יאיר רמתי, משרד הביטחון: "הצלחנו לעמוד בכל האתגרים של מבצע עמוד ענן"
"אנו שואפים, בסיוע המודיעין, להיות תמיד שלב אחד לפני הגורמים המאיימים – בין אם מדובר בעזה, לבנון, סוריה או איראן. אם נוסיף את המידע מתחנות ההתראה האמריקניות, מצבנו היום מבחינת היכולת ליירט טילים טוב בהרבה", אמר רמתי – ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון ● משה יעלון, השר לנושאים אסטרטגיים: "על המצביא והטכנולוג להפעיל תרבות ארגונית של ביקורת והטלת ספק בכל דבר מוכר"
"הפלסטינים שיגרו במהלך מבצע עמוד ענן מטחים של 15-14 טילים בו זמנית, מסלולים שטוחים – והצלחנו לעמוד בכל האתגרים", אמר אתמול (ג') יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון האחראית על מערכות ההגנה מפני טילים ובהן כיפת ברזל, בכנס השנתי של בוגרי המכללה לביטחון לאומי.
לדברי רמתי, מערכת כיפת ברזל, למרות היותה מערכת טקטית, הצליחה לסייע בהכרעה במימד האסטרטגי. הוא הזכיר לכולם את הדילמות שהיו בשנות ה-90' באשר להגנה מפני טילים, בהן השאלות האם ניתן בכלל ליירט טיל בליסטי שתחימותו קטנה באמצעות מערך הגנה קרקע, מהי מידת האיום של טילי הסאקד והגראד, האם נכון להשקיע בהגנה על חשבון ההתקפה (ערעור תפיסת הביטחון המסורתית), האם ארה"ב תהיה מוכנה לסייע לישראל לאורך זמן במימון הגנה מטילים ומהי מידת ההגנה שניתן לספק לעורף.
רמתי אמר, כי "שתי הסוללות הראשונות היו במימון ישראלי. סוללות 4-3 היו במימון אמריקני של 204 מיליון דולרים. בזמן מבצע עמוד ענן, סוללות 5 ו-6 היו בבניה, ואת סוללה 5 הצלחנו להביא לתל אביב זמן שיא, כאשר הפעילים היו צריכים להתמודד עם תוכנה לא יציבה בשפה חדשה עבורם. הם הצליחו לעשות זאת בתוך יום וחצי".
"במימד הטכנולוגי, כמו גם במימד הכלכלי, הוויכוח הוכרע בזכות הסיוע האמריקני. מנהלת חומה עלתה מפרויקט אחד, פרויקט החץ, לארבעה פרויקטים במקביל: כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 (ו-3 בפיתוח) ופרויקט בני רשף. אנו שואפים, בסיוע המודיעין, להיות תמיד שלב אחד לפני הגורמים המאיימים – בין אם מדובר בעזה, לבנון, סוריה או איראן. אם נוסיף את המידע מתחנות ההתראה האמריקניות, מצבנו היום מבחינת היכולת ליירט טילים טוב בהרבה".
משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים, השתתף אף הוא בכנס ואמר: "מהפכת המידע וההתפתחות הטכנולוגית בתחום הניוד – ביבשה, בים, באוויר ובחלל, התפתחות יכולת האש המדויקת והתפתחויות טכנולוגיות נוספות, הביאו להיצף של יכולות שהמצביא יכול לבחור מתוכן, שלא לדבר על הסייבר. הבעיה מתחילה בממשק בין המצביא והטכנולוג. החשש הוא שגם המצביא וגם הטכנולוג מתכוננים למלחמה הקודמת".
לדבריו, "מציאות זו מהווה אתגר בין המצביא לטכנולוג, שכן הראשון צריך להבין לעומק את היכולות של הטכנולוגיה, ואילו הטכנולוג צריך להבין את הצרכים של הצבא. האתגר של המצביא הוא להתגבר על המשקולות הכבדות של העבר, של המוכר והידוע".
יעלו הוסיף ואמר, כי "הממשק בין המצביא לטכנולוג אינו מסתיים עם קבלת ההחלטה על רכישת הטכנולוגיה. הטמעת הטכנולוגיה היא תהליך קריטי ביכולת של צבא להפיק ממנה את המיטב. יש התנגדות לשינוי; תקופת המעבר בצבא ממצב א' למצב ב' היא רגישה במיוחד מצבא הנדרש למוכנות. המצביא והטכנולוג צריכים לבצע את התפקיד בקפידה תוך מעורבות אישית גבוהה".
הוא סיים את דבריו באומרו, כי "על המצביא והטכנולוג להפעיל תרבות ארגונית של ביקורת והטלת ספק בכל דבר מוכר. הדבר היחיד הקבוע הוא השינוי. במציאות שכזו, ארגונים שאינם מחנכים את אנשיהם לשאול את עצמם מדי יום מה נשתנה – הופכים ללא רלוונטיים".
פרופסור דניאל הרשקוביץ, שר המדע, תיאר בכנס את פעילות ישראל בחלל: "כשר המדע אני אחראי על סוכנות החלל הישראלית, שאמונה על הפן האזרחי של תוכנית החלל. בעולם כולו החלל התחיל משימוש צבאי, אבל היום הנתח האזרחי מטפס ובמדינות רבות הוא כבר עובר את ה-50% מהפעילות בחלל".
לדבריו, "כשמדברים על חלל, כולנו צרכנים של שירותים כגון גישה מרחוק, שירותי טלפוניה, שירותי טלוויזיה ו-GPS. מעטים יותר מסוגלים לשגר לוויינים או לייצר מערכות לוויינים ומכלולים, תחנות קרקע, צלחות ואנטנות תקשורת. התעשייה הישראלית נוטלת חלק בכמה היבטים של שרשרת המזון בתחום החלל".
תגובות
(0)