"יש להקים פורום תעשיה-אקדמיה שידון בדרכים בהן ניתן לסייע לבוגרי הנדסת תוכנה להשתלב בענף"

"יש להקים פורום תעשיה-אקדמיה שידון בדרכים בהן ניתן לסייע לבוגרי הנדסת תוכנה להשתלב בענף", אמר ד"ר עמיר תומר, ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית כנרת. ד"ר תומר אמר את הדברים ברב-שיח שערכה מערכת אנשים ומחשבים בנושא עתיד ההוראה במקצוע הנדסת התוכנה. רב-השיח נערך לקראת כנס הוראת התוכנה בישראל, שיתקיים ביום ה' הקרוב במכללה האקדמית כנרת ביוזמתו של ד"ר תומר – מי שהקים את המחלקה להנדסת תוכנה במכללה לפני כשנתיים חצי, במסגרת בית הספר להנדסה תוכנה.

ד"ר תומר אמר במפגש, כי בשוק הישראלי מזומנת תעסוקה רבה לבוגרים אקדמאיים במקצועות התוכנה: "רובם מתחילים את עבודתם כמתכנתים, ולעיתים תוך זמן קצר עוברים הבוגרים למסלולי קריירה מגוונים, כאשר הקידום מבוסס על ניסיון מקצועי. אולם, מדובר בתחום רחב במיוחד. הביטו במודעות הדרושים המופיעות בעיתונים: תחת סעיף הנדסת התוכנה מופיעים בעלי תפקידים שונים, כמו מפתחי ++C, ג'אווה (Java), דוט.נט (Dot.Net) ועוד. אז מה זה מהנדס תוכנה בעצם?".

ישי פרנקל, מנהל אינטל (Intel) ירושלים, אמר ברב-השיח שלדעתו השאלה אינה "מה זה מהנדס תוכנה", אלא מה מחפשת התעשייה. "מבחינתנו באינטל, המדד הקובע לבוגרי מחשבים הוא אינו תואר המהנדס, אלא יכולת ראייה רחבה ובנייה של מערכות מורכבות. עם זאת, יש תחושה של דלתה רצינית ביותר בין המישור התיאורטי לזה הפרקטי. הבוגרים שמגיעים אלינו לא באים לרוב עם תפיסה רחבה. יש הרבה אבחנה פרטנית והעדר ראייה הוליסטית".

ד"ר אריאל פרנק, סגן ראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, אמר כי הבעייתיות מתחילה בכך שארבע האוניברסיטאות הגדולות בישראל לא מכירות במקצוע הנדסת התוכנה. "בכל אוניברסיטה מכובדת, כולל בר אילן, יש פקולטות שלמות להנדסה, כאשר יש הפרדה ברורה בין מהנדס כימיה למהנדס בניין, למשל. עם זאת, לימודי המחשבים לא מתבצעים תחת ההגדרה 'הנדסת תוכנה'. אצלנו, בבר אילן, זה נקרא 'טכנולוגיית המידע'".

בסך הכל, אמר ד"ר פרנק, קיימות כיום בארץ שש מכללות שמלמדות הנדסת תוכנה. לכן, הציע, שהמדינה תקים פקולטה להנדסת תוכנה בכל המוסדות האקדמיים הגדולים, דבר שישפר להערכתו את מעמד המקצוע ואופי הלימוד שלו.

לדברי יונתן להמן, ארכיטקט תוכנה בסיסקו-NDS, "מי שמכיר את מקצוע הנדסת התוכנה, מבין שזה תהליך של התפתחות עם ניסיון מתבקש. עם זאת, המוסדות האקדמיים יכולים בהחלט להתאים את תוכנית הלימודים שלהם למציאות הזו, ולהכשיר מהנדסים על ידי שילוב עבודה מעשית כחלק מתוכנית הלימודים".

אבי נתן, ממקימי מרכז המו"פ של מיקרוסופט (Microsoft) ישראל ומלווה חברות, אמר כי "התעשיה אינה הומוגנית ולכן ציפיות הגיוס מבוגרים שונים הן לא אחידות. כאשר הקמנו את מרכז המו"פ של מיקרוסופט, חיפשנו אנשים עם יכולת ראייה רחבה ומחשבה – ובאופן טבעי, בוגרי הנדסה. אנחנו צריכים אנשים הרבה יותר מתודיים, עם ראייה רחבה, ואין ספק שהאקדמיה יכולה לסייע בזה".

אלי לוי, מנכ"ל חטיבת התוכנה של HP בישראל (מרקורי לשעבר), המשמש גם כיו"ר הכנס במכללה האקדמית כנרת, אמר כי בעולם המחשבים, ובמיוחד בתוכנה, יש אנשים מצוינים שלא סיימו את האקדמיה ובכל זאת נחשבים למקצוענים. עם זאת, סייג, "כאשר אני צריך אדם שיהיה אחראי על עשרת אלפים משתמשים מכל העולם, הייתי מעדיף שיהיה מהנדס".

ד"ר יעל דובינסקי, חוקרת במעבדות יבמ (IBM) בחיפה ומרצה אורחת בטכניון, הסכימה עם יתר הדוברים, כי יש פערים בין מה שצריכה האקדמיה לתת בתחום הנדסת התוכנה לבין הדרישות בשוק. לדבריה, צריך ליצור את המנגנונים שיאזנו בין השניים. "האקדמיה עובדת הרבה על שיטתיות, ויש לא מעט אזורים בתחום הנדסת התוכנה שמבוססים על כך. אם היינו יכולים להגדיר את התחומים הללו מראש ולהכשיר סטודנטים למקצועות המתאימים, זו בהחלט היתה יכולה להיות תרומה חשובה".

ד"ר שלמה מרק, ראש המחלקה להנדסה במכללה האקדמית סמי שמעון, סיפר ברב-השיח, כי במכללה נמשכים לימודי ההנדסה ארבע שנים במקום שלוש, כאשר השנה הרביעית מוקדשת לעבודה מעשית בשיתוף התעשייה. "במסגרת זו, מוצמדים הסטודנטים לחברה מסוימת, ובסוף עושים פרויקט אמיתי בליווי אנשי התעשיה. לדעתי, זה המודל שצריך ליישם בתעשייה, אבל יש לקחת בחשבון שיש מחסור באנשי מקצוע ומורים שילוו את הסטודנטים".

כנס הוראת התוכנה בישראל ייערך ביום ה' הקרוב במכללה האקדמית כנרת