ג'יימס רינדרס, אינטל: "אנחנו מציעים בתחום הפיתוח אבולוציה במקום מהפכה"

לדברי רינדרס, אוונגליסט ראשי בחטיבת מוצרי התוכנה של החברה, שלא כמו Nvidia, שכורכת את התפתחות תחום העיבוד עם מודל תכנות שונה, אינטל מעוניינת בהמשכיות של המודלים והשפות הקיימות ● עוד הוא אמר שאינטל שוללת את הרעיון לפיו תכנות מקבילי כרוך במאמצי פיתוח קשים יותר, בניגוד לקולות אחרים שנשמעים בתעשייה ● הוא הציב את ישראל במקום טוב בנושא

17/04/2013 12:54

"אינטל (Intel) מציעה בתחום הפיתוח אבולוציה במקום מהפכה. אנחנו משקיעים משאבים עצומים בניסיון לשמור שהתכנות סביב החומרה שלנו יהיה קל ונגיש, או לפחות לא קשה יותר כשהפיתוח הופך למקבילי", כך אמר ג'יימס רינדרס, אוונגליסט ראשי בחטיבת מוצרי התוכנה של החברה. הוא אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים שנערך בכנס התוכנה של החברה שהתקיים בצ'נטלי, צרפת.

רינדרס הדגיש שבניגוד לחברות כמו NVidia, שמנסות לשכנע את התעשייה על נחיצותו של מודל פיתוח שונה לחלוטין כדי להיות מכוונים לעתיד, אינטל סבורה שיש להיצמד לאותם מודלי פיתוח ולאותן שפות ידועות לכל. "העמדה האחראית שלנו כלפי התעשייה לא באה על חשבון חדשנות ויצירתיות", ציין.

מדוע להיצמד לאבולוציה ולא למהפכה בתחום?
"כיוון שיש בכך יתרונות משמעותיים לתעשייה. אנחנו מאמינים שזו הדרך במידה רבה מאוד ולכן השקענו מאמצים אדירים שהמעבדים מרובי הליבות החדשים שלנו, Xeon 5, יעשו שימוש באותה שפה ובאותם מודלים כמו המעבדים האחרים שלנו. לו היינו יוצרים מהפכה, פחות מפתחים יכולים היו לנצל את הטכנולוגיה הזו. באבולוציה, לעומת זאת, כולם יכולים להצטרף. אני לא טוען שאין בגישה שלנו חסרונות, אבל הם מעטים לעומת היתרונות שמצאנו. למדנו לקח שבאמצעות הקשר לדבר הקיים אנחנו עושים את החדש לאפשרי. אם אתה מנחית רכיב מהפכני, האלמנטים הישנים לא יכולים לקחת עוד חלק, והמשמעויות של זה הן היקפי מכירה נמוכים, עלויות גבוהות ודברים נוספים שלא רצינו שיקרו".

מה מציעה אינטל בתחום העיבוד מרובה הליבות?
"המעבד החדש שלנו כולל 61 ליבות, בעוד שהמערכת הקודמת שלנו כללה שמונה ליבות. אמנם, לא מדובר בהכפלת כוח הביצוע פי שמונה, אבל גם הכפלה פי שלושה בעוצמת הביצוע מהווה קפיצה עצומה. אני רוצה לציין שהקפיצה הזאת נעשתה במהלך שנה אחת בלבד".

"כפי שאני רואה זאת, זו רק יריית הפתיחה. בעתיד הקרוב נמשיך להציג את יכולתנו לספק חומרה מורכבת יותר שמאפשרת להתמודד עם אתגרים מדעיים קשים יותר ויותר. כל זאת, כאשר אנחנו מריצים את אותה שפת תכנות ובאותן מתודות של מיחשוב המוכרות לתעשייה. מעניין לראות מה אנשים מסוגלים לעשות עם הפתרונות שלנו, האם יהיו אלה התמודדות עם אתגרים מדעיים מורכבים, מענה למחלות שונות או חיפוש אחר מקורות אנרגיה חדשים. החזון שלנו הוא לאפשר כל זאת ולהמשיך לבנות מערכות מתוחכמות יותר, כאשר חלק חשוב בכך קשור ביכולת הפיתוח סביב פתרונות החומרה שלנו. עם כל שביעות הרצון מ-Xeon 5, עדיין יש להכניס בו לא מעט שיפורים, כמו, למשל, בתחום הזיכרון ובקישורים המתאפשרים במערך".

