האם יש אכיפה בררנית לרעת המגזר הערבי בעבירות הסתה ברשת?

האם המשטרה והפרקליטות נוקטות באכיפה בררנית, לרעת המגזר הערבי, בכל מה שקשור לעבירות של הסתה ברשת? בשאלה זו דנה אתמול (ג') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

על פי נתוני הפרקליטות, כפי שנכללו בדו"ח של מרכז המידע של הכנסת, 92% מהחשודים בתיקים הנוגעים לתכנים ברשת להסתה לטרור שאינם תמיכה ישירה בארגון זה או אחר היו מהחברה הערבית, בעוד שמספר החשודים היהודים באותם סעיפים עמד על 8% בלבד. בנוסף, מתוך 42 כתבי האישום שהוגשו ב-2023-2024 בנושא נגד נאשמים ערבים, אף לא אחד הסתיים בזיכוי. לעומת זאת, לא הוגש אף כתב אישום בתיקים שהיו מעורבים בהם חשודים יהודים, אף שמספרם עמד על 20.

נתון נוסף שנמסר לוועדה הוא שב-2023 הוגשו כתבי אישום בקצת יותר ממחצית התיקים שנפתחו בגין עבירות הסתה לטרור – ב-160 תיקים מתוך 301. השנה נרשמה ירידה תלולה – הן במספר התיקים (238) והן במספר כתבי האישום (68). "הממצאים מראים על כך שרק כ-30% מהתיקים מובילים להעמדה לדין – דבר שמעלה סימני שאלה בנוגע לאפקטיביות של תהליך האכיפה", אמר בדיון נציג מרכז המחקר של הכנסת.

"רק המשטרה לא יודעת מי ערבי ומי יהודי?"

בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר 2023 הוגמשו חלק מהנהלים הנוגעים לפתיחת חקירות בעבירות של הסתה לטרור. המשטרה קיבלה סמכות לפתוח בחקירה גם ללא אישור פרקליטות המדינה במקרים של גילויי תמיכה מובהקים בחמאס. השינוי הוביל לפתיחת 105 חקירות נוספות, אולם לטענת נציגת המשטרה בדיון, פקד דנית שושן חליווה, אין לה יכולת לדעת את הלאום של החשודים. נציגי מרכז המחקר אמרו כי לפני שנה וחצי המשטרה ידעה לפלח את זהות החשודים, יהודים או ערבים, ואילו עתה, אל מול נתוני הפרקליטות, שכן מפלחת בין המגזרים, המשטרה משום מה לא חושפת נתונים אלה.

עובדה זו עוררה זעם רב בקרב חלק ממשתתפי הישיבה, כולל היו"ר, ח"כ איימן עודה, שאמר בזעם: "במאה ה-21, כל בר דעת שחי בישראל יכול לזהות בוודאות מיהו ערבי ומיהו יהודי, רק לפי השם, ורק המשטרה לא יודעת? היש אבסורד גדול מזה?".

נציגת המשטרה הציגה שתי סיבות להעדר הפילוח: האחת היא שאין ברישום במערכות הממוחשבות של הארגון פילוח האם החשוד הוא יהודי או ערבי, והשנייה היא הרצון לשדר שוויוניות. סיבה זו לא עולה בקנה אחד עם נתוני הפרקליטות, שמראים באופן מובהק שהמשטרה ממהרת לעצור אזרחים מהחברה הערבית בגין סעיף חמור של הסתה לטרור, לעומת הקלות מפליגות שניתנות לחשודים יהודים על אותם סעיפים.

ירידה משמעותית בגלישה של ערבים ברשתות החברתיות

עוד נחשף בוועדה שמאז פרוץ המלחמה יש ירידה משמעותית בהיקף הגלישה של בנות ובני החברה הערבית ברשתות החברתיות, מתוך חשש שיאשימו אותם בהסתה לטרור, על אף שאין בטקסטים שלהם שום רמז לכך.

בדיון נחשפו דוגמאות מזעזעות של הסתה נגד ערבים מצד יהודים. בין היתר, שמעו המשתתפים את עדותו המצמררת של חאלד קוט, בעלה של ספאא עוואד, אשת חינוך משפרעם, שנרצחה במטח טילים שירה החיזבאללה לעבר ישראל. קוט סיפר בכאב: "למרות הכאב הגדול והאבדה הקשה שלנו – המשפחה, החברים, כל בית הספר והיישוב, קיבלנו עוד חוויה, נוסף לכל הצער שיכול להיות בעולם, וחווינו מתקפה גזענית קשה. ננקוט בכל הצעדים להחזיר את הכבוד לאישה והאימא היקרה שלנו". עד כה לא ידוע על אכיפת סעיף ההסתה נגד אותם גולשים יהודים שכתבו את הדברים הללו, כמו גם על דוגמאות נוספות שהוצגו בפני הוועדה.

"הסתה בולטת נגד הציבור הערבי"

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה בדיון שהמציאות הדיגיטלית החדשה מייצרת שורה של כשלים שיוצרים עיוותים כלפי אנשים. "בראש הרשימה של הכשלים ניצבת בעיית חוסר השקיפות. הרשתות החברתיות נדרשות למתן מענה מהיר לתלונות על תוכן פוגעני אך בפועל, זמני הטיפול בפניות איטיים באופן משמעותי, ובייחוד בסופי שבוע ובימי ראשון", אמרה. לדבריה, הרשתות לא מיישמות מנגנוני ניטור תוכן יעילים בשפות ייחודיות כמו עברית וערבית – מה שמוביל לאכיפה סלקטיבית ולא שוויונית. "בנוסף, היעדר שקיפות באשר לאופן פעולת האלגוריתמים מחמיר את חוסר האמון של הציבור בפלטפורמות", ציינה ד"ר שוורץ-אלטשולר.

ח"כ עודה סיכם באומרו כי "התמודדות הרשויות וחברות הטכנולוגיה עם שיח פוגעני והסתה ברשת חושפת תמונה מדאיגה במיוחד, כאשר ההסתה מופנית באופן בולט כלפי הציבור הערבי. הנתונים מדברים בעד עצמם. היעדר מנגנוני טיפול מספקים בתופעה זו הוא בולט: אין גורם אחראי מתכלל, אין מתודולוגיה, אין חקיקה, אין נתונים מדויקים ואין יכולת לפלח את הנתונים לפי לאום או שפה. מצב זה מעיד על חוסר מוכנות של הרשויות להתמודד עם היקף התופעה וחומרתה. אני קורא למשרד לביטחון לאומי ולגורמים הרלוונטיים הנוספים לפעול באופן מיידי לשיפור המצב".