ג'יימי פופקין, גרטנר: "מתכנתים ישראליים, כדאי לכם ללכת לסין ולהודו – יש שם הזדמנויות רבות"

"בסין ובהודו יש כר נרחב לפעילות בעולם ה-IT. למרות שהן נתפסות כארצות מוטות היי-טק, עדיין יש שם פוטנציאל פעילות גדול. עצתי למתכנתים ישראלים ולחברות התוכנה הישראליות היא לפנות לארצות אלו, כי בפירוש יש להם מה להציע שם", אמר בראיון לאנשים ומחשבים ג'יימי פופקין, סגן נשיא בגרטנר העולמית. פופקין היה אחד משני דוברי המפתח בכנס השנתי ה-20 במספר שערכה גרטנר המזה"ת היום (ד') במלון הילטון בתל אביב.

לפני כשנתיים פופקין וכמה מעמיתיו לחברת המחקר הוציאו ספר בשם "IT and The East", הבוחן כיצד סין והודו מעצימות את הכלכלה שלהן בעזרת הטכנולוגיה. פופקין הציג בפני המשתתפים את העדכונים שחלו מאז ראה הספר אור, בהוצאת בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הארווארד, ותיאר בפניהם את האופן בו יכולות ארצות המערב ללמוד ולאמץ את התנהגותן הטכנולוגית של שתי הענקיות מהמזרח, אותן הוא כינה "Chindia" (שילוב של China – סין, ו-India – הודו).

"ההשפעה הטכנולוגית והכלכלית של שתי הארצות, וסין במיוחד, על העולם המערבי היא רחבה ביותר", אמר פופקין. לדבריו, "הפעולות הכלכליות אותן עורכות סין והודו הן עדיין ברמה לא גבוהה, אולם לא ירחק היום בו המצב הזה ישתנה. מתהווה פה שיתוף פעולה רב עוצמה". הוא הסביר, כי בשל שיתוף הפעולה המתרקם בין השתיים, "לארגונים ב-Chindia תהיה גישה למיומנויות ולמשאבים משלימים, ואלו תספקנה להן את הפוטנציאל להוביל שווקים עולמיים רבים. היחסים בין השתיים הם אמיתיים, ונמצאים במגמת גידול". כך, אמר, בתוך שנה סין תהיה חשובה יותר עבור כלכלת הודו, מאשר ארה"ב.

בהיבט כוח האדם של השתיים, אמר פופקין, כי "הודו וסין מספקות לעולם אקדמאים טובים מתחום מדעי המחשב. הן כבר שחקניות של ממש בזירה העסקית הבינלאומית בתחום שירותי ה-IT, לא רק בשל המחירים הזולים עדיין, יחסית, אלא בשל הכישורים המקצועיים שהן מציעות".

פופקין ציין, כי יש קשר הדוק בין ההתקדמות וההתפתחות של סין כמובילה עולמית בתחום החדשנות הטכנולוגית והמדעים, ובין תחום ה-ICT. לדבריו, הממשלה הסינית לוחצת על המשק המקומי שימשיך בצמיחה שנתית בשיעור של 8%, כי זהו שיעור הגידול של הצמיחה באוכלוסיה. לשם כך, הממשלה משקיעה מדי שנה 600 מיליארד דולרים להנעת הכלכלה הסינית, אלא שלצידו הממשלות המוניציפליות מוסיפות עוד סכום, גדול פי שניים או שלושה.

כך, אמר, יוצא שמדי שנה משקיעה הממשלה הסינית בין 1.2 ל-1.8 טריליון דולרים לחיזוק הכלכלה המקומית. "השקעות בסדר גודל כזה בתעשיה, בתחבורה, באנרגיה ובמגזר הממשלתי, משפיעות השפעה עצומה על תעשיית ה-ICT, הן בהיבט כוח אדם והן מוצרים – ומביאה גם לדרישה של כוח אדם ומצרים מבחוץ, "מה שמהווה הזדמנות עבור המערב בכלל ועבור ישראל בפרט".

הודו, אמר פופקין, ידועה בעולם בתחום שירותי ה-IT שלה, עם צמיחה בשיעור של עשרות עד מאות אחוזים בתחום תוך שנים ספורות. הוא אמר, כי להודו יש תדמית של "מעצמת IT", בשל חברות דוגמת וויפרו, אינפוסיס וטאטא (TCS), וכי היבוא של שירותי מיקור החוץ מהמדינה עומד על עשרות מיליארדי דולרים בשנה, עם שיעור צמיחה שנתי של 36%. למרות זאת, אמר פופקין, התדמית הזו לגבי הודו אינה נכונה. לדבריו, מתוך יותר ממיליארד תושבים בתת-היבשת, רק 400 מיליון מהם נמצאים בשוק העבודה, ומתוכם רק מיליון עובדים בתעשיית ה-IT, משמע פחות מ-1% מכוח העבודה ההודי.

לשאלה, האם כדאי להיעזר בשירותי מיקור חוץ הודיים למרות הקשיים הכרוכים בכך, השיב פופקין, כי "אני סבור שהודו ראויה למאמץ, כאשר הבעיות שעמן מתמודדים וההזדמנויות שאחריהן רודפים, עולות בקנה אחד עם מה שהודו מסוגלת להציע. הודו עושה מיקור חוץ ו-BPO (העברתם של מספר תהליכים עסקיים לספק חיצוני). למרות כל הבעיות הכרוכות בהיבטי שפה, תרבות ואיכות השירות המסופקת, הודו עושה זאת הכי טוב ביחס לעלות".

הכנס עמד בסימן המשבר הכלכלי ונדונו בו הטכנולוגיות האסטרטגיות הטובות לשם שרידות הארגון, והדרכים להתמודדות עם קיצוץ בתקציבים, לצד הצורך להשקיע בתשתיות IT ותקשורת חיוניות. ביל מאליק, מנהל מחקר בכיר בגרטנר, הציג את עשר המגמות הטכנולוגיות שעל המנמ"רים לקחת בחשבון השנה. את הכנס פתח ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזה"ת, שאמר כי הכנס נערך במתכונת צנועה, וכי "השווקים הכלכליים בעולם ספגו טלטלה עזה. היכולות הטכנולוגיות של הארגון הפכו לדאגה קריטית של מנהלים בעולם כולו, ובהתאם – הדרישות מהמנמ"רים שלהם, גבוהות מתמיד". לאחר המליאה המרכזית הכנס התפצל למסלולים.