עופר שוויקי, משרד הרווחה: "לא מעניין את האזרח איפה החלטה בעניינו התקבלה – הוא רוצה קיצור תהליכים"
"הקמנו ועדת תיאום למיחשוב במשרד הרווחה ואת שח"ר - פרויקט מיחשוב ענן לתחום הרווחה", ציין שוויקי, CTO המשרד ● לדבריו, "מדובר באוסף של עקרונות וטכנולוגיות שמשמשות תשתית ליצירת יכולות לשיתוף ידע ומידע בין כלל הגופים הדואגים לרווחת האזרח" ● "שח"ר נבנה מתוך ראייה ארוכת טווח, תוך בניית תשתית ליישומים עתידיים, בשל ראייה טכנולוגית רחוקה", הוסיף
"לא מעניין את האזרח אם החלטה בעניינו בנושא רווחה התקבלה במשרד הרווחה או ברשות המקומית בה הוא מתגורר. כל מה שהוא רוצה זה קיצור תהליכים ביורוקרטיים", כך אמר עופר שוויקי, CTO משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
שוויקי דיבר בפאנל בנושא יישומים אותו הנחה יעקב נבות, לשעבר מנהל שע"ם. הפאנל נערך במסגרת כנס המיחשוב הממשלתי WORLD e-Gov Forum 2012, שהתקיים לפני ימים אחדים, בהפקת אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה. מנחי הכנס היו פלי הנמר, יזם ונשיא הקבוצה, וד"ר נחמן אורון, יועץ מיחשוב אסטרטגי למגזר הממשלתי.
לדברי שוויקי, 1.2 מיליון אזרחים – כ-20% מהאוכלוסייה – משתמשים בשירותים שנותן משרד הרווחה. הוא ציין, כי יש בעולם זה שלושה מעגלים: "האחד הוא משרד הרווחה, שאחראי על התקינה, הפיקוח והתקצוב. המעגל השני הוא זה של העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות, שהם הגוף המבצעי של המשרד, הם המחליטים. המעגל השלישי הוא מקבלי ונותני שירותי הרווחה, שמתחלקים לאלפי מסגרות, למשל משפחות אומנה או מוסדות לנוער בסיכון". לדבריו, "משרד הרווחה עצמו לא נחשף לאוכלוסייה ולאזרחים".
"הקמנו ועדת תיאום למיחשוב במשרד הרווחה", הוסיף שוויקי. "כך, פרויקט שח"ר, אותו הקמנו לפני שש שנים, הוא מיחשוב ענן לתחום הרווחה. מדובר באוסף של עקרונות וטכנולוגיות שמשמשות תשתית ליצירת יכולות לשיתוף ידע ומידע בין כלל הגופים הדואגים לרווחת האזרח. שח"ר נבנה מתוך ראייה ארוכת טווח, תוך בניית תשתית ליישומים עתידיים, בשל ראייה טכנולוגית רחוקה. הפרויקט מייעל ומפשט את תהליכי העבודה למשתמשים השונים. התשתית משתמשת בכלים ובמערכות הקיימות במערך ממשל זמין, שכוללות תקשורת, אבטחת מידע ועוד, תוך שימת דגש על אינטגרציה מלאה. אנחנו מאגדים באמצעות שח"ר את כל השירותים שהאזרח מקבל ומקצרים תהליכים ביורוקרטיים. עשינו אינטגרציה עם ה-IT של הרשויות המקומיות, קיצרנו תהליכים באופן משמעותי".
"המגבלות הופכות את הענן למאתגר"
שירה לב עמי, מנמ"רית משרד הבריאות, אמרה ש-"חלות על מיחשוב הענן מגבלות שהופכות אותו לכלי מאתגר".
היא ציינה, כי המשרד "מצוי מעט בענן הציבורי, בגלל הנחיות של רמו"ט. לגבי ענן פרטי, נותיר את האתגר לממשל זמין. יש להם תוכניות בנושא". לדבריה, "האתגר של משרדי הממשלה הוא מה שנשאר – ענן קהילתי. אנחנו אמורים לעסוק בהעברה של מידע בין גורמים בתוך מערכת הבריאות. ניצור מערכת משותפת לקופות החולים ולבתי החולים. השאיפה שלנו היא להגיע למצב בו יהיה טופס 17 ממוחשב. הטופס יעלה לענן והמטופלים ימשכו אותו משם. לשם כך נדרשת תשתית משותפת".
עוד ציינה לב עמי, כי המשרד מתכנן ליצור מרשמים דיגיטליים. "כך יוכלו המטופלים לפדות את התרופות בכל בית מרקחת, גם אלה של הקופות וגם בתי מרקחת קטנים", אמרה. "לשם כך נדרשת תשתית מיחשוב משותפת".
לב עמי התייחסה גם לעולם הנייד ואמרה, כי "יש מקום לפעילות בו, יש בו מקום ויש לו פוטנציאל".