"אינטל מספקת יותר מעבדים מרובי ליבה מכל ספק אחר", ציין רינדרס. "מרבית השוק עושה שימוש במעבדים שלנו. בנוסף, יש לנו תפקיד מהותי בתעשיית התוכנה, ומעידים על כך ההשתתפות בבניית Threading Building Blocks והמעורבות שלנו בסטנדרט Open MP. אני לא רואה ספקים אחרים עם מעורבות כזו. התפקיד המרכזי שלנו לא מוגבל לתחום החומרה – הוא גם בתחום התוכנה. זה עוזר לתעשיית התוכנה ומסייע גם לאינטל עצמה. בכך שיש לנו לקוחות רבים שעושים שימוש בכלי התוכנה שלנו, תהליך הלמידה שלנו הופך פורה יותר, ובתורה, בניית החומרה הופכת טובה יותר. יש בחומרה שלנו לא מעט יכולות שהתפתחו כתוצאה מהלמידה שהגיעה מתחום התוכנה ומהעבודה עם מפתחי תוכנה, כך שהדיאלוג שלנו עם התחום תורם לכך שהמוצרים העתידיים שלנו יהיו טובים יותר משל הספקים האחרים בשוק".

אילו אתגרים בולטים יש בתחום הפיתוח המקבילי?
"תכנות מקבילי הוא רעיון חדש למדי, בהתהוות, ורוב המתכנתים כלל לא רגילים אליו. אין לנו דיי כלים עבורו, אין לנו דיי ניסיון בלעשות בו שימוש וללמד אותו, מה גם שנקודת ההתחלה של כל דבר חדש שיוצא לשוק תמיד קשה יותר ממה שקורה בהמשך. אני סבור שבעתיד הוא לא ייראה כה מורכב כפי שהוא נראה כיום".

"אחד האתגרים הידועים לנו במחשבים מקביליים גדולים הוא שככל שיש יותר מקביליות על החומרה כך יש יותר אפשרויות לכשלים. אולם, יש לכך מענים. למשל, אחד התחומים החמים במחקר ובמוצרים עתידיים נקרא Fault-tolerance, והכוונה היא ליכולת לטפל בבעיות במערכת לפני שהיא קורסת. בתחום החומרה נעשה יותר ויותר שימוש ב-ECC (ר"ת error-correcting code) וגובר השימוש ב-Checkpointing, שמקפיא תמונת מצב בתדירות רצויה, כך שאם המכונה מתרסקת, ניתן לחזור לנקודה הקודמת. זו יכולת קריטית בעבודות עיבוד שנמשכות עלפני זמן רב".

היכן ממוקמת ישראל בתחום?
"במקום טוב. ישראל הייתה מאז ומתמיד מאמצת חדשנות בהתלהבות ואני צופה שימשיך להיות לה תפקיד משמעותי בפיתוח דרכים חדשות לניצול החומרה החדשה שלנו. בהקשר זה אני נזכר בחברת Waves audio הישראלית, שפיתחה יכולת עיבוד צליל חדשנית שהתייחסה ליכולות המחשוב העתידיות שנספק. האלגוריתם שהיא פיתחה הקדים את זמנו, כך שלו הריצה את היישום שלה על מחשב לפני עשור, הוא היה זולל יותר כוח ממה שהמעבד אפשר. כיום, המחשבים חזקים דיים עבור עיבוד הצליל שהיא עושה ובזכותה מערכות הקול במחשבים נשמעות מצוין".

אתה יכול לציין חברות נוספות שמכוונות כך לעתיד?
"לצערי, לרוב איננו יודעים באינטל על החברות הללו. בדרך כלל אנחנו מתוודעים אליהן רק כשהן פורצות לשוק. בכל מקרה, אני מקווה שקיימות חברות רבות שכאלה. אנחנו, באינטל, נשמח לשמוע על כך".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לצרפת

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים