פרופ' ג'יימס קונלי, מומחה לקניין רוחני: "בגלל השוק החופשי, כיום יש ערך גבוה לפטנטים"

"בניגוד למצב לפני חמש או עשר שנים, כיום יש שוק חופשי לפטנטים ולכן יש להם ערך גבוה", כך אמר פרופ' ג'יימס קונלי, מומחה לקניין רוחני מבית הספר לניהול קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן.

פרופ' קונלי מרצה בנושאים של קניין רוחני וחדשנות למנהלים מכל העולם הלומדים בקלוג ובשלוחותיו בארצות הברית, אירופה והונג קונג. הוא הגיע באחרונה לארץ במסגרת השבוע הבין לאומי של תוכנית קלוג-רקנאטי ללימודי תואר שני במנהל עסקים, שהיא חלק מהפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.

בראיון לאנשים ומחשבים הסביר פרופ' קונלי, כי "יש מספר סוגי גורמים אפשריים לרכישת פטנטים. הסוג המוכר ביותר אלה המגה-חברות, כגון גוגל (Google), אפל (Aplple), יבמ (IBM) ומיקרוסופט (Microsoft). הן קונות את הפטנטים משתי סיבות: אחת מהן היא לחסום זו את זו וסיבה שנייה היא חופש לפעול. כדאי להן להיות הבעלים של הפטנט, כדי שחברות אחרות לא יוכלו לחסום אותם. בנוסף, הבעלות על הפטנטים, כמו גם על סוגים נוספים של קניין רוחני, כגון סימני מסחר, מאפשרת להן לבצע רישוי צולב עם חברות, לרוב קטנות יותר באקו-סיסטם שלהן, שיש להן פטנטים משלימים, והן משלמות הרבה כסף כדי לזכות ברישיון שימוש באותם פטנטים".

"הקניין הרוחני הוא פוליסת ביטוח"
בהמשך דיבר פרופ' קונלי על שוק הפטנטים הישראלי ואמר, כי "כמי שנמצא בקשר שוטף עם יזמים ישראליים, כמדינת סטארט-אפ – ישראל די טובה ביצירת קניין רוחני. היזמים המקומיים למדו היטב כיצד לשחק במשחק הקניין הרוחני". הוא סיפר על ביקור שערך בארץ לפני כשנה, שבמסגרתו הוא הופיע בפני פורום היזמים של MIT. "היה חדר מלא ביותר מ-100 יזמים. דיברתי שם על פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וסודות מסחריים, והתברר לי שהעניין בישראל בתחומים אלה גדול מאוד", אמר.

לדבריו, "היזמים צריכים להבין שהקניין הרוחני הוא מעין פוליסת ביטוח שמאפשרת לנקוט בצעדים נגד מי שמשתמש בהמצאה של בעליו, מעתיק את התוכן, משתמש במותג או בסימן המסחרי או גונב את הסודות. הדרך היחידה של היזמים לשמר את הבידול הוא לשמור על הפטנטים שלהם. גם אם החברה פושטת רגל, כמו שקורה לעיתים קרובות ביזמויות, מה שנשאר הוא הפטנט. עד לפני כמה שנים לא ניתן היה לעשות עם זה דבר ואילו כיום יש מי שרוכש פטנטים".

הוא ציין, כי "יש חברות שירכשו פטנטים ישראליים, למשל חברת RPX. כמו כן, יש כיום אפשרות לגייס הון בבורסת הונג קונג עם ערך המבוסס אך ורק על קניין רוחני. הונג קונג עשויה להיות מקום מעניין להנפקה של חברות ישראליות. ישראל מציעה אנשים מאוד חכמים ועל השוק בישראל לקחת את הידע של אנשיו, להבטיח אותו בשווקים אחרים ולמכור אותו". עוד העיר, כי "בנוסף ל-RPX ולבורסת הונג קונג צצים בזמן האחרון אוגרי פטנטים דוגמת חברת אינטלקטואל ונצ'רס, שרוכשת את הפטנטים כדי למכור להם רישיונות".

הוא התייחס לאספקט המשפטי של שוק הפטנטים ואמר, כי "לפני חמש שנים השוק הזה לא היה קיים. השוק קם בגלל הסביבה המקרו-כלכלית הנוכחית, מאחר שהתדיינות משפטית הפכה אמצעי חזק בארצות הברית כדרך לממש ערך מפטנטים. אם החוקים ישתנו במטרה לפצות על הכוח של אותם תובעים, אותם אוגרי פטנטים לא יצליחו לשרוד".

אחת הדוגמאות הבולטות לאספקט המשפטי של עולם הפטנטים הוא המלחמה הניטשת בנושא בין אפל לגוגל. "מי שנלחמת באפל היא אמנם גוגל, אבל זה נוגע גם ללקוחות של גוגל שמשתמשים באנדרואיד (Android), בעיקר סמסונג (Samsung) אך גם חברות אחרות, כגון LG ו-HTC. אפל לא אוהבת את הדרך שבה גוגל פיתחה את אנדרואיד וסבורה שהיא גנבה הרבה תכונות שיש ב-iOS. הקרב בין גוגל לאפל, שהתחיל עוד בימיו של סטיב ג'ובס, יהיה ארוך ואני לא מצפה שיהיה ניצחון לאף צד". הוא ציין, כי "אפל היא התובעת ולכן יש לה יתרון. בנוסף, משתמשי אנדרואיד בצרות בגלל גוגל, כי בסופו של דבר, התהליך גרום לעלויות גדולות שיגולגלו על הציבור".