"דיבורים על מובייל וענן שייכים לעבר"
דן בן סימון, מנמ"ר רשות האכיפה והגבייה, אמר בכנס ש-"דיבורים על מובייל וענן אלה דיבורים ששייכים לעבר. במקום לפנות לעולם המובייל, ייתכן שיש לפנות לתחום של אתרים מותאמי מובייל. הצעד הראשון בהתאמת האתרים למובייל הוא צעד קטן, שאינו דורש השקעה גדולה. הכי חשוב הוא המידע שיש שם".
"טכנולוגיה היא סוג של 'מאפשר', היא לא המטרה", הוסיף בן סימון. "אסור לנו, כמנמ"רים מובילי טכנולוגיה במשרדי הממשלה, להתמקד בטכנולוגיה, כי היא רק האמצעי".
הוא סיכם באמרו, כי "עלינו לראות האם אנחנו משקיעים את תקציבי ה-IT שלנו במקום הנכון והאם אנחנו מקבלים החזרי השקעה מהירים, נכונים ומוכחים. עלינו להתבונן מה חסר לנו ברמה הרוחבית. יש להביט רוחבית ולראות איפה משקיעים משאבים לטובת הדברים הכי טובים".
אזרחים לא פונים למשרד הרווחה. אלו כופים את עצמם על משפחות ומייצרים לעצמם עבודה. מדובר באוסף פקידות פרזיטיות שגורמות לנזקים איומים למשפחות. הדוגמא מהימים האחרונים "לשכת הרווחה אילת – חטפו מפליטה את בנה, ולא סיפרו לה היכן הוא" ביהמ"ש הורה להחזיר לפליטה שמתגוררת באילת את בנה הפעוט, שנלקח ממנה לפני כחודש על ידי אנשי האגף לשירותים חברתיים. האם: "שכבתי בבית החולים פצועה. הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדודי, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע". טרגדיה אנושית עם סוף טוב. בנה של מליטיי אדונם (35), תושבת אריתריאה שמתגוררת באילת, נלקח למשמורת האגף לשירותים חברתיים בעיריה לאחר שאמו אושפזה לפני כחודש בבית החולים לאחר שנזרקה מדירתה השכורה על ידי בעל הבית וכל חפציה הושלכו לרחוב. ביום רביעי שעבר, לאחר שעברה הערכה פסיכיאטרית שמצאה כי היא כשירה לקבל את בנה הפעוט בן העשרה חודשים, לידיה, קיבלה מליטיי אדונם (35) את בנה מיכאל בחזרה. זאת לאחר שהיה באחריות האגף כחודש. "שכבתי בבית החולים פצועה לאחר שבעל הבית היכה אותי", היא סיפרה. "הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדוד שלי, שמתגורר אף הוא באילת, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע. לאחר שהשתחררתי ניסיתי להשיב אליי את בני אבל אמרו לי שאני לא יכולה לקבל אותו". שבועות ארוכים הסתובבה אדונם מבוהלת וחרדה, ללא כל מושג היכן בנה. הפליטה שברחה מאריתריאה על רקע רדיפות של מוסלמים את בני הדת הנוצרית, מצאה עצמה בארץ זרה שאת שפתה אינה דוברת, ללא בן זוג תומך וללא ידיעה למי לפנות כדי להשיב אליה את בנה הקטן. מי שסייעה לה לבסוף לקבל את הילד בחזרה לחזקתה היתה ד"ר דניאלה אורטנר־שולנברג, שהלכה עמה לאגף לשירותים חברתיים, ואף ייצגה אותה. בדיון שנערך בבית המשפט, שם ביקשו עובדי האגף להשאיר את מיכאל הפעוט במשפחת אומנה. "לא יעלה על הדעת שאם פצועה ללא מקום לגור תעבור גיהינום בצורת לקיחת בנה מזרועותיה", אמרה ד"ר אורטנר־שולנברג. "אדונם היא אדם בריא וכשירה לגדל את הילד שלה. היא זקוקה לסיוע, לחמלה ולהבנה. היא פליטה שנעקרה מביתה ושסבלה מאלימות גופנית עליה פחדה להתלונן. אני לא מבינה מדוע לקחו ממנה את הבן שלה במקום לנסות ולסייע לה לגדל אותו". בית המשפט האריך את צו המשמורת של התינוק ביום שלישי שעבר עד לצהרי רביעי. בבוקר אדונם נבדקה על ידי פסיכיאטר, שאישר לה לקבל חזרה את הילד. "אני שמחה שבנה שב לזרועותיה", אמרה ד"ר אורטנר־שולנברג. "היא חיה עכשיו בקהילה תומכת, שתסייע לה לעבור את הימים הקשים ולטפל במיכאל הקטן. מתנדבי 'מרק לוינסקי' בסניף אילת תומכים בה ומסייעים בהוצאות הראשוניות של הטיפול בתינוק, כיוון שהיא נותרה חסרת כל. אני מלווה את המשפחה הקטנה ומאחלת להם רק טוב. אני בטוחה שיהיו עוד אילתים טובי לב שיתרמו למשפחה הקטנה ככל שיוכלו". עובדים סוציאליים חוטפים ילדים מהורים טובים וראויים - והם לא נותנים את הדין על פשעיהם. את כל הפרטים ניתן למצוא בבלוג http://lory-shemtov.com או הקישו בגוגל פשעי משרד הרווחה.