהסיר טוב יותר דברי שנאה, בציינה כי "אנחנו מקבלים אותה. בעוד שכל החלטות המדיניות שלנו מתקבלות תוך כדי לקיחה בחשבון של נושא הבטיחות, אנחנו יודעים שיש להן השלכות בינלאומיות, ומחפשים באופן מתמיד נקודות מבט של מומחים חיצוניים, לרבות המועצה".

לעומת זאת, בליגה נגד השמצה הגיבו להחלטה בשלילה וכתבו כי הם "לא מסכימים" איתה. "שימוש בביטוי הזה עלול להביא לכך שיהודים ופרו-ישראלים ירגישו לא בטוחים ואף מנודים. יש דרכים רבות להביע תמיכה בצדק ובזכויות לפלסטינים, כולל במדינה פלסטינית, מבלי להשתמש בביטוי השנאה הזה, ששולל את זכותה של מדינת ישראל להתקיים", ציינו.

סשה רויטמן-דרטווה, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, כינה את ההחלטה "שגויה, פסולה ואף מקוממת". הוא ציין כי "'מהנהר לים' היא סיסמה שנוצרה מתוך החזון הג'יהאדיסטי להשמיד את מדינת ישראל, ויש לשפוט אותה בהקשר הזה. זו קריאה מפורשת לרצח עם ולהשמדת המדינה היהודית מצד אנטישמים ושונאי ישראל, ואין דרך להבין זאת אחרת או לייחס לכך משמעות אחרת".

לדבריו רויטמן-דרטווה, "מאז ה-7 באוקטובר, ועוד קודם לכן, ראינו כיצד שיח מסית, אלים ואנטישמי המתקיים באינטרנט וברשתות החברתיות הופך לתקריות אלימות וטרור נגד יהודים בשטח. במטא חייבים להבין זאת, ואסור להם לתת במה ולגיטימיות לקריאה גלויה לרצח יהודים".

ואמנם, מאז תחילת המלחמה נשמע הביטוי הן בהפגנות רבות ברחבי העולם והן ברשתות חברתיות, ובחלק מהמקרים, לצד השימוש בו נשמעים ביטויים אחרים, אנטישמיים במובהק, ומתחוללות תקריות אנטישמיות. במקרים אחרים, הוא נאמר כחלק מהבעה של תמיכה בזכויות העם הפלסטיני והזדהות עם הסבל שהוא עובר, וחלק מהמשתמשים בו טוענים שהם לא אנטישמים.

במטא אומרים שהם מבינים שביטויים כמו "מהנהר לים" יכולים לבוא בהקשר, ואם כך, בבואם להחליט האם לקבל את החלטת המועצה או לא, יהיה עליהם לקחת בחשבון את העלייה התלולה בתקריות האנטישמיות ברחבי העולם מאז ה-7 באוקטובר. בחברות אחרות, כגון אטסי, וויקס ו-X, ככל הנראה לקחו זאת בחשבון, ואסרו או השהו את ההיתר להשתמש בביטוי – בין אם בהחלטה מפורשת או לא. אילון מאסק, הבעלים של X, אף אמר שביטוי זה וביטויים אחרים "מרמזים בהכרח על רצח עם של ישראלים".