סיבוב הפרסה של מטא: מה אומרים המומחים?

השינוי במדיניות של מטא, שהחליטה לוותר על בדיקת העובדות ועל הדרך לפטר 40 אלף עובדים, מעורר ביממה האחרונה הדים רבים. אחת הסיבות הבולטות לכך היא שההחלטה באה כשבועיים לפני כניסתו לבית הלבן של דונלד טראמפ, שמאז שנבחר לנשיאות ארצות הברית בפעם הקודמת מבקר את מטא בחריפות, בטענה שהיא מצנזרת פוסטים ודעות של אנשי ימין.

לדברי החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, ת'רדס ואחרות, במקום הליך בדיקת העובדות שהופסק, תאמץ החברה מערכת "הערות קהילה" המזכירה את זו של X (טוויטר לשעבר), שבבעלות אילון מאסק – מקורבו לטראמפ, שצפוי להשפיע מאוד בממשל החדש (עד שיהיה ביניהם פיצוץ, שרבים מעריכים שיקרה).

מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הסביר בהודעה מצולמת כי "בודקי העובדות היו פשוט מדי מוטים פוליטית, והרסו יותר אמון ממה שיצרו כזה, במיוחד בארצות הברית". צוקרברג הוסיף כי "הגיע הזמן לחזור לשורשים סביב חופש הביטוי".

מטא ידעה בשנים האחרונות יחסים עכורים עם טראמפ, לאחר שלקראת הבחירות בארצות הברית ב-2016 השיקה תוכנית לבדיקת עובדות, על מנת למנוע הפצת פייק ניוז בפלטפורמה. טראמפ וגורמים רפובליקניים אחרים האשימו בעקבות כך את מטא בהטיה. היחסים העכורים הגיעו לשיא ב-2021, כשבעקבות מהומות גבעת הקפיטול ב-6 בינואר, מטא החליטה לחסום את חשבונותיו של טראמפ בכל הפלטפורמות שלה. מאז ביצעו הרשתות החברתיות צעדים שנחשבים כידידותיים לשמרנים, אולם זה לא הרגיע את הביקורת ואת המתקפות שלהם.

צעד מבורך למען חופש הביטוי או צעד מסוכן לעולם?

האם הרצון במתן חופש ביטוי מלא הוא הסיבה האמיתית לסיבוב הפרסה של מטא, או שמא הרצון להתקרב לטראמפ ולהרוויח עוד? לפי מומחים שמצוטטים במקורות שונים ברשת, נראה שגם וגם וגם.

אחדים מהמומחים אומרים שלקראת עלייתו של הממשל החדש, מטא רוצה "להעיף" מדיניות שאנשי הימין יצאו נגדה בשנים האחרונות – כולל, כאמור, טראמפ עצמו. פרופ' אריק גולדמן מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סנטה קלרה אמר ל-ABC כי "צוקרברג ידע שצפוי לו מאבק לשינוי המדיניות הבסיסית הזו של פייסבוק. השאלה היא למה הוא החליט על זה עכשיו".

פרופ' סול מסינג מהמרכז למדיה חברתית ופוליטיקה באוניברסיטת ניו יורק, שהייתה בעברה מדענית בפייסבוק, אמרה כי "בזמן האחרון היה בעמק הסיליקון שינוי לכיוון הימין, בכל הנוגע לחופש הביטוי, וייתכן שההחלטה הזו היא חלק מזה".

לדברי פרופ' ג'ון וויהבי, מומחה למדיה, חדשנות וטכנולוגיה באוניברסיטת נורת'איסטרן, הגם שקשה לבודקי עובדות לפקח על המידע בפלטפורמה עם מיליארדי משתמשים (כמו פייסבוק – י"ה), "קיומם חשוב, כי הוא מסמל כוונה לאמון, לבטיחות וליושרה של המידע". הוא כינה את הצעד מסוכן, "במיוחד כשרוחות של פופוליזם אוטוריטרי נושבות לאורכו ולרוחבו של העולם".

מייגן דאנקן, שחקרה את האפקטיביות של פיקוח על תוכן על ידי קהילות – כאמור, השיטה שבה מטא בחרה לנקוט מעכשיו, אמרה כי "הזזתם של בודקי העובדות והחלפתם בבדיקות מידע על ידי הקהילה מזיקות לסביבת המידע (או, במילים אחרות, מביאות להפצה של הרבה יותר פייק ניוז – י"ה) ולדמוקרטיה".

מנגד, קייס מאיירס, מומחית ליחסי ציבור ומדיניות ציבורית, ציינה ש-"הצעד של צוקרברג משקף את השינוי בדעות הפוליטיות, בצריכת המדיה ובציפיות של החברה מהמדיה, ומסמלת את שינוי הגישה של מטא לשיח יותר פתוח ומגוון בפלטפורמות שלה".

מה אומרים בישראל?

עידן רינג, סמנכ"ל קהילה באיגוד האינטרנט הישראלי, וניצן יסעור, מנהל תחום דיסאינפורמציה באיגוד, אמרו כי ההחלטה של מטא מהווה "פגיעה פוטנציאלית דרמטית בביטחון המידע של המשתמשים – עד כדי אפשרות של זעזועים במדינות דמוקרטיות. ייתכן שפייסבוק בדרך להפוך לצל חיוור של X – ולכר פורה להפצת דיסאינפורמציה ותוכן פוגעני".

לדבריהם, "ההחלטה הדרמטית של מטא לנטוש את שיתוף הפעולה החשוב עם גופי בדיקת עובדות מקצועיים ולעבור למנגנון של הערות משתמשים, כפי שנהוג ברשת X בשנה האחרונה, מטרידה מאוד ומסכנת את בטיחות המידע והמשתמשים בפלטפורמות שלה ברחבי העולם, כולל בישראל. לאור ניסיון העבר, קיים חשש כי מהלך זה למעשה מהווה התנערות מוחלטת של מטא מאחריות על הבטיחות ועל האמינות של התכנים המופצים בפלטפורמה, ומשליכה אותה באופן בלעדי לידי המשתמשים, מבלי לתת להם כלים אמיתיים לעשות זאת. במקום להתעקש על בטיחות ואמינות, מטא עלולה להפוך לצל חיוור של X".

הם הוסיפו כי "רשת X תחת מאסק הפכה למקום קיצוני, אלים ומסית יותר – ובטוח הרבה פחות עבור המשתמשים. החשש כעת הוא כי שינוי מדיניות הבטיחות בפייסבוק ובאינסטגרם – שפופולריות בעולם הרבה יותר מ-X – תהפוך גם אותן לסביבות פחות בטוחות ופחות אמינות, ולכר פורה להפצת דיסאינפורמציה ותוכן פוגעני, שיזעזע מדינות דמוקרטיות רבות".