פרופ' יוסי גרוס: "ככל שמתרחבים תפקידי הדירקטוריון – כך מתרחב תפקיד המבקר"

"כאשר אתה ממנה מישהו שימלא תפקיד מסוים אתה מצפה שהוא יעשה זאת לטובת מי ששלח אותו, אבל יש בעיה - החשש שהוא יעשה לטובתו-הוא", אמר פרופ' עו"ד גרוס, יושב ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ● לדבריו, "המחוקק ממעיט לדבר על מהות תפקיד המבקר הפנימי ואינו קובע באופן פרטני את תפקידו, אחריותו וסמכויותיו"

"ככל שמתרחבים תפקידי הדירקטוריון, לרבות ניהול סיכונים ובקרה – כך מתרחב תפקיד המבקר", אמר פרופ' עו"ד יוסי גרוס, יושב ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

פרופ' גרוס דיבר בכנס המקצועי השנתי של ISACA ישראל ו-IIA ישראל, איגוד המבקרים הפנימיים. הכנס נערך אתמול (ד') והיום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות מבקרים פנימיים ורואי חשבון ממגוון ארגונים. זהו הכנס השנתי ה-34 של ISACA ישראל והשני של IIA ישראל.

בדבריו הדגיש פרופ' גרוס את ההיבטים המשפטיים בעבודת הביקורת הפנימית. הוא ציין, כי "המחוקק ממעיט לדבר על מהות תפקיד המבקר הפנימי ואינו קובע באופן פרטני את תפקידו, אחריותו וסמכויותיו".

"תזכרו את הסיסמה OPM, ראשי תיבות של 'כסף של אחרים'", אמר בהתייחסו לבעלי המניות בחברות. "לבעלי המניות אין הרבה מה לומר. לכן, יש דירקטוריון שנועד לייצג אותם".

לדבריו, מתקיימים קשרים בין בעלי המניות, רואה חשבון-מבקר והדירקטוריון, שממנה מנכ"ל, ועדת ביקורת ומבקר פנימי. "יש לנו בעיה שמכונה 'דילמת הנציג'", אמר פרופ' גרוס. "כאשר אתה ממנה מישהו שימלא תפקיד מסוים אתה מצפה שהוא יעשה זאת לטובת מי ששלח אותו, אבל יש בעיה – החשש שהוא יעשה לטובתו-הוא. למשל, אומרים למישהו: 'לך תביא כוס מים, תקבל 10%. קיים סיכוי שעקב התת-מודע שלו, הוא ירכוש כוס מים ב-20 שקלים ולא ב-10".


צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

"שיקולי המנכ"ל שונים מטובת החברה", הוסיף. "המנכ"ל יכול לחשוב על טובתו-הוא. על כך שזה לא יקרה מופקדים מבקרי הפנים. הם נועדו לבלום את המנכ"ל ואת ההנהלה".

הוא ציין את המקרים בהם קיימת חובה למנות מבקר פנימי: בחברות ציבורית, פרטית שהיא חברת אג"ח ועירונית, במוסדות אקדמיים, בגופים שפועלים על פי רישיון ממשלתי, כמו מפעל הפיס, במשרדי ממשלה ובגופים שמבוקרים על ידי מבקר המדינה.

"יש מגמה להשוות את מעמד המבקר הפנימי לזה החיצוני", אמר פרופ' גרוס. "לכן, לא יכהן כמבקר פנים בעל עניין בחברה, נושא משרה בה, קרוב של מי מהם והרו"ח-המבקר".

דילמות בעת מינוי מבקר פנים
הוא ציין כמה דילמות בעת מינוי מבקר פנים: מה לעשות כאשר מבקר פנימי בחברה בת הוא רואה החשבון של החברה האם? מה קורה כשמבקר פנימי הוא שותף זוטר בפירמה של 100 שותפים? מה לעשות כאשר ממנים מבקר פנימי בחברה בת, תוך ניתוקו מהמבקר של חברת האם? וככלל – האם המבקר הוא פנימי או חיצוני?

פרופ' גרוס ציטט כמה מהמלצות ועדת זיידלר לפיהן "אין להשתמש בשם 'מבקר פנימי' שלא למשהו הקשור לביקורת; על המבקר הפנימי להכין את תוכנית העבודה שלו בשיתוף הממונים עליו; אין למנוע ממבקר פנימי גישה למידע, לרבות מידע כספי, אם הדבר נחוץ לצורך עבודתו; ויש להשוות את מעמד המבקר לדרגת סמנכ"ל, לרבות בשכר ובתנאים".

על מנת להמחיש את חשיבות תפקיד המבקר הפנימי ציין פרופ' גרוס, כי בחקירה שנעשתה לאחר גילוי ההונאה בבנק למסחר עלה שהדירקטוריון של הבנק צמצם את היקף המכסה של שעות העבודה של המבקר הפנימי – דבר שהחליש את יכולת הפיקוח שלו וסייע להונאה שלא להתגלות.

בסיום דבריו אמר פרופ' גרוס, כי "מטרת הביקורת היא לסייע לדירקטוריון לפקח על המנכ"ל ועל ההנהלה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים