ויקטור אררה: "העולם הולך ל-NFC; משרד התחבורה צריך לתמרץ את המפעילים לעבור גם"

"כל העולם הולך כיום לכיוון NFC, ויש שיטות תשלום שונות. משרד התחבורה צריך להנהיג מדיניות בנושא המחירים, כדי לתמרץ את המפעילים לעבור לטעינת חוזים מרחוק – מבלי לפגוע בהכנסותיהם", כך אמר ויקטור אררה, מומחה לכרטיסים חכמים, Smart e-Moon.

אררה אמר את הדברים במסלול התחבורה שהתקיים במסגרת כנס המיחשוב הממשלתי WORLD e-Gov Forum 2012, שנערך אתמול (ב') בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס התקיים בהנחייתם של פלי הנמר – יזם ונשיא הקבוצה, וד"ר נחמן אורון – יועץ מיחשוב אסטרטגי למגזר הממשלתי, ובנוכחותם של 700 משתתפים.

"המשמעות של NFC היא, שהלקוח מצמיד את הטלפון הסלולרי לתגית אלקטרונית המחוברת למוצר, ומקבל את כל המידע עליו – כולל סרטון קצר על החברה שמייצרת אותו", הסביר אררה, שגם הנחה את מסלול התחבורה. "אחרי שסיים את הקניות, מציג הלקוח את הטלפון בקופה. ה-NFC כולל כרטיס אלקטרוני בטלפון ואלמנטים של אבטחה. ניתן לחלק אותו לכמה מחיצות: קמעונאות, תחבורה, בנקים, חברות כרטיסי אשראי, כרטיס תושב לענייני העירייה וזיהוי נייד (mobile IDF) עם הנתונים האישיים של בעל הטלפון, כשהוא בוחר מה לחשוף ומה לא".

"אחד המכשולים ביישום NFC הוא החשש של חברות רבות מפני השתלטותה של גוגל (Google) על המידע העסקי החסוי שלהן", הוסיף. "מכשול מרכזי אחר הוא השאלה האם מפרט ה-Calypso מאפשר או לא מאפשר תשלום נייד (Mobile Payment). מכשול נוסף הוא אבטחה: עבור חברות הסלולר טבעי ליישם את אלמנט האבטחה בכרטיס ה-SIM. אלא שבכל מה שקשור לתחום התחבורה, יש כמה מגבלות. אחת מהן היא שמפעיל הסלולר מצפה לאחוז מסוים מההכנסות על הנסיעות שחויבו דרכו. זה מקשה מאוד על המודל העסקי של ה-NFC".

"מכשול שלישי הוא פרסונליזציה, כולל תמונות השייכות לפרופיל המשתמש, ואיך הטלפון הסלולרי יתקשר עם מכשירי הפקחים", המשיך אררה. "אתגרים נוספים הם: מה קורה כשמאבדים או לא מוצאים את הטלפון, מה קורה בעת שדרוג מערכת ההפעלה של הטלפון וכו'. מכשול לא קטן נוסף נובע מכך שמחירי החוזים המתפרסמים בצו מחירים ממלכתי, לא מתייחסים לאופן ביצוע הטעינה. עבור המפעיל, עלות הטעינה אצל הנהג קטנה בהרבה מעלות הטעינה בטלפון, משום שבטלפון יש הרבה מאוד חומרה ותוכנה שעלויותיהן גבוהות, ולכך נוספת עלות העמלה של חברות כרטיסי האשראי. על משרד התחבורה לתקשר עם משרד האוצר כדי להוריד את העמלות על מוצרי אשראי. רק כך הוא יוכל לקדם את הנושא כראוי".

אביבה שניצקי, יועצת בכירה בחברת עדליא, שעומדת בראש פרויקט המסלקה לתחבורה הציבורית, דיברה בכנס על התפתחות מרכז השירות. לדבריה, "עברנו כברת דרך משמעותית בתחום מיחשוב התחבורה והכרטוס החכם. מרכז השירות הוא הצומת המרכזי שמאפשר את האינטראופרביליות של הכרטוס החכם ואת ההתחשבנות בין המפעילים, תוך העברת מידע מול האוצר. המטרות הן קליטת המידע באמצעות הכרטיס החכם, הנפקות רשימות שחורות (כרטיסים שאבדו, נגנבו וכו'), קניית זכויות נסיעה, טעינת הכרטיס החכם, ולידציות וקליטת המידע וניהולו".

"כדי לקצר את לוחות הזמנים", הוסיפה שניצקי, "קלטנו את נתוני המפעילים והתאמנו אותם במידה זו או אחרת למבנה הנתונים שלהם. אני מקווה שעם המעבר לתקן 2.01 תהיה התכנסות לסטנדרט אחיד, משום שכל שדרוג של מערכת מחייב שדרוג של כמה גרסאות. לדעתי, הגענו לטיוב מידע משמעותי בדיווחים אלינו ובמערכות של הדיווחים אלינו. צומת המידע בבנק הדואר קולט את דיווחי המפעילים באמצעות כספות ממוחשבות והאינטרנט. המידע לא מגיע מהבק-אופיס, אלא ישירות אל מרכז השירות, כפי שהוטבע על הכרטיס".

לדבריה, "אנחנו עובדים עם כספת אלקטרונית ומספקים את מירב האבטחה. כיום אנחנו קולטים כ-1.5 מיליון טרנזקציות. יש לנו שיתוף פעולה טוב עם המפעילים ורמת השגויים עומדת על מאיות האחוז. אנחנו נערכים בימים אלה לקליטת רשימות שחורות של כרטיסים ונכנסים לשלב השילוב של אמצעי אבטחת מידע נוספים".