ד"ר מיכאל רודה, יבמ: "לפני מעבר לענן, יש לבדוק את ההשפעה של המרחקים הפיזיים על זמני התגובה וטיב השירות"

"כאשר בודקים את הכדאיות במעבר לענן, תחום חם מאוד כיום, יש לקחת בחשבון את ההשפעה הקיימת של המרחקים הפיזיים שנוצרים בין המשתמש למחשב שמספק לו את השירותים", אמר ד"ר מיקי רודה, סגן נשיא יבמ (IBM) העולמית.

ד"ר רודה דיבר במושב בנושא תוכנה וענן, שנערך במסגרת הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שהופק על ידי אנשים ומחשבים. מנחה הכנס היה דיוויד אסיא, יושב ראש איטורו ומייסד מג'יק (Magic).

הרצאתו של ד"ר רודה התמקדה בהשפעות המקומיות והגלובליות של המעבר לענן, ובעיקר השפעת מהירות זמן התגובה של יישומים ושירותים שונים והיבטים כלכליים. הוא ציין, כי "ברור לכולם שהמעבר לענן הוא עובדה קיימת, אבל כאשר מחליטים להעביר שירותים מסוימים לענן, יש לקחת בחשבון את ההיבטים הללו, כאשר הדגש הוא שיש לחבר ביניהם למכלול שיקולים אחד".

לדבריו, "במהלך המעבר לענן, רבים שוכחים שנוצר מרחק של אלפי קילומטרים בין המקום הפיזי שבו היישום יושב על המחשב למקום שבו הוא מסופק פיזית. מדובר באלפיות השנייה, אבל אם הפרוטוקולים לא הותאמו למצב החדש והיישום לא שודרג לענן, עלולה להיות לכך השפעה על טיב השירות ומהירות התגובה ללקוח, עד כדי כך שזה מייתר את היתרונות הרבים שיש במעבר לענן. כשמעבירים יישום מסוים שיושב פיזית על דיסק מחשב לענן באמצעות האינטרנט, לא יתקבל תמיד זמן התגובה הרצוי. לדוגמה, דבר שלוקח שלוש מאיות השנייה עלול לקחת שבע דקות, אם לא תטופל האצת הגישה לרשת ויעודכן פרוטוקול התקשורת".

היבטים נוספים עליהם הוא עמד קשורים לחישוב ה-ROI במעבר לענן, בין היתר היבטי כוח אדם ועלויות. "המעבר לענן מאפשר להגדיל כמעט ללא הגבלה את מספר השרתים שארגון יכול להעלות. לכן, יש לתת מענה לאנשים שיפעילו את השרתים, הגדלת משמרות והרחבת צוות כוח אדם. המעבר לענן אומנם מגדיל את היעילות, אבל יש נקודה שבה הדברים מגיעים לרוויה, ואז ה-ROI כבר נמצא בסימן שאלה".

"יבמ סבורה, כמו כולם, שיש הרבה מאוד יתרונות למעבר לענן, והיא מספקת את כל הפתרונות לכך", ציין רודה. "למשל, בזכות המעבר לענן נוצרו לא מעט שווקי מישנה שאפשרו לארגונים לספק שירותים שלא נתנו אותם עד היום, תוך ניצול התווך ששמו אינטרנט".

לגבי השוק הישראלי אמר ד"ר רודה, כי "ההיבט הכלכלי אקוטי מאוד בו, כי ישראל היא מדינה קטנה ולכן יש חשיבות רבה ליכולת של ארגונים להתעלות על עצמם ולאפשר שיתוף ידע בהתמודדות עם אתגרים כמו אתגרי הענן".

ניהול משאבי ה-IT על פי מיקרוסופט
שמואל גולדשטיין, מנהל תחום פלטפורמות במיקרוסופט (Microsoft), אמר שהאסטרטגיה של הענקית מרדמונד היא לאפשר לכל לקוח להמשיך לנהל את משאבי ה-IT שלו בצורה משולבת על ידי הוצאה לענן או להמשיך לנהל אותם בעזרת כלים מקומיים. "מיקרוסופט מציעה פלטפורמה אחודה כדי שתאפשר ללקוח לממש את כל אחד מהטרנדים החמים שקיימים כיום בשוק ה-IT", אמר.

בהמשך הרצאתו הציג גולדשטיין את מערכת ההפעלה חלונות Azure, שמאפשרת הרצת שירותי ענן, כדי לייצר אוטומציה של תהליכי ייצור.

"יש הימור במעבר לענן"
ערן בראון, מהנדס מערכות בנט-אפ (NetApp) ישראל, ציין שהחברה מתמקדת בפתרונות שמאפשרים להפוך את השירותים שארגונים מספקים בענן לתחרותיים יותר."יש במעבר לענן, כמו בכל טרנד חדש, אלמנט של הימור", אמר. "אולם, בעולם התשתיות ההימור עלול להיות מסוכן, ולכן על אנשי ה-IT להיזהר לא לייצר פילים לבנים של דטה סנטר אחד. עושים זאת במטרה להוזיל עלויות, אבל אז מגלים שהחיסכון היה לא לעניין".

לדבריו, "נט-אפ מתעקשת על תכנון ארוך טווח, נטילת מינימום סיכונים ועמידה על קביעה של SLA ברור לכולם".

"זיהינו את המעבר לענן כבר ב-2008"
בכנס השתתף גם מתי שם טוב, מנכ"ל חברת התוכנה אקס ליבריס, ששולטת בחלק ניכר משוק הספריות והארכיונים האקדמיים והציבוריים ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט. שם טוב חלק עם משתתפי הכנס רשמים משינוי ארגוני ועסקי שערכה החברה בתקופה האחרונה – מעבר משיטת הרישיונות והזיכיונות על בסיס תוכנה שהייתה מותקנת ומופצת ברחבי העולם לשיטת השירותים באמצעות הענן. לדבריו, החברה ביצעה את הכול בשקיפות ובזמן אמת, ללא השבתה של השירותים.

"זיהינו את המעבר לענן כבר ב-2008 ואז התחלנו לפתח את הדור הבא של המוצרים שלנו", ציין שם טוב. "עבדנו בצורה מדורגת, עברנו את כל שלבי המיחשוב הארגוני והעברנו פלטפורמות לענן בצורה זהירה". הוא הוסיף ש-"כיום, 60% מהתוצרת שלנו היא בענן. אנחנו עובדים במודל SaaS וברור לנו שזה הולך ומתרחב". הוא ציין שבמהלך שנות פעילותה רכשה אקס ליבריס מספר חברות תוכנה בעולם, כולל מתחרים שלה, ושהיא נחשבת לאחת החברות היותר מצליחות בעולם בתחום זה. כיום פועלת החברה ב-81 מדינות ומעסיקה 530 עובדים .

"השינוי העיקרי שעברנו הוא בתפיסה", אמר שם טוב. "אנחנו לא מוכרים יותר רישיונות אלא שירות באמצעות הענן ובהתחשב בהיסטוריה שלנו, זה שינוי מאוד מהותי, שאני שמח שעברנו אותו בהצלחה".

הדובר האחרון במושב היה פרופ' משה בן בסט, מייסד חברת התוכנה קליקסופטוור, יזם ואיש היי-טק ותיק. הוא סיפר על ההיסטוריה של החברה, שנחשבת מובילת שוק בתחום שירותי התוכנה בענן